מעגל העוני או מלכודת עוני הוא כינוי למצב בו אנשים עניים מתקשים להיחלץ מעוניים או לשפר באופן ניכר את מעמדם הכלכלי, בגלל חסמים כלכליים וחברתיים המונעים או מצמצמים את יכולתם לעשות זאת. מלכודת עוני מתייחסת למצב אישי או בין דורי ואפילו למצב של חברה או מדינה שלמה. מלכודת עוני היא דוגמה ללולאת משוב מחזקת בתהליכים חברתיים.
ההכנסה של אדם מעבודה ומהון תלויה במידה רבה בכסף העומד לרשותו. כסף זה יכול לשמש כאמצעי השקעה לקבלת רווחי הון (ריבית, דיבידנדים) או כאמצעי השקעה בקניית אמצעי ייצור (חנות, כלי עבודה, מכונות) או רכישת מיומנויות המאפשרות יכולת השתכרות יותר גבוהה מעבודה (רישיון נהיגה על משאית, תואר אקדמי, הכשרה מקצועית). בנוסף, לעיתים נדרש כסף כדי להתגונן מנזק דוגמת בעיה רפואית או תביעה משפטית, כדי להמשיך להתפרנס.
רוב כספם של עניים מופנה ברוב המקרים בעיקר לצריכה מיידית או תשלומי מיסים, אגרות ומשכנתאות. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,לדוגמה, עולה כי העשירונים הנמוכים לא חסכו כמעט כלל, לעומת חסכון בשיעור של כ-20 אחוז בעשירון העליון. בהיעדר חסכונות צונחים גם סיכוייו של עני לזכות בהלוואה או להשקיע את כספיו.
בתחילת המאה ה-20תורות גזע למיניהן היו מקובלות מאוד בקהילה המדעית וגרמו לאנטישמיות רבה. לעיתים רחוקות קרה שיהודים, אותם מחשיבה תורת הגזע כנחותים, השתכנעו בנכונות התורה. הבולט ביותר ביניהם היה אוטו ויינינגר, שחיבורו לשם קבלת תואר דוקטור כלל תיאור היהדות כנחותה. ויינינגר קבע בספרו "מין ואופי" כי לאישה אין "אני" ואין לה אופי ורצון. בגבר, לעומת זאת, קיים הניצוץ האלוהי, הוא הנפש ובאשה ניצוץ זה חסר. ויינינגר השווה את היהדות עם הנשיות, וטען כי היהודים נחותים לאורך כל ההיסטוריה לא בגלל החברה שסביבם, אלא משום שהם רצו בכך, כמו הנשים. בסופו של דבר התאבד ויינינגר בכלי ירייה כשנתיים לאחר חיבור הספר.
.jpg)
.jpg)
