חלבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חלבנה היא אחת מסממני הקטורת שהוקטר במקדש. היא הוכנסה בכמות של שבעים מנה לתוך הקטורת בכל שנה.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר יהודה פליקס מזהה את החלבנה עם ferula galbaniflua, galbanum[1] ואילו הרמב"ם[2] הביא מספר דעות בזיהוי החלבנה; "יש שפירשוה ׳אלמחלב׳ ויש אומרים ׳אללאד׳ן׳ וזה בלתי נכון ויש אומרים ׳אלמיעה׳ והוא אפשרי יותר לפי שכבר באר התלמוד שהחלבנה ריחה רע כלומר שיש אי נעימות בריחה"[3].

רש"י כתב שלחלבנה היה ריח רע כדי לאחד את עם ישראל ושגם החוטאים הם חלק מהכלל. רש"י גם כתב שהחלבנה היא הגלבנ"א (גאלאבן)[4].[דרושה הבהרה]

לפי אחת מהדעות, מזהים את החלבנה עם השרף של עץ שמצוי בקפריסין והוא קרוי "ליקוידאמבר מזרחי" ונקרא בערבית מִיעַה, זוהי גם דעתו של הרמב"ם והרס"ג.[דרוש מקור]

משמעותה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה' ציווה את משה להכין קטורת: "ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה" (שמות, ל', ל"ד). הסממנים שכתובים בפסוק הם הסממנים שחובה לקחת מהם לקטורת, בנוסף לאלה שכתובים במסכת כריתות דף ו.

הבן איש חי מזהה את ריח הרע של החלבנה עם הכתוב בגמרא כי נישאוי בת כהן עם זר אינו בכלל סעודת מצווה.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חי וצומח בתורה ד' רג
  2. ^ פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת כרתות א א (תרגום הר"י קאפח משנת תשל"א)
  3. ^ הרב יוסף קאפח כותב "כתב רבנו שהוא כמו דבש שחור וריחו קשה והוא שם אילנות בערי יון, ואפשר שהוא styrax officinale
  4. ^ רש"י על שמות ל לד באתר ויקיטקסט
  5. ^ בן יהוידע למסכת פסחים, דף מט עמוד א
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.