לדלג לתוכן

חיים חורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב חיים חורי
הרב חורי בעת הגיעו לישראל, 1954

הרב חיים חורי (תרמ"ה, 1885 - כ"ה באייר תשי"ז, 1957) היה מהבולטים ברבני יהדות תוניסיה במאה ה-20.

ביוגרפיה

נולד בדיגת באי ג'רבה לאברהם-זקן ומבירכה. היה בן יחיד להוריו. בצעירותו למד אצל הרב משה זקן מאזוז ורבי פראג'י עלוש, ובמקביל עבד בדפוס. בהיותו בן 18 הוסמך לרבנות והתמנה למורה ושליח ציבור בקהילת גאבס, בדרום תוניסיה. בהמשך חזר לדיגת והחל לכהן כרב וכדיין. בשנת 1926 בעקבות עזיבתו של רבה של קהילת גאבס נקרא הרב חורי למלא את מקומו.

הרב חורי הקים את בג'רבה את ישיבת "תורה וחיים" ומוסדות צדקה וחסד, עסק בחינוך ובהדפסת ספרים והפצתם, כאשר את חלקם תרגם בעצמו לערבית יהודית. היה ידוע באהבתו לארץ ישראל, לחכמיה ולשליחיה. בשנת 1917 היה ממיסדי אגודת "עטרת ציון" שעסקה בלימוד השפה העברית ובעבודת אדמה כהכנה לקראת עלייה לארץ ישראל. הוא עודד את עליית יהודי תוניסיה לארץ ישראל ואף נקט בפעולות מעשיות שונות כדי לסייע בידי יהודים שעלו לארץ ישראל.

בשנת 1954, בהיותו בן 70, עלה לישראל והתגורר בבאר שבע עד לפטירתו בשנת 1957.

הרב חיים חורי היה נשוי פעמיים. מאשתו הראשונה נולדו לו שתי בנות ומאשתו השנייה נולדו לו שבעה בנים וארבע בנות שחלקם נפטרו בגיל צעיר מאוד. בנו הרב ינון חורי היה מרבני ישיבת כיסא רחמים[1].

הנצחתו ומורשתו

ה"עמותה להנצחת הרב חיים חורי" עוסקת בהקמת בתי כנסת על שמו ומסייעת במימון ספרי תורה עבור הרבנות הצבאית. בשנת 1981 הוקמה בבאר שבע ישיבת "רבנו חיים חורי". על שמו רחובות באשדוד, לוד, אופקים ונתיבות. על קברו בבית העלמין בבאר שבע הוקם אוהל ומתפללים רבים פוקדים אותו במשך כל השנה ובמיוחד ביום ההילולה שלו, אז מגיעים למקום אלפי אנשים[2].

לקריאה נוספת

  • שושן חורי (נכדו), חיי חיים - חייו ופועלו של סבא קדישא אדמו"ר חיים חורי זצ"ל.

קישורים חיצוניים

ספריו

אודותיו

הערות שוליים