חיים וולקין (וולוז'ין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים וואלקין (עומד מימין) עם בני משפחתו. לצדו הרב מאיר בר-אילן

חיים וולקין (תרנ"ח, 1897-תש"א, 1941) היה ראש הישיבה האחרון של ישיבת וולוז'ין.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תרנ"ח (1897) בנו של הרב אהרן וואלקין ורחל, בת הרב בן ציון סורוצקין. הוא נולד בעיירה גורזד שבליטא, שם כיהן אביו ברבנות באותם ימים. בצעירותו למד בישיבות קלם, טלז ומיר. נשא לאשה את בילא, בתו של הרב יעקב שפירא, נכדתו של הרב רפאל שפירא מוולוז'ין. לאחר פטירת חמיו התמנה תחתיו כראש ישיבת וולוז'ין[1], עד לסגירתה בשל מלחמת העולם השנייה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח עם תלמידי הישיבה לווילנה. בתחילת 1941 קיבל סרטיפיקט לעלות לארץ ישראל[2], אך לא הספיק לצאת ונרצח שם על ידי הנאצים עם אשתו ובנותיו דרייזל וחיה לאה.

אחיינו, הקרוי על שמו, הוא הרב חיים וולקין, משגיח ישיבת עטרת ישראל בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב ד"ר שמואל ק. מירסקי, ישיבת וולוזין, אתר דעת
  2. ^ דרישות שלום מגדולי ישראל, הצופה, 20 בפברואר 1941