חוק דתיים שלובים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק דתיים שלובים (מוכר גם בשם חוק הדתיים השלובים או חוק דוסים שלובים) הוא ביטוי המשמש בעיקר בפי חלק מהמגזר הדתי-לאומי בישראל לתיאור התאוריה הפופולרית לפיה בין כל שני אנשים דתיים זרים קיים מכר אחד משותף לפחות.

"חוק דתיים שלובים" הוא מעין גרסה מגזרית-מקומית של רעיון "שש דרגות ההפרדה", לפיו בין כל שני אנשים בעולם מקשרת שרשרת של לא יותר מחמישה מכרים. מקור השם "חוק דתיים שלובים" הוא פרפרזה על חוק הכלים השלובים.

גאוגרפיה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים בארצות הברית מכנים את החוק "גאוגרפיה יהודית". הוא מתבסס על אותם עקרונות - ישנם מוסדות ומקומות רבים שבהם יהודים עוברים ולכן יש סבירות גבוהה שיהיו להם מכרים משותפים.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 יצר אילן אשכולי סרט בשם "חוק הדתיים השלובים" שבו יש אזכור רב למושג. הסרט זכה במקום הראשון לסרטי סטודנטים בפסטיבל חיפה.

בסרט לרקוד עם טייסים, כאשר טופר הארלי (צ'רלי שין) נכנס בפעם הראשונה לבסיס שדה התעופה, החיילים משחקים ב"גאוגרפיה יהודית" כדי לגלות את הקשר שלהם לאבא של הארלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]