חוזרר

חוזרר
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו־פסיגיים
סדרה:	ורדנאים
משפחה:	ורדיים
סוג:	חוזרר
שם מדעי
Eriolobus ‏Roemer, 1847

חוזרר (שם מדעי: Eriolobus) נקרא גם חזרר, שזיף חוזרר, שזיף אדום, שזיף קטן, שזיף שורץ הוא סוג עצי פרי קטנים, עשבוניים ובלתי קוצניים ממשפחת הורדיים.

תיאור

גודלם המרבי של עצים מהסוג חוזרר הוא 4 מטרים, אך הם גדלים בדרך כלל לגובה של כ-1.5 מטר. העצים פורחים באביב, פריחתם לבנה והפרחים בעלי חמישה עלי כותרת. העלים מנוצים או שסועים לאונות בעלות עלי לוואי.

פרי החוזרר קטן ועגול, וצבעו אדום, ארגמן או כתום.

עץ החוזרר נזכר במשנה פעם אחת, בסמיכות לתפוח.

הרמב"ם בספרו "משנה תורה מזכיר את החוזרר בהלכות כלאיים לגבי כלאי הרכבה:

"וכן באילן שיש שני מינין שדומין זה לזה בעלין או בפירות הואיל והן שני מינין הרי אלו כלאים כיצד התפוח עם החזרד והפרסקין עם השקדים והשזפין עם הרימין אע"פ שדומין זה לזה הרי הן כלאים זה בזה"

גידול

עצי החוזרר קלים לגידול, וגדלים היטב בשמש מלאה. הם גדלים באזורים הרריים ונפוצים באירופה.

בישראל תועדו בשנים האחרונות עשרים חוזררים בלבד.

עץ החוזרר זקוק להשקיה קבועה בשנה הראשונה לגידולו. לאחר מכן, העץ יכול לעמוד ביובש יחסית.

שימושים

פירות החוזרר מתוקים וחומציים, וניתן לאכול אותם טריים או להפיק מהם ריבה, ליקר או יין.

מינים

ישנם כ-10 מינים של חוזרר, בהם:

• חוזרר החורש (Eriolobus trilobus) – מין נדיר בישראל, גדל בגליל העליון ובחרמון.
• חוזרר קטן (Eriolobus minor) – מין נפוץ באירופה, גדל גם בישראל בגליל ובכרמל.
• חוזרר יפן (Eriolobus japonicus) – מין נפוץ ביפן, גדל גם בישראל בגינון.
• חוזרר טורקי (Eriolobus laxiflorus) – מין נפוץ בטורקיה, גדל גם בישראל בגינון.

המיונים של מיני החוזרר משתנים מעט בין מקורות שונים. לדוגמה, ישנם מקורות שמגדירים את חוזרר החורש כמין הנפרד Eriolobus petraeus.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוזרר בוויקישיתוף

• חוזרר, באתר NCBI (באנגלית)
• חוזרר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• חוזרר, באתר Tropicos (באנגלית)
• חוזרר, באתר GBIF (באנגלית)
• חוזרר, באתר IPNI (באנגלית)
• חוזרר החורש, באתר צמחיית ישראל וסביבתה