אהרן וולקין
 | |
| לידה |
1864 ה'תרכ"ה שומיאצ'י, רוסיה  |
|---|---|
| נרצח |
1942 (בגיל 78 בערך) ה'תש"ב פינסק, נציבות הרייך אוקראינה |
| תקופת הפעילות |
?–1942 |
  | |
הרב אהרן וולקין (ה'תרכ"ה, 1864 - ה'תש"ב, 1942) היה רב העיר פינסק-קארלין, ופוסק הלכה באירופה של בין מלחמות העולם. נודע בעיקר בשל סדרת ספרי הפרשנות לתלמוד הבבלי "בית אהרן" וספר השו"ת "זקן אהרן". נספה בשואה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר שומיאץ לחיה לאה ורבי יעקב צבי. בנעוריו למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידיו הקרובים ביותר של הנצי"ב. נישא לרחל, בתו של רבי בן ציון סורוצקין מזכרין ואחותו של הרב זלמן סורוצקין, הרב מלוצק. לאחר נישואיו התגורר בעיר קובנה והצטרף לכולל הפרושים הידוע תחת הנהגתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור רב העיר, שם הוסמך להוראה ולדיינות.
כהונתו ברבנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל שלושים התמנה לבקשת רבי יצחק אלחנן ספקטור לרבה של העיירה גורזד בליטא, במקום רבי יצחק יעקב רבינוביץ שהתמנה לרב העיר פוניבז'. בשנת תרס"ה התמנה לרבנות בעיירה שאד, ובתחילת תרע"ב (1911) נתקבל כרב ואב"ד בעיירה אמציסלאב אשר ברוסיה הלבנה[1]. היה פעיל באגודת ישראל בעת ייסודה[2]. בדצמבר 1913 יצא עם ד"ר מאיר הילדסהיימר בשליחות אגודת ישראל לארצות הברית[3], בה שהו כשלושה חודשים ואספו כסף למען אגודת ישראל[4].
בתום מלחמת העולם הראשונה, לאחר עליית הבולשביקים לשלטון, נכלא למשך מספר חודשים. בהקדמה לספרו על מסכת בבא קמא הוא כותב: ”וכתלי בית האסורים יוכיחו בשעה שגם עלי עבר כוס התרעלה להיות יושב כשבוי בצל קורתם וכו', שמה ישבתי נגדה נא המון כל אסורים, הרוצחים והגנבים וכל ארבע אבות מזיקים וכתבתי את חיבורי”.
ברבנות פינסק
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מאמצים רבים עלה בידו לחמוק מרוסיה והגיע למדינת פולין, שם נתקבל כרב לעדת פינסק-וקארלין. הקהילה במקום התקיימה במשך שנים תחת שני בתי דין ושתי הנהלות. כשהתמנה לרב העיר התאחדו שתי הקהילות תחת הנהגתו.
פסיקותיו ודרכו בהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אהרן עסק בענייני ציבור ובנושאים שנויים במחלוקת. שאלות בהלכה הובאו לשולחנו על ידי רבנים באירופה, כולל האדמו"ר האמרי אמת מגור. בפרט ידועות פסיקותיו בנושאי הפריה מלאכותית[5], חגיגת בת מצווה לבת, אמירת קדיש על אבא נוכרי ואיסורו התקיף לפרסום דברי תורה בעיתונים. הוא פסק כי אין לפטר מתפקידו שוחט בעקבות שמועה כי ראוהו נכנס לבית פרוצה. פסיקתו הייתה כי אין בכך סימוכין כדי לסכן פרנסת משפחתו ולהטיל עליו קלון, וכל זאת כשאין זה נוגע לתפקודו והצטיינותו כשוחט. עוד התיר להשתמש במטפחות שהודפסה עליהן צורת שתי וערב (צלב) משום שברור שלא נעשו לעבודה זרה אלא לנוי[6].
פעילותו בענייני ציבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תר"ע נסע לאנגליה יחד עם רבי אליעזר גורדון ראש ישיבת טלז כדי לגייס כספים לשיקום הישיבה לאחר השריפה הגדולה שפגעה בה בשנת תרס"ח. הרב גורדון נפטר במהלך המסע והרב וולקין הספידו.
הרב וולקין היה פעיל באגודת ישראל. השתתף בכנס היסוד בקטוביץ בשנת תרע"ג ונשא שם דברים. כמו כן השתתף בכנסייה הגדולה בווינה. הוא נסע מספר פעמים לארצות הברית כדי לגייס כספים לקרנות חסד ומוסדות תורה וכשליח אגודת ישראל.
הרב וולקין התנגד להקמת מרכז לתנועה הציונית בפינסק.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו של רבי אהרן וולקין:
- הרב חיים וולקין - למד בישיבת קלם ובישיבת מיר, חתנו של רבי יעקב שפירא מוולוז'ין, נכדו של הנצי"ב. שימש בתפקיד ראש ישיבת וולוז'ין עד השואה.
- הרב יצחק אלחנן וולקין - למד גם הוא בישיבות קלם ומיר וכיהן כרב העיר אנטופול עד השואה. הוא הובל יחד עם בני קהילתו לכיכר העיר ושם הוצא להורג[7].
- הרב שמואל דוד וולקין - למד בישיבות מיר, סלבודקה וראדין. כיהן ברבנות לוקאטש. התפרסם עקב פעילותו להצלת בני ישיבת מיר ואחרים דרך יפן ושאנגחאי. מכל משפחתו היה היחיד ששרד את השואה. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית. חיבר את הספר "רמת שמואל". נפטר בניו יורק בשנת תשל"ט. בנו של רבי שמואל דוד הוא המשגיח, הרב חיים וואלקין.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית אהרן - חידושיו על הש"ס, למסכתות בבא קמא, בבא מציעא, כתובות, גיטין, קידושין וחולין[8].
- חשן אהרן - על חושן משפט
- זקן אהרן - שו"ת
- מצח אהרן - דרושים על התורה והמועדים
- סביב ליראיו - פירוש לספר יראים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בן-ציון אייזנשטט, וואלקין, הרב אהרן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמודים 31–32, באתר היברובוקס
- 'ולקין, ר' אהרן ב"ר יעקב־צבי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 47 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1245).
- הרב אליעזר הכהן כ"צמאן, נעימות התורה - ה"ר אהרן וואלקין זצוק"ל, ישורון יא, תשס"ב, עמ' תתצא והלאה; חלק שני, ישורון יב, עמ' תשכז והלאה.
- הדחת איש ציבור מכהונתו בשל התנהגות שאינה הולמת - פסיקתו של רבי אהרן וואלקין, באתר משרד המשפטים - המחלקה למשפט עברי
- שיטת הגאון רבי אהרן וואלקין בעניין בגרות לנערות, באתר דעת
- האם יכול יהודי לומר קדיש על אביו הנוכרי - פסיקת רבי אהרן וואלקין, באתר הידברות
- מאמרו של הרב ד"ר שמואל ק. מירסקי אודות ישיבת וולוז'ין ורבי אהרן וואלקין, ובנו רבי חיים, באתר דעת
- דעתו של רבי אהרן וואלקין בעניין הגנה על צנעת הפרט במשפט העברי, באתר מורשת המשפט בישראל
אהרן וואלקין (1864-1940), דף שער בספרייה הלאומית
- ספריו
- סביב ליראיו על ספר יראים, פינסק תרצ"ה 1935, באתר היברובוקס
- סביב ליראיו על ספר יראים, ניו יורק תשכ"ב 1962, באתר היברובוקס
- בית אהרן, בבא מציעא, פיעטרקוב תרס"ה 1905, באתר היברובוקס
- בית אהרן, בבא קמא, ווילנא תרפ"ג 1923, באתר היברובוקס
- זקן אהרן חלק א,, ניו יורק תשי"א 1951, באתר היברובוקס
- זקן אהרן חלק ב,, ניו יורק תשי"ח 1958, באתר היברובוקס
- חשן אהרן חלק א,, ירושלים תשל"ח 1978, באתר היברובוקס
- חשן אהרן חלק ב,, ורשה תרפ"ח 1928, באתר היברובוקס
- מצח אהרן חלק א,, וורשא תרפ"ח 1928, באתר היברובוקס
- מצח אהרן חלק ב,, פינסק תרפ"ו 1926, באתר היברובוקס
- הרב אהרן וואלקין, דרשת שבת הגדול א', אתר תורתך לא שכחתי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסטיסלאוול, הצפירה, 29 באוקטובר 1911
- ^ ישיבת ועד אגודת ישראל, קול מחזיקי הדת, 19 בנובמבר 1913
- ^ בישראל, המודיע, 19 בדצמבר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
אגודת ישראל באמריקא, המודיע, 2 בינואר 1914 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
אגודת ישראל באמריקא, המודיע, 30 בינואר 1914 (התאריך לפי הלוח היוליאני) - ^ אגודת ישראל באמעריקא, המודיע, 27 במרץ 1914 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- ^ הרב אהרן וואלקין, סימנים ס"ו–ס"ז, זקן אהרן א, ניו יורק, תשי"א–תשי"ח, עמ' 124–127, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ וואלקין, אהרן בן יעקב צבי, סימן נ"ב, זקן אהרן ב, עמ' לא / 61, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ספר הזיכרון ליוצאי העיר אנטופול.
- ^ בית אהרן על מסכת חולין לא נמצא לאחר השואה
| בקרת זהויות |
|
|---|