פירוש המשנה לרמב"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף מכתב ידו של הרמב"ם בספרייה הלאומית

הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה. הפירוש מכיל ביאור קצר לכל משנה ודיון מעמיק בעניינים המרכזיים שבה. בסוף כל עניין הוא פוסק הלכה על-פי מסקנת התלמוד. הפירוש נכתב בשפה הערבית יהודית ותורגם פעמים רבות לעברית. מרבית כתב היד המקורי שרד עד ימינו.

ההקדמות השונות לחלקי הפירוש (ובפרט ההקדמה לפירוש כולו, ההקדמה למסכת אבות וההקדמה לפרק חלק שבמסכת סנהדרין) מהוות טקסטים חשובים במחשבת ישראל.

מבנה הפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש תמציתי לכל משנה, וערוך לפי סדר זה:

  • ביאורי מילים או תרגומם לערבית,
  • הפניה להגדרה או הסבר בקטעים קודמים של הפירוש,
  • ביסוס מושגים הלכתיים על התורה שבכתב,
  • ביאור קצר של דין או מחלוקת,
  • ציון שמו של התנא לפיו נפסקה ההלכה.

שם החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב קהילות מסוימות נהגו לכנות את הפירוש 'ספר המאור', בגלל חיבתם אליו; אולם הרמב"ם לא נתן לו שם, אלא כנהו "פירוש המשנה".

שפת החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש המשנה נכתב בערבית יהודית, ושזורות בו מילים עבריות. ספרים אחרים של הרמב"ם אשר נכתבו בערבית: ספר המצוות, מורה נבוכים, מלות הגיון, פרקי רפואה ותשובות הרמב"ם.

מועד חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפירוש למשנה חיבר הרמב"ם בצעירותו, בשנות העשרים לחייו, לפני שחיבר את שאר חיבוריו: ספר המצוות, ספר משנה תורה וספר מורה נבוכים. מלאכת החיבור התפרשה במשך 7 שנים, מגיל 23 (בשנת 1161, ד'תתקכ"א), בתקופה שבה חי עדיין עם משפחתו בפס שבמרוקו, ועד הגיעו לגיל 30, (בשנת 1168, ד'תתקכ"ח), עם הגיעו למצרים. כדבריו:

אני משה בר מימון הדיין [...] התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה, והשלמתיו במצרים ואני בן שלושים שנה, שהיא שנת [אלף ארבע מאות ו]תשע ושבעים לשטרות. [...]"

הרמב"ם, בחתימת פירושו למשנה

לדעת חוקרים אחרים הוא חיבר את פירושו במשך 10 שנים, מגיל 23 עד גיל 33 (1158 - 1168).[1]

מאז סיום הפירוש ועד פטירתו הוסיף ותיקן הרמב"ם בגוף כתב יד הפירוש, פעמים קטעים שלמים ופעמים מילים בודדות, מה שמכונה מהדורה בתרא.[2]

במהלך החיבור עברו עליו תלאות ונדודים, שכן באותה תקופה עקר הרמב"ם את מקום מושבו ממרוקו למצרים. וכדבריו:

יודע הוא יתעלה, כי יש הלכות מהם שכתבתי פירושן במסעותי בדרכים, ומהם עניינים רשמתים בהיותי על גבי האוניות בים הגדול. [...]

הרמב"ם, בחתימת פירושו למשנה

היחס בין הפירוש לחיבוריו האחרים של הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל קיימת אחידות בין פסיקת הרמב"ם בפירוש המשנה לבין הקודקס ההלכתי משנה תורה, והפירוש למשנה משמש מקור להבהרת פסיקתו של הרמב"ם. אך ישנן סתירות או השמטות בין פירוש המשנה לספר משנה תורה, למשל בעניין חידוש הסמיכה (פירוש המשנה סנהדרין א).

ככלל, ישנה גם זהות בין השקפותיו הפילוסופיות של הרמב"ם כפי שהן מוצגות בהקדמותיו למשנה ובפירושו למשניות שונות, לבין שיטתו הפילוסופית המגובשת אותה הציג בספר מורה נבוכים.

ההקדמות למשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקדמות הרמב"ם

בתחילת הפירוש ישנה הקדמתו המפורסמת של הרמב"ם למשנה (הנקראת לעתים, בטעות, הקדמה לסדר זרעים) שבה הרמב"ם סוקר את השתלשלות התורה שבעל פה, בתחילת "פרק חלק" במסכת סנהדרין ישנו פירוש ארוך שזכה לשם "הקדמת הרמב"ם לפרק חלק", בה הוא מבאר את שלושה עשר עיקרי האמונה היהודית וענייני שכר ועונש. למסכת אבות כתב הרמב"ם הקדמה שזכתה לשם "שמונה פרקים לרמב"ם", בה הרמב"ם סוקר את מבנה נפש האדם, טעמי המצוות, תורת הנבואה, ידיעת האל ונושאים נוספים.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש מודפס בתרגום עברי בכל כרך סטנדרטי של ש"ס וילנא; אולם תרגום זה לוקה בחסר מבחינות רבות: התרגום נעשה בידי שבעה אנשים בתקופות שונות, והוא נכתב בעברית מסורבלת ובמקרים רבים קשה להבנה. עוד בחיי הרמב"ם תרגם רבי יהודה אלחריזי את הקדמת הרמב"ם לפירושו, ואת החלק הראשון של סדר זרעים עד סוף מסכת שביעית. גם רבי שמואל אבן תיבון תרגם בחיי הרמב"ם את "שמונה הפרקים" של ההקדמה למסכת אבות, ואת הפירוש למסכת אבות[3]. כמאה שנה לאחר פטירת הרמב"ם, לאחר שהרשב"א התבקש על ידי קהילת רומי לשלוח להם העתקה של פירוש המשנה להרמב"ם, שלח הרשב"א שליח לקהילת אראגון, ושם נמצאו מתנדבים שתרגמו את הפירוש. רבי יוסף ב"ר יצחק אלפואל תרגם את החלק השני של סדר זרעים ואת סדר מועד. רבי יעקב ב"ר משה עכסאי תרגם סדר נשים, ועליו כותב פרנקל בספרו שהוא המעולה מבין התרגומים[4]. רבי שלמה ב"ר יוסף את סדר נזיקין (חוץ ממסכת אבות). רבי נתנאל הרופא ב"ר יוסי תרגם סדר קדשים, ולפי עדות עצמו לא למד כמעט גמרא ועיקר עיסוקו ברפואה. לא ידוע מי תרגם את סדר טהרות.

תרגום אחר נכתב בפרובינצא[5] והשתמש בה רבי אברהם מן ההר בפירושו. כמו כן באחד מכתבי היד של פירוש "בית הבחירה" של רבי מנחם המאירי (כתב יד פרמה), שיבץ המעתיק את פירוש המשניות בתרגום הנ"ל יחד עם פירוש המאירי[6], והוא נדפס רק במאה ה-20 ביחד עם המאירי.

במאה ה-19 החלו לצאת מהדורות מדעיות של מסכתות שונות עם פירוש המשנה לרמב"ם. מהדורות אלה נעשו על ידי מהדירים שונים, בחלק מהמקרים כעבודות דוקטורט של חוקרים מתחילים, וכללו בדרך כלל מבואות בשפות אירופיות שונות.

פירוש המשניות זכה לעדנה בשנות ה-60 של המאה העשרים, כאשר הרב יוסף קאפח הוציא לאור את פירוש המשניות לרמב"ם במקורו הערבי (ע"פ כתב ידו של הרמב"ם לרוב המשנה) בתוספת תרגום חדש מלא לכל ש"ס המשניות, בהוצאת מוסד הרב קוק תשכ"ג-תשכ"ט. מהדורתו של הרב קאפח התבססה בחלקה הגדול על כתב ידו המקורי של הרמב"ם (כתב יד ששון), בתוספת כתבי יד תימנים שהיו ברשותו, וכללה את ההוספות והתיקונים שהוסיף הרמב"ם לפירושו במהלך השנים.

על בסיס תרגומו של הרב יוסף קאפח החלה הוצאת מעליות שבישיבת ברכת משה במעלה אדומים להוציא מהדורה מבוארת של פירוש המשנה לרמב"ם, תוך ביצוע תיקונים לעבודת תרגומו של הרב יוסף קאפח. עורך המהדורה הרב ד"ר דרור פיקסלר הוציא את מסכתות ברכות (תשס"ד) פאה (תש"ע) ועבודה זרה (תשס"ב) והרב יצחק שילת הוציא את הקדמות הרמב"ם למשנה (תשנ"ב), מסכת אבות (תשנ"ב) ומסכת שבת (תשס"ה). כמו כן הוציא הרב שילת "תיקון משנה" - מהדורה חדשה של פירוש הרמב"ם למסכתוות עבודה זרה והוריות על פי כתב ידו של הרמב"ם - כתב יד ששון, וזאת משום שהרב קאפח לא השתמש בכתב יד זה במסכתות אלה, או במסכת אבות.

תרגום נוסף, של הרב עזרא קורח, יצא לאור על ידי מכון המאור בשנת ה'תשס"ט. למהדורה זו נוספו הערות הכוללות השוואות וציונים לדברי הרמב"ם.

תרגום וזיהוי של הצומח והחי במשנת הרמב"ם על פי האוטוגרף יצא לאור בשנת תשע"ה על ידי פרופ' זהר עמר.

כתבי יד אוטוגרפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה מאוחרת של הפירוש למשנה נשתמרה בכתב ידו של הרמב"ם (אוטוגרף) לחמישה סדרים, מלבד סדר טהרות. חלק מכתב היד שמור בספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים, והחלק השני שמור בספריה הבודליאנית באוקספורד.

בנוסף, בגניזה הקהירית נתגלו אוטוגרפים נוספים של טיוטת הפירוש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל: יצחק טברסקי, נספח ב' - לוח תאריכים לחיי הרמב"ם ומפעלו, בתוך: הלכה והגות: קווי יסוד במשנתו של הרמב״ם, כרך א', יחידה א'- מבוא, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1992, (מהדורה ראשונה: 1986). ISBN 9650600590. (עמ' 44)
  2. ^ אפרים אלימלך אורבך, הערך: משנה, בתוך: האנציקלופדיה העברית, (עמ' 647–648) (הפסקה הרלוונטית זמינה לצפייה כאן).
  3. ^ רבי שלמה בן עכסאי מתרגם הפירוש לסדר נשים כותב בהקדמתו כי רבי שמואל אבן תיבון תרגם גם את פרק חלק, אבל ראה ב'הקדמות הרמב"ם למשנה' מהדורת שילת, עמ' קכז, כי התרגום הנפוץ הוא של רבי שלמה ב"ר יוסף, ויש תרגום נוסף קדום המיוחס ברוב כתבי היד לרבי יהודה אלחריזי, ובאחד מכתבי היד לרבי שמואל אבן תיבון, ושילת שם מפקפק בייחוסים הנ"ל
  4. ^ זכריה פרנקל, דרכי המשנה, עמ' 329
  5. ^ מ.י. בלוי, ‏הקדמה לפירוש רבי אברהם מן ההר למסכת יבמות, באתר HebrewBooks
  6. ^ כך כותב מהדיר המאירי א. סופר בהקדמותיו, וראה דיון נרחב על כך עם הוכחות נוספות, בפורום אוצר החכמה