חלון אוברטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חלון אוברטון (ידוע גם כחלון השיח) הוא טווח הרעיונות המקובל בשיח הציבורי. המונח נקרא על שמו של המהנדס ג'וזף פ. אוברטון, שטען כי יכולת הקיום הפוליטית של רעיון תלויה לא בהעדפות האישיות של הפוליטיקאים, אלא בעיקר בשאלה האם הוא נופל בתוך טווח הדעות המקובלות על הציבור.[1][2] לדברי אוברטון, החלון מכיל את מגוון המדיניות שפוליטיקאי יכול להמליץ עליהן מבלי להיתפש כקיצוני מדי בדעת הקהל הנוכחית.

סיכום הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של חלון אוברטון, יחד עם דרגות הקבלה של טרביניו

אוברטון תיאר ספקטרום של רמות חופש בהקשר של התערבות ממשלתית, שנמצא על ציר אנכי. ככל שדעה מתרחקת ממרכז החלון, כך היא נעשית פחות מקובלת.

הפרשן הפוליטי ג'ושוע טרביניו אמר כי דרגות הקבלה של רעיונות הן, פחות או יותר:[3]

  • לא יעלה על הדעת
  • קיצוני
  • קביל
  • הגיוני
  • פופולרי

חלון אוברטון הוא גישה לזיהוי אילו רעיונות מגדירים את התחום המקובל בו נמצאות מדיניויות ממשלתיות אפשריות בדמוקרטיה. תומכי מדיניות שנמצאת מחוץ לחלון מבקשים לשכנע את הציבור להזיז או להרחיב את החלון. תומכי המדיניות הנוכחית, או דומות לה, מבקשים לשכנע אנשים כי מדיניויות מחוץ לחלון צריכות להיות בלתי מקובלות.

לאחר מותו של אוברטון, אחרים בחנו את הרעיון של הסחת החלון על ידי קידום מכוון של רעיונות מחוץ לו, או הפיכת רעיונות למקובלים יותר על ידי הצגה של רעיונות קיצוניים מהם.[4][5]

תקדימים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל של אוברטון מזכיר מספר רעיונות שקדמו לו, כשהעכשווי מביניהם הוא ספירת האלין של ההיסטוריון והעיתונאי דניאל האלין. האלין השתמש במודל שלו כדי להסביר את החדשות האמריקאיות על מלחמת וייטנאם. המודל של האלין מחלק את הדיון הפוליטי לשלוש ספירות קונצנטריות: ספירת הקונצנזוס, שהיא תחום הדעות שעיתונאים מניחים שכל הקוראים מסכימים עליו, ספירת המחלוקת, שבה הציפייה מעיתונאים היא להישאר נייטרליים, וספירת הסטייה, שהדיון בה נחשב ללא לגיטימי וממנו עיתונאים יכולים להתעלם.[6]

בנאומו המכונה "אמנציפציית הודו המערבית" בשנת 1857, תיאר פרדריק דאגלס, חבר התנועה לביטול העבדות, כיצד דעת הקהל מגבילה את פעולתם של בעלי הכוח, באופן שמזכיר את חלון אוברטון:[7]

מצא את הדברים להם אנשים ייכנעו בשקט ומצאת את המדד המדויק לאי הצדק שיופעל כלפיהם, ואי צדק זה ימשיך עד שהם יתנגדו במילים או באלימות, או בשניהם. הגבולות של עריצים מוכתבות לפי הסיבולת של אלו אותם הם מדכאים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלון אוברטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Joseph Overton biography and article index, Mackinac Center for Public Policy, ‏30 באוגוסט 2013 (באנגלית)
  2. ^ A Brief Explanation of the Overton Window, Mackinac Center for Public Policy, ‏7 ביולי 2012 (באנגלית)
  3. ^ thereisnospoon, Why the Right-Wing Gets It--and Why Dems Don't [UPDATED], Daily Kos, ‏10 במאי 2006 (באנגלית)
  4. ^ תזיזו את "חלון אוברטון" ותוכלו לשנות את הדיון הציבורי במדינה, אתר אפוק טיימס ישראל
  5. ^ חלון אוברטון, אתר הומור ועסקים
  6. ^ האלין, דניאל, The Uncensored War: The Media and Vietnam, 1986, עמ' 116-118, ISBN 978-0-19-503814-9
  7. ^ (1857) FREDERICK DOUGLASS, “IF THERE IS NO STRUGGLE, THERE IS NO PROGRESS”, BLACKPAST, ‏25 בינואר, 2007 (באנגלית)