טביעת רגל אקולוגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טביעת רגל אקולוגית היא מדד לביקוש האנושי למערכות אקולוגיות בכדור הארץ. זהו ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון. המדד הוא חלק ממדד "יום החוב האקולוגי" של צוות החשיבה Global Footprint Network, המשווה בין הביקוש האנושי ליכולת ההתחדשות של משאבי כדור הארץ ונותן תאריך מדויק ליום השנתי שבו הביקוש עולה על יכולת ההתחדשות. בעוד שנעשה שימוש נרחב במושג טביעת רגל אקולוגית, שיטות המדידה משתנות. מושג זה זכה לביקורות שונות, למשל על כך שאינו מוגדר היטב מבחינה מדעית.[1] המודלים של טביעת הרגל האקולוגית נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון, ורבים אינם תופסים אותם כאמת מידה מדויקת.

נתוני המדד[2] הם בקנה מידה פוליטי, כך שכל טביעת רגל אקולוגית מחושבת לפי מדינה.[3] את הנתונים עצמם אוספים Global Footprint Network ממספר מקורות,[4] ביניהם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם[5] ומאגרי מידע עולמיים נוספים של האו"ם ושל מוסדות נוספים.

הרכב המדד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדד, כפי שהוא מיושם על ידי Global Footprint Network, מחולק לשש "טביעות רגל" שונות[4]:

  • טביעת הרגל של שטחי היבול (the cropland Footprint) - הערכה של שטח האדמה העולמי המשמש לגידול כל היבולים שנצרכים על ידי בני האדם והבהמות - תוצרת חקלאית ומספוא לבהמות ולבעלי החיים.
  • טביעת הרגל של שדות מרעה (Grazing Land Footprint) - הערכה של שטח האדמה העולמי המשמש כשדות מרעה להאכלת בהמות השדה.
  • טביעת הרגל של שטחי יערות (Forest Footprint) - הערכה של שטחי היער העולמיים המשמשים ליצירת עץ לבנייה, לדלק ולנייר.
  • טביעת הרגל של אזורי הדגה (Fishing Grounds Footprint) - הערכה של שטחי הימה העולמיים המשמשים לדיג.
  • טביעת הרגל הפחמנית (Carbon Footprint) - הערכה של שטחי היערות העולמיים המשמשים לספיגת פחמן דו-חמצני (פוטוסינתזה) שנפלט על ידי האדם - בבעירת דלקים פוסיילים ביתית, במוצרים המכילים פחמן, בבעירת דלקים פוסייליים תחבורתית ובשימוש בדלקים לא פוסיילים.
  • טביעת הרגל של אזורי הבנייה (Built-up Land Footprint) - הערכה של שטחי הטבע הפוריים (שאינם צחיחים) העולמיים הנלקחים בידי האדם לפעילויות שונות - בניית תשתיות כמו בתים, נתיבי תחבורה ומבני תעשייה, וכן יצירת חשמל הידרואלקטרי (שטח האדמה שמוצף על ידי הסכרים לשם כך הוא המחושב).
  • טביעת הרגל של כרייה.

קיבולת המשאבים הטבעיים העולמית - biocapacity[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מדד הטביעת הרגל האקולוגית נהוג להשוות לקיבולת המשאבים הטבעיים הכוללת של כדור הארץ, הנקראת גם biocapacity.

קיבולת המשאבים שמחושבת בידי Global Footprint Network[6] כוללת בתוכה את סכום האדמות ושטחי הימה הפוריים - המפיקים יבול, מזון למרעה, יערות ודגה.

יום החוב האקולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יום החוב האקולוגי

יום החוב האקולוגי הידעו גם בשם יום סיום המשאבים הוא התאריך בו הדרישה של האנושות עולה על היכולת של כדור הארץ להתחדש באותה השנה. חישוב תאריך סיום המשאבים נעשה על ידי חלוקת היכולת הביולוגית (biocapacity) בטביעת הרגל האקולוגית העולמית והכפלתה 365, מספר הימים בשנה. היכולת הביולוגית היא התכולה של המערכות האקולוגיות לייצר חומרים ביולוגיים המשמשים בני אדם ולספוג את חומרי פסולת שנוצרים על ידי בני אדם.[7]

Global Footprint Network מחשבים באופן שנתי את היום המדויק בו טביעת הרגל האקולוגית השנתית מנצלת את מלוא המשאבים הטבעיים שנוצרו בידי הטבע באותה שנה, כך שלאחר יום זה כל ניצול נוסף של הטבע על ידי טביעת הרגל מהווה חריגה מהקיבולת של הטבע ומה"תקציב האקולוגי" ("גירעון אקולוגי"), ומהווה פגיעה בכמות משאבי הטבע המתחדשים.

החישוב האמור:

Global Footprint Network מעריכים[8] שהפעם הראשונה בהיסטוריה שבה טביעת הרגל האקולוגית השנתית עברה את קיבולת המשאבים הטבעיים השנתית הייתה באמצע שנות השבעים. יום החוב האקולוגי מקדים מדי שנה, מלבד בשנת 2020, שבעקבות מגפת הקורונה התאריך התאחר.[9]

בשנת 2022 יום סיום המשאבים נקבע ל-28 ביולי.[10]

אנליזה של טביעת רגל אקולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנליזה של טביעת רגל אקולוגית היא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית, אשר נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה, עיר או מדינה). זאת בהתבסס על השימוש הצפוי באנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה ושאר משאבים. בשל קשיי מדידה קשה להגיע לאומדן מספרי מדויק של טביעת הרגל האקולוגית ויש בעייתיות מסוימת בהגדרת המושג, אך ניתן להגיע להערכה כמותית מקורבת.

טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים שונים כדי להצביע בפניהם על השימוש שלהם במשאבים, ולפעמים משמשת לעידוד אנשים לשינוי הדרך בהם הם צורכים. לדוגמה, לעיתים קרובות נעשה שימוש בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי הנוכחי אינו בר קיימא. מספר אתרי אינטרנט של ארגונים ללא מטרת רווח מאפשרים לגולש להעריך את טביעת הרגל האקולוגית שלו (ראו "העריכו את טביעת הרגל האקולוגית שלכם", להלן).

שינויים בהרגלי הצריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון של טביעת רגל אקולוגית נעוץ בשימוש של בני האדם במשאבים מתחדשים, ובניגוד לתפיסה רווחת אינו מתייחס כלל לשימוש במשאבים בלתי מתחדשים,[6] כיוון שמעצם הגדרתם השימוש בהם אינו בר-קיימא. הטבע יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם.

על פי גישה זו, המצב של עומס אקולוגי הוא עודף המסכן, בסופו של דבר, את המערכות האקולוגיות בכך שלא ניתן להן די זמן כדי "להיטען מחדש". בנוסף, סביר שבני אדם יכולים לחיות ללא משאבים מתכלים כמו מתכות או דלק מחצבי. הם חיו כך בעבר הרחוק, וייתכן שיחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם וכל המינים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים.

הגישה של טביעת רגל אקולוגית יכולה לעודד הכרות עם המושג של טעינת משאב והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע להבנת הנקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו כמה משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.

תפיסה זו משתלבת בתנועות אחרות הקוראות ל"האטת" הצריכה האנושית ולסיוע לאנשים להתנתק מההאצה הזאת של פעולות וציפיות, המהווה מאפיין מרכזי של חברות מתועשות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת חוקרים, החישובים מבוססים על הערכות גסות וספק אם הם חישוב של טביעת רגל אקולוגית של פרט או משפחה ממדינות מפותחות זהה לזה של מדינות מתפתחות. כמו כן, המודל בדרך כלל אינו מתייחס לשימוש כפול באדמה: יער משמש כקולט פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה וגם משמש לקיזוז פליטת גזי חממה אנושית מפעילות תעשייתית לאטמוספירה.[11] ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת משפחות עם ילדים ולא מתייחס מספיק למשקי בית בגדלים שונים. המודל מסתכל רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקים משק בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד, אך בטווח הארוך עם טביעת רגל אקולוגית משמעותית בהרבה.

כדי לענות לטענות אלו, נמצאים המודלים של טביעת הרגל האקולוגית בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון. השימוש בניתוח של טביעת הרגל האקולוגית נחשב כסימן הדרכה, ולא כאמת מידה מדויקת של קיימות. לדוגמה, מעטים הם המודלים של טביעת רגל אקולוגית הכוללים את השימוש במים מתוקים או מלוחים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J.C.J.M. van den Bergh and H. Verbruggen (1999). "Spatial sustainability, trade and indicators: an evaluation of the 'ecological footprint'" (PDF). Ecological Economics. 29 (1): 63–74. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2003-05-16. נבדק ב-2011-05-25.[1][2]
  2. ^ Data and Methodology, Global Footprint Network (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ טבלת אקסל של Global Footprint Network שמפרטת את נתוני טביעת הטבע האקולוגית וקיבולת משאבי הטבע לפי מדינות בשנת 2010
  4. ^ 1 2 הרכב המדד נלקח מהמסמך של Global Footprint Network המפרט את הרכב המדד לשנת 2008 - The Guidebook to the 2008 National Footprint Accounts] https://www.footprintnetwork.org/content/documents/National_Footprint_Accounts_Guidebook_2008.pdf
  5. ^ (accessed June 2007).FAO FAO ProdSTAT Statistical Database. ואחרים.
  6. ^ 1 2 The Sustainable Project - Ecological Footprint
  7. ^ Florian Schaefer, Ute Luksch, Nancy Steinbach, Julio Cabeça, Jörg Hanauer, Ecological Footprint and Biocapacity, 2006
  8. ^ מאמר של foot print netork על יום החוב האקולוגי
  9. ^ Press Release June 2020 English, Earth Overshoot Day (באנגלית)
  10. ^ Earth Overshoot Day 2022 home - #MoveTheDate, Earth Overshoot Day (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Linus Blomqvist, Barry W. Brook, Erle C. Ellis, Peter M. Kareiva, Does the Shoe Fit? Real versus Imagined Ecological Footprints, PLoS Biology 11, 2013-11-05, עמ' e1001700 doi: 10.1371/journal.pbio.1001700