בית מדרש לתורת ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית מדרש לתורת ארץ ישראל
בית המדרש לתורת ארץ ישראל.jpg
בניין הכולל ברחוב מונטיפיורי בפתח תקווה
כולל אברכים
תאריך ייסוד 1934
השתייכות כוללי אברכים בארץ ישראל
מייסדים

הרב ישראל זיסל דבורץ

ראשי ישיבה נוספים:הרב שמעון הורביץ, הרב יצחק קאץ, הרב צבי פוחוביץ'
ראש הכולל אברכים הרב יחזקאל וילנסקי, הרב בנימין ראבד
תלמידים 50
ספרים תורת הארץ
מיקום ישראלישראל פתח תקווה - ישראל
קואורדינטות 32°05′18″N 34°52′55″E / 32.088472222222°N 34.881944444444°E / 32.088472222222; 34.881944444444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית מדרש לתורת ארץ ישראל (מכונה גם: כולל תורת ארץ ישראל) הוא כולל אברכים בפתח תקווה, מראשוני הכוללים ביישוב החדש בארץ ישראל. בין כתליו למדו מהרבנים הליטאים הבולטים בישראל.

היסטוריית בית המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש נוסד בשנת תרצ"ד (1934) על ידי הרבנים שמעון דב הורוביץ וישראל זיסל דבורץ ואליהם הצטרפו הרב יצחק קאץ והרב צבי פוחוביץ. הם ייסדו את בית המדרש במטרה להקדיש את הלימוד לנושאים הקשורים בהלכות התלויות בארץ. הכולל גם הוציא לאור את המאסף התורני תורת הארץ[1], שעסק בהלכות התלויות בארץ ושימש במה למאמרים תורניים בנושאים אלו.

עד שנות ה-60 היה בית המדרש לתורת ארץ ישראל ממוסדות התורה המרכזיים ביישוב החדש בארץ ישראל, והוא כונה בקיצור הכולל. בין חברי הכולל בעבר: הרבנים אריה פומרנצ'יק, חיים שאול קרליץ, מיכל יהודה ליפקוביץ, אהרן יהודה לייב שטיינמן, נחום דב קרייזמן, יוסף רוזובסקי, זלמן רוטברג, חיים קרייזווירט, ראובן פיין, אברהם סלומון, ברוך שמעון סלומון והרב שלמה וולבה, שמסר שיחות בכולל עד שנותיו האחרונות.

ראשי בית המדרש היו הרב יצחק קאץ[2] והרב צבי פוחוביץ.

הרב יחזקאל וילנסקי

קהילת בית המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים רבות היה בית המדרש (מכונה ה"כולל" בקרב הקהילה המקומית) מרכז תורני לציבור החרדי בעיר. רבנים ידועים בעלי שם הגיעו לדרוש ולעורר את הציבור ולכינוסים הללו הגיעו מאות אנשים. בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם עזיבתם של הצעירים לשכונת גני הדר והתמעטותם של הוותיקים, הידלדל המניין הגדול ומאז הוא התבסס בעיקר על בני משפחת ראבד והרב פנחס גליקמן המגיעים מדי שבת. לאחר פטירת הרב ירחמיאל ראבד זצ"ל בחודש שבט תשע"ו החליטו בני משפחת ראבד ובראשם ראש בית המדרש והכולל הרב בנימין ראבד וראש גבאי בית המדרש הרב רם משה ראבד ובעצה אחת עם הרב חגי ראבד והרב מלאכי ראבד לשנס מותניהם לעילוי נשמת אדמו"ר לפאר לרומם ולהחזיר עטרה ליושנה ובעז"ה זכו לחזק את קהילת בית המדרש על ידי קיבוץ אברכים מצוינים בראשות הרב מרדכי לוין ולהקים חברת תהלים לצעירים בהנהלת הרב צבי בלאו על ידי תרומתה של הרבנית לאה ראבד הידועה בפקלעך המובחרים שלה.

הרב בנימין ראבד

בית המדרש כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש משמש ככולל רגיל, הלימודים בו כבכל הכוללים בארץ ישראל, ומצוות התלויות בארץ אינן הסוגיות העיקריות שנלמדות בו. בראשות בית המדרש והכולל מכהן הרב בנימין ראבד שליט"א נכדו של רבי יצחק קאץ ומקורב ביותר לבית הרב חיים קנייבסקי, וכן הרב יחזקאל וילנסקי נכדו של רבי צבי פוחוביץ'. בשנת תשס"ח פתח וילנסקי מסגרת נוספת בכולל לקבוצה בת שלושים אברכים רובם חניכי ישיבת חברון כנסת ישראל, בראש החבורה העמיד את חתנו הרב אליהו סוקולובסקי גם הוא בוגר ישיבת חברון ומקורב מאוד לראש הישיבה הרב דוד כהן. הקבוצה הוותיקה של הכולל נותרה תחת אחריותו של הרב בנימין ראבד.

יום הלימודים בכולל שבבית המדרש מסתיים בשעה 18:00 ולא כמקובל בשאר הכוללים. זאת על פי המלצת החזון איש לראשי כולל לומז'ה שבעיר, על מנת לאפשר לאברכים מבני ברק לשוב מוקדם לביתם שיספיקו ללמוד אף בסדר שלישי.

מפעל הקדיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית המדרש קיים מפעל הקדיש. במסגרת זו, נאמרים בסיומי התפילות, בימות החול ובשבתות, קדיש לעילוי נשמת קרוביהם של תורמים לבית המדרש. הקדיש נאמר על ידי ראשי בית המדרש או אחד מוותיקי המתפללים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תורת הארץ
  2. ^ היה נשוי לנכדת הרב זרח ראובן ברוורמן.