חוק מרשם תורמי מח עצם
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 10 במרץ 2011 |
| תאריך חקיקה עברי | ד' באדר ב' ה'תשע"א |
| גוף מחוקק | ה-18 |
| תומכים | ח"כ זבולון אורלב, ח"כ עמיר פרץ, ח"כ זאב בילסקי |
  | |
חוק מרשם תורמי מח עצם קובע כי הממשלה תקצה תקציב מדי שנה למימון בדיקות של תורמי מח עצם פוטנציאליים כדי להציל את חייהם של חולים. את החוק יזמו בשנת 2009 ח"כ זבולון אורלב ממפלגת הבית היהודי, ח"כ עמיר פרץ ממפלגת העבודה וח"כ זאב בילסקי ממפלגת קדימה.[1][2]
רקע לחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לשנת 2011 מאגרי תרומות מח עצם התקיימו בעיקר בזכות תרומות שהעמותות קיבלו, הדבר גרם לאי סדר במאגרי תרומות מח העצם. יתר על כן, לעיתים, לעמותות לא היה די תקציב על מנת לקיים מבצעי התרמה של מח עצם. בעקבות כך נוצר מחסור בתרומות מח עצם.[3]
מאז מקרה ההתגייסות להצלתה של הילדה עמית קדוש בשנת 2009 לא בוצעו מבצעי התרמה, למרות המוני בקשות מהמשפחות, בשל חוסר תקציב. בנוסף, הפעילויות לא היו מאורגנות או מתוקצבות, הדבר הוביל לכך שאלפי אנשים נזקקו לתרומות מח עצם ולא קיבלו.[3]
עיקרי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרת החוק היא לפתור את בעיית אי הסדר של מאגרי הדגימות ולקיים בדיקות התאמה בצורה מסודרת. החוק מציין את חובתה של הממשלה לממן את מבצעי ההתרמה ולבצע בדיקות לאיתור תורמים מתאימים לנזקקים לתרומות שבוצעו על ידי עמותות.
החוק קבע כי בשנת 2011 יוקצו על ידי הממשלה 5 מיליון שקלים מתקציב משרד הבריאות לצורך תפעול המאגרים. בנוסף, בשנת 2012 הוקצו 2.5 מיליון שקלים, ומשנת 2013 – הועברו סכומים על פי צרכים מקצועיים, בהסכמת משרד האוצר.[3] בנוסף, נקבע בחוק שעל הממשלה לקבוע כללים ברורים והוראות מפורטות למטופלים ולתורמים ובכך להסדיר את מאגרי תרומות מח עצם והמידע עליהם[1] על מנת לספק את השירות הטוב ביותר לתורמים ולחולים כאחד.[2]
דיונים שעורר החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
כולם הצביעו בעד החוק,[2] אך יו"ר הוועד סירב לאשר את החוק עד שמשרד האוצר יתחייב לתקצב את החוק.[3]
דיון נוסף שהסוגיה הועלתה אליו, קבע כי קטינים לא יירשמו במאגרי תורמי מח עצם בארץ, למרות זאת, עדיין מתקיימים כבר כמה שנים מבצעים לאיסוף דגימות דם למאגרי מידע על תורמי מח עצם פוטנציאליים גם לקטינים מתחת לגיל 18.[3][4]
במערכת הבריאות יש המתריעים כי ללא מנגנון פיקוח חיצוני עשויים תורמי מח עצם קטינים שאינם כשירים לתת הסכמה לתהליך ולהיקלע אליו בניגוד לרצונם. בוועדה דנו גם על ילדים עם בעיות כמו פיגור שכלי, שהוריהם עלולים לשכנע אותם לתרום מח עצם ולמנוע מילדיהם הבריאים לעשות זאת. הוועדה החליטה בין השאר לבחון הקמת מנגנון ביקורת חיצוני שיבחן כל בקשה לתרומת מח עצם מתורם שאינו כשיר להסכמה.[4]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מרשם תורמי מח עצם, באתר משרד הבריאות
- ^ 1 2 3 הצעת חוק מרשם מח עצם, באתר הכנסת
- ^ 1 2 3 4 5 לראשונה: הממשלה תחויב להשתתף במימון מאגרי תרומות מח עצם, באתר ליכודניק
- ^ 1 2 יוזמה להסדיר תרומות של מח עצם מקטינים או מבני חסות, באתר הארץ