חינוך בר קיימא
חינוך בר קיימא או חינוך מקיים (באנגלית: Sustainable Education) היא תפיסה חינוכית שמטרתה להביא לרווחה חברתית, כלכלית וסביבתית, שלושת עמודי התווך של תפיסת הקיימות, במסגרת מוסדות החינוך הפורמלי. המובן הרחב של תפיסה זו הוא היכולת של מערכת חינוך להתנהל באופן בר קיימא ולא רק לקדם חינוך לקיימות.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתם של בתי הספר המודרניים נעוץ במהפכה התעשייתית ובצרכים של החברה באותה העת בהשגחה על הילדים בזמן שהוריהם יוצאים לעבוד מחד, ובהכשרת הילדים לשוק העבודה בבגרותם מאידך.[2] מרבית מערכות החינוך בעולם כולו עדיין פועלות באופן שבו נוצרו לפני כמאתיים שנה. בעידן בו קצב החיים הוא מהיר, הנגישות לידע כמעט בלתי מוגבלת, הפערים הבינדוריים גדלים וקיימת אי ודאות אדירה לגבי עולם התעסוקה העתידי, החינוך הפורמלי מצוי באתגר משמעותי. ארגונים שונים ומדינות רבות עוסקים כולם בשאלה מה צריך ללמד ילדים במאה ה-21 על מנת לצייד אותם בידע, הערכים והמיומנויות שיכינו אותם לעולם הלא נודע של המחר.[3] החינוך לקיימות מצוי היום באופן מאוד משמעותי במערכות חינוך בעולם וישנו דגש רב על עידוד תהליכים חינוכיים בעיקר בתחום החינוך הסביבתי.[4] עם זאת, חינוך בר קיימא מכוון להטמעת פעולות בתחומים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים כך שיהיו חלק אינטגרלי מהאופן שבו פועלים המוסדות החינוכיים.
התחום החברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבסיס התפיסה של חינוך בר קיימא ישנו ערך אדיר לסביבה האנושית בתוך וסביב המוסד החינוכי. היכולת להגיע לרווחה בתחום החברתי קשורה ביחסי הגומלין המתקיימים עם סביבה זו. בין שמדובר בשיתופי פעולה עם הורים, עסקים או גופים ובין שמדובר בהתנהלות הפנים מוסדית שמאפשרת שוויון הזדמנויות בחינוך לכל ילדי המוסד ללא קשר לרקע ממנו הם באים – ההבנה כי הקהילה המרכיבה את המוסד ומקיפה אותו היא חלק בלתי נפרד ממנו והיא המפתח לרווחה חברתית.
התחום הכלכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית מוסדות החינוך בישראל נתמכים בצורה משמעותית בגיוס תרומות ופילנתרופיה.[5] המשבר הכלכלי העולמי שהתקיים בשנת 2008 חשף את המגזר השלישי, כמו גם את כל הגופים שנתמכו בפילנתרופיה בפני בעיה, שכן היקף התורמים והכספים הצטמצם משמעותית.[6] היכולת להפוך את מוסדות החינוך לכאלה שמקיימים את עצמם מבחינה כלכלית באמצעות יצרנות חומרית, דיגיטלית ואחרת, תביא לרווחה כלכלית גם ביכולת של המוסד החינוכי להתקיים באופן עצמאי ובלתי תלוי וגם תאפשר לילדי המוסד למידה על תחומי הכלכלה מתוך חוויה והתנסות אותנטית.
התחום הסביבתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצלע השלישית בתחום הקיימות עוסקת בתחומי הסביבה. במובן הזה, המוסד החינוכי יוביל תהליכים לחינוך סביבתי ויפעל באופן מעשי תוך צמצום טביעת הרגל האקולוגית שלו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Education for sustainable development | Higher Education Academy". www.heacademy.ac.uk. Retrieved 2018-07-04.
- ^ דר. טל גלעד, קיצור תולדות בית הספר, הד החינוך, אפריל 2010.
- ^ ענת זוהר, מטרות החינוך במאה ה-21 ופיתוח החשיבה במקומות שונים בעולם, קריאת ביניים גיליון מס' 19, מאי 2012.
- ^ ליה אטינגר, מה בין חינוך לקיימות לחינוך סביבתי, הד החינוך, אוקטובר 2008.
- ^ נאווה ברנר,אסנת חזן,אבישג רודיך-כהן,הלל שמיד, [https://civilsociety.huji.ac.il/sites/default/files/s-wcivilsociety/files/no_11.pdf סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל], סדרת מאמרים, חוברת 11, 11, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2010
- ^ דר. חגי כץ והילה יוגב-קרן, המגזר השלישי והמשבר הכלכלי: האם ניתן לעשות יותר עם פחות?, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון, אוקטובר 2010.
