מסגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במדעי החברה, מִסגוּר הוא מונח המתאר תהליך סלקטיבי בלתי מודע, בו מוצגת מסגרת התייחסות או סכמה למידע או אירוע, המשפיעה על הפרשנות הסובייקטיבית שנותן הפרט למידע או לאירוע זה. במושג נעשה שימוש בתחומים שונים כגון תקשורת, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ועוד.

המושג הוגדר לראשונה על ידי ארווינג גופמן בשנת 1974.[1] המושג אף זכה לבולטות בשיח של מדעי החברה בשל מחקריהם של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן[2][3][4] בתחום קבלת ההחלטות וההיוריסטיקה.

מחקרים בתחום הראו כי העדפות הנבדקים תלויות באופן הניסוח של האפשרויות והתוצאות האפשריות. ההעדפות משתנות כתלות בתיאור המצב, קרי בנקודת הייחוס. המסגרת מגדירה את "האריזה" שניתנת לתיאור מילולי בצורה המעודדת פרשנויות מסוימות ומונעת היווצרותן של פרשנויות אחרות.

מקנזי ונלסון הראו בשנת 2003[5] שאנשים נוטים לבחור את תיאור המצב הנוכחי בהתאם לנקודת הייחוס שניתנה להם: אם אמרו להם שהכוס שמוצגת בפניהם היא חצי ריקה, הם הסיקו שקודם לכן הייתה מלאה. לחלופין, אם אמרו להם שהכוס שלפניהם היא חצי מלאה, הם הסיקו שקודם לכן הייתה ריקה. מכאן הם הסיקו שמסגרות הן אמצעי לתקשורת מרומזת (אך יעילה) בין אנשים.

בפסיכותרפיה, "מסגור מחדש" (באנגלית: reframing) הוא התייחסות טיפולית לשינוי הנרטיב (הסיפור האישי). ב"מסגור מחדש", המטפל לוקח את סיפור המטופל, או חלק ממנו, ושם אותו בהקשר אחר. מתוך כך משתנה המשמעות של "הסיפור" (או האירוע), ובהתאם לכך גם התגובה הרגשית המתייחסת אליו. הטכניקה מקובלת בשיטות התערבות שונות.

דוגמא בקבלת החלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הראו כי הבחירה יכולה להשתנות בהינתן מסגרת לבחירה.

במאמרם "בחירה, ערכים וייצוגים" נערך הניסוי הבא (ידוע גם בשם - דילמת 'השפעת האסייתית'):[6]

לשתי קבוצות של נסיינים הוצגו שתי חלופות מהן היו צריכים לבחור.

לקבוצה הראשונה של המשתתפים: כהכנה להתפרצות של מחלת השפעת שעלולה להרוג 600 איש, צריך לבחור בין שתי חלופות:

  • 200 אנשים ינצלו בוודאות
  • יש סיכוי של 33% שינצלו 600 אנשים וסיכוי של 66% שאף אחד לא ינצל

לקבוצה השניה של המשתתפים: כהכנה להתפרצות של מחלת השפעת שעלולה להרוג 600 איש, צריך לבחור בין שתי חלופות:

  • 400 אנשים ימותו בוודאות
  • יש סיכוי של 33% שאף אחד לא ימות וסיכוי של 66% ש 600 אנשים ימותו

למרות שהאפשרויות שניתנו לשתי הקבוצות זהות (בניסוח הפוך), בקבוצה הראשונה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באופציה הראשונה, אך לעומת זאת, בקבוצה השניה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באופציה השנייה.

ההסבר לבחירה השונה בין שתי הקבוצות הינו המסגור השונה שניתן – לקבוצה הראשונה ניתנה מסגרת חיובית (חיים שינצלו) לקבוצה השניה ניתנה מסגרת שלילת (חיים שיאבדו) ועל כן בקבוצה השניה העדיפו את הבחירה ההסתברותית. [7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Goffman, Erving. 1974. Frame Analysis: An Essay on the Organization of Experience. New York, NY et al.: Harper & Row.
  2. ^ Tversky, A. & Kahneman, D. (1981). The Framing of Decisions and the Psychology of Choice, Science, 211:453-458
  3. ^ Tversky, A., & Kahneman, D. (1986). Rational choice and the framing of decisions. Journal of Business, 59, S251-S278.
  4. ^ Tversky, A., & Kahneman, D. (1974). Judgment under uncertainty: Heuristics and biases. Science, 185, 1124-1131.
  5. ^ McKenzie, C. R. M., & Nelson, J. D. (2003). What a speaker’s choice of frame reveals: Referance points, frame selection, and framing effects. Psychonomic Bulletin & Review, 10, 596-602.
  6. ^ דניאל כהנמן ועמוס טברסקי (1984) "בחירה, ערכים וייצוגים"
  7. ^ ד"ר עדית סולברג (2013) "הטיות וקונפורמיות בתהליכי קבלת החלטות"
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.