חיים יצחק ליפקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב חיים יצחק ליפקין (תרע"א, 1911 - תשמ"ח, 1988) היה חבר לשכת הרבנות בתל אביב ורב בית הכנסת המרכזי של הפועל המזרחי בעיר, מחבר ספרים בתורת המוסר ובתורתו של אבי סבו רבי ישראל מסלנט.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, בנו של אריה לייב ליפקין ונכדו של הרב יצחק ליפקין (בנו של רבי ישראל מסלנט). אמו, מרים, הייתה בתו של בנימין ביינוש לוין ואחותו של הרב אריה לוין. למד בישיבת עץ חיים ובישיבת חברון. נישא למרים, בתו של הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי, רבה של שכונת מקור חיים בירושלים.

לאחר נישואיו עבר להתגורר בתל אביב ולמד בהיכל התלמוד ובבית מדרש לתורת ארץ ישראל.

במשך שנים רבות כיהן כחבר הרבנות בתל אביב ורב בית הכנסת המרכזי של הפועל המזרחי בתל אביב. חיבר ספרים רבים שעסקו בתורת המוסר ובתורתו של אבי סבו רבי ישראל מסלנט. ערך לוח שנה ובו חלוקה של לימוד יומי של ספרי מוסר.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוצר המדות - מתורת ראשונים ואחרונים גדולי חכמי המוסר, 1952
  • לוח יומי למוסר ומדות, 1952
  • רבי ישראל מסלנט, שיטתו ותורתו, 1953
  • תורת רבי ישראל מסלנט, 1960
  • תרי"ג מצות בהלכה ובאגדה, 1963
  • תורת היראה, 1967
  • סדר השולחן - סדר הנהגת השולחן, לימוד תורה וברכת המזון, 1980
  • אוצר תהלים - מאמרי מדרשים וזוהר, ספרי מוסר ראשונים ומאמרי רבי ישראל סלנטר, 1982
  • ארחות חיים להרא"ש עם ביאור דרך טובים, 1983
  • שערי תשובה עם פירוש דרך תשובה, 1986
  • סכומים והשוואות לי"ג מדות של רחמים שבספר תומר דבורה, 1986
  • עיונים וביאורים בפרשה ובהפטרה, 2003