מסגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מִסגוּראנגלית: Framing) הוא תהליך סלקטיבי של גיבוש מסגרת התייחסות למידע אודות נושא או אירוע. המסגור יכול להשפיע על הפרשנות הסובייקטיבית, שנותן הפרט למידע העומד לרשותו.

העיסוק במושג המסגור מתקיים בתחומי דעת שונים, כמו תקשורת, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ועוד. הוא מתבסס על ההנחה שנושא מסוים יכול להיבחן מנקודות מבט מגוונות ולהתפרש כבעל השלכות עבור ערכים או שיקולים שונים[1].

מאפייני מסגרת ההתייחסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגור מתייחס לתהליך שבו אנשים מגבשים את תפיסת עולמם בקשר לנושא מסוים, או משנים את תפיסתם הקודמת לגביו[1]. כלומר, זהו התהליך שבו נוצרת או מתעדכנת, מסגרת ההתייחסות לאותו הנושא. מסגרת ההתייחסות הנוצרת בעקבות תהליך המסגור, היא מנה של ידע מקדים העונה על המאפיינים הבאים[2]:

  • נוגעת להיבט מסוים בעולם.
  • מייצרת ציפיות, היקשים תקשורתיים (Inferences in communication) ופעולה.
  • נוטה להיות מזוהה עם בחירות לקסיקליות ודקדוקיות מסוימות בשפה.

למסגרת ההתייחסות יכולה להיות השפעה עוצמתית על הדעה הכוללת (Overall opinion) של האדם[1]. למשל, מסגרת התייחסות המציגה את חופש הביטוי כערך עליון, תגרום לאדם לצדד בזכות ההפגנה, גם עבור קבוצת שנאה[1].

עם זאת, מסגרות התייחסות יכולות להיות גם רב ממדיות ומורכבות יותר. למשל, אם מסגרת ההתייחסות של אדם מסוים כוללת לא רק את חשיבותו של חופש הביטוי, אלא גם שיקולים נוספים, כמו: ביטחון הציבור והשם הטוב של הקהילה - עמדתו בנוגע לזכות ההפגנה של קבוצות שנאה, תהיה מושפעת ממכלול השיקולים שמהם מורכבת מסגרת ההתייחסות שלו[1].

התפתחות ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "מסגור" הוגדר לראשונה על ידי ארווינג גופמן בשנת 1974[3].

המושג "מסגור" זכה לבולטות בשיח של מדעי החברה בשל מחקריהם של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן[4][5][6] בתחום קבלת ההחלטות וההיוריסטיקה. במחקרים אלו הם הראו כי הבחירה יכולה להשתנות בהינתן מסגרת לבחירה. למשל, במאמרם "בחירה, ערכים וייצוגים" נערך ניסוי הידוע גם בשם - "דילמת השפעת האסייתית"[7]. במהלך הניסוי הוצגו לשתי קבוצות של נסיינים שתי חלופות מהן היו צריכים לבחור כהכנה להתפרצות של מחלת השפעת שעלולה להרוג 600 איש.

  • לקבוצה הראשונה של המשתתפים הוצגו האפשרויות הבאות:
    • 200 אנשים ינצלו בוודאות
    • יש סיכוי של 33% שינצלו 600 אנשים וסיכוי של 66% שאף אחד לא ינצל
  • לקבוצה השנייה של המשתתפים הוצגו האפשרויות הבאות:
    • 400 אנשים ימותו בוודאות
    • יש סיכוי של 33% שאף אחד לא ימות וסיכוי של 66% ש-600 אנשים ימותו

אף על פי שהאפשרויות שניתנו לשתי הקבוצות זהות (בניסוח הפוך), בקבוצה הראשונה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באופציה הראשונה, אך לעומת זאת, בקבוצה השנייה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באופציה השנייה. ההסבר לבחירה השונה בין שתי הקבוצות הוא המסגור השונה שניתן – לקבוצה הראשונה ניתנה מסגרת חיובית (חיים שינצלו) לקבוצה השנייה ניתנה מסגרת שלילת (חיים שיאבדו) ועל כן בקבוצה השנייה העדיפו את הבחירה ההסתברותית[8].

בהמשך לכך, בשנת 2003 הראו מקנזי ונלסון[9] שאנשים נוטים לבחור את תיאור המצב הנוכחי בהתאם לנקודת הייחוס שניתנה להם: אם אמרו להם שהכוס שמוצגת בפניהם היא חצי ריקה, הם הסיקו שקודם לכן הייתה מלאה. לחלופין, אם אמרו להם שהכוס שלפניהם היא חצי מלאה, הם הסיקו שקודם לכן הייתה ריקה. מכאן הם הסיקו שמסגרות הן אמצעי לתקשורת מרומזת (אך יעילה) בין אנשים.

אפקט המסגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אפקט המסגור (פסיכולוגיה)

אפקט המסגור מתרחש כאשר שינוי כלשהו בדרך הצגת הדברים, גורם לשינויים בדעות של האנשים בנוגע לנושא או האירוע המוצג בפניהם, כאשר פעמים רבות מדובר בשינויים קטנים המובילים להבדלים משמעותיים בדעות[1].

תהליכי קבלת החלטות אצל אנשים מושפעים מהדרך בה הוצגה בפניהם האינפורמציה[10]. אפקט המסגור הוא הנטייה להסיק מסקנות שונות מאותו המידע, בהתאם למקור ממנו התקבל המידע או הדרך בה הוא התקבל. למשל, אנשים נוטים להימנע מסיכונים, כאשר מוצג בפניהם מסגור חיובי, אך נוטים לקחת סיכונים כאשר מוצג בפניהם מסגור שלילי[11].

אנשים מגבשים את הדעות שלהם מתוך סט של אמונות זמינות המאוחסנות בזיכרון, כאשר רק חלק מהן נגישות למודעות ברגע מסוים ומתוכן, רק חלק נתפסות כרלוונטיות או ישימות בנוגע למצב הנתון[1]. אפקט המסגור יכול לעבוד על כל שלוש הרמות הללו - ליצור אמונות חדשות אודות נושא מסוים כדי שיהיו זמינות בזיכרון, להנגיש אמונות מסוימות מתוך מאגר האמונות הזמינות ולהעלות את הרלוונטיות או היישומוית של חלק מהאמונות הזמינות[1].

סכמה קוגניטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סכמה (פסיכולוגיה)

סְכֶמָה קוגניטיבית היא מבנה מנטלי הכולל מכלול של ידע ועמדות כלפי נושא מסוים. הסכמה היא יחידה דינמית הנוצרת בעקבות התנסויות קודמות ומספקת מסגרת להבנה של התנסויות עתידיות[12]. מבחינה זו, ניתן לראות בסכמה הקוגניטיבית דוגמה לתוצר אפשרי של תהליך המסגור. זאת משום שלאחר שסכמה התגבשה, היא מסננת את הגירויים מהסביבה ומקנה להם מובן ומשמעות על פי המבנה שלה[13].

למעשה, הסכמה מאפשרת לארגן כמויות גדולות של מידע באופן יעיל[14]. היא מספקת דרך התייחסות ומערכת ציפיות כלפי האובייקט או המצב, באופן המאפשר להתמודד עם היצף מידע של גירויים מהסביבה לנוכח צוואר הבקבוק של החשיבה האנושית[14]. לסכמות יש השפעה רבה על היבטים שונים של החשיבה וההתנהגות[14]. הן מפרשות, מבהירות ומארגנות את עולמו הקוגניטיבי והחווייתי של האדם[13]. לצורך כך הסכמות משפיעות על תהליכים מרכזיים כמו קשב, קידוד בזיכרון ושליפה. ליתר דיוק, הן משפיעות על המידע שאליו האדם ישים לב מתוך כלל הגירויים בסביבה, על התהליכים שדרכם מידע זה יאוחסן בזיכרון לטווח ארוך ועל המידה שבה הוא יצליח להיזכר בו בעתיד[14].

במקרים רבים הסכמה מראה עמידות לשינויים[14]. בהתאם לכך, היא משמשת כאחד המנגנונים הקוגניטיביים המאפשרים לאדם לעצב תפיסת עולם יציבה[13]. כאשר נוצר פער קטן בין הציפיות הנובעות מהסכמה ולבין המציאות, הסכמה גורמת לאדם לפרש את המציאות כך שלפערים אלו אין השפעה של ממש או שאין הם נתפסים כלל[13].

לעומת זאת, כשהפערים בין הסכמה למציאות גדולים מידי, תהליך האסימילציה אינו יכול לגשר עליהם במסגרת הסכמה הקיימת[13]. במצב זה הפער הנתפס בין הסכמה למציאות יכול להוביל לתחושת דחק, שהיא תגובה פיזיולוגית אוטונומית, של עוררות אמוציונלית חזקה. תהליך האקומודציה (Accommodation) נועד לתת מענה למקרים כאלו בכל שהוא משנה את מבנה הסכמה, כדי שתוכל להכיל בתוכה מידע שאינו עולה בקנה אחד עם מרכיביה הישנים. זהו הבסיס להסתגלות לשינוי[13]. מבחינה זו הסכמות יכולות להיות גם יחידות גמישות שמתקנות את עצמן בהתמדה, כדי להתאים את עצמן לנתוני מציאות חדשים[12].

שימוש במטפורות בתהליך המסגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מטפורה

מטפורה יכולה להיות כלי עצמתי למסגור[2]. המטפורה היא אמצעי לשוני, המשמש להארת מושג אחד בתכונותיו של מושג אחר. כלומר, פירוש המשפט "X הוא מטפורה ל-Y" הוא ש-Y מתואר על ידי תכונותיו של X. למטפורות יש חשיבות תקשורתית וקוגניטיבית משום שהן מביעות, משקפות ומחזקות דרכים שונות להבנת ההיבטים השונים בחיי האדם[2].

היבטים טיפוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסיכותרפיה, "מסגור מחדש" (באנגלית: Reframing) הוא התייחסות טיפולית לשינוי הנרטיב (הסיפור האישי). ב"מסגור מחדש", המטפל לוקח את סיפור המטופל, או חלק ממנו, ושם אותו בהקשר אחר. מתוך כך משתנה המשמעות של "הסיפור" (או האירוע), ובהתאם לכך גם התגובה הרגשית המתייחסת אליו. הטכניקה מקובלת בשיטות התערבות שונות.

מסגור בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסגור (תקשורת)

מִסְגוּר בתקשורת הוא הדרך שבאמצעותה אמצעי התקשורת ההמוניים מעצבים בעיות ציבוריות עבור הקהל, ובצורה זו משפיעים על הבנת הסוגיות הללו והערכתן על ידי הקהל.

בעידן המאופיין בהצפת מידע אין לתקשורת אפשרות ראלית לסקר את כל האירועים והתהליכים המתרחשים בחברה[15]. מגבלות הזמן והמקום העומדות בפני התקשורת, מחייבת אותה להפעיל תהליך של בררה בין אירועים שיזכו לסיקור ובין אלו שלא[15]. בהקשר זה, המושג ״מסגור״ מתייחס לעקרונות שעל פיהם מתבצעת בחירת החומרים של אמצעי התקשורת, המיועדת לארגן את הניסיון ואת הידע החברתי[16]. בנוסף, משום שסיקור תקשורתי של אירוע מסוים עשוי להיות מובן רק אם הוא ממוקם במסגרת של קודים חברתיים ותרבותיים ידועים, תפקידה של התקשורת הוא לספק את ההקשר והפרספקטיבה המעניקים משמעות לאירועים שהיא מסקרת[15]. בהקשר זה, המסגור התקשורתי מתייחס לתהליך עיבוד העובדות והפיכתן לסיפור בעל היגיון פנימי[15].

תהליך המסגור התקשורתי כולל מיון של הנושאים לקטגוריות, בחירה בפריטים שיזכו להדגשה, החלטה על הזווית הפרשנית שבה יוצגו פרטים אלו ובאילו סמלים או מטפורות יעשה שימוש בכדי להעביר את המסר הרצוי[15][16]. הבניית המציאות באמצעות תהליך של מסגור עשויה, אך לא חייבת, לשמש את התקשורת כאמצעי של גיוס[15]. הגיוס אינו תפקיד נפרד של התקשורת או דגם של יחסי ממשל־תקשורת, אלא דפוס תפקודי שבו פעולת התקשורת במסגרת מילוי תפקידיה השונים (כמו סיקור, תיאום, המשכיות ובידור)[15].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Chong, D., & Druckman, J. N. (2007). Framing theory. Annu. Rev. Polit. Sci., 10, 103-126
  2. ^ 1 2 3 Semino, E., Demjén, Z., & Demmen, J. (2018). An integrated approach to metaphor and framing in cognition, discourse, and practice, with an application to metaphors for cancer. Applied Linguistics, 39(5), 625-645
  3. ^ Goffman, Erving. 1974. Frame Analysis: An Essay on the Organization of Experience. New York, NY et al.: Harper & Row
  4. ^ Tversky, A. & Kahneman, D. (1981). The Framing of Decisions and the Psychology of Choice, Science, 211:453-458
  5. ^ Tversky, A., & Kahneman, D. (1986). Rational choice and the framing of decisions. Journal of Business, 59, S251-S278
  6. ^ Tversky, A., & Kahneman, D. (1974). Judgment under uncertainty: Heuristics and biases. Science, 185, 1124-1131
  7. ^ דניאל כהנמן ועמוס טברסקי (1984) "בחירה, ערכים וייצוגים"
  8. ^ ד"ר עדית סולברג (2013) "הטיות וקונפורמיות בתהליכי קבלת החלטות".
  9. ^ McKenzie, C. R. M., & Nelson, J. D. (2003). What a speaker’s choice of frame reveals: Referance points, frame selection, and framing effects. Psychonomic Bulletin & Review, 10, 596-602
  10. ^ Framing Effect: Definition & Examples, study.com/academy/
  11. ^ Tversky & Kahneman 1981
  12. ^ 1 2 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 שאול פוקס (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
  14. ^ 1 2 3 4 5 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon
  15. ^ 1 2 3 4 5 6 7 אורבך, י., & ישראלי, צ. (2006). " Mobilized Media": Press Coverage of Air Force Accidents 1977—1997/ תקשורת מגויסת: סיקור תאונות אוויריות בצה"ל בעיתונות הכתובה, 1977—1997. מגמות, 424-451
  16. ^ 1 2 לירן-אלפר, ד., & צרפתי, א. (2012). Daphne's Laurels: Media Representations of a Social Protest Leader in the Israeli Online Press/ "על זרי הדפני": הייצוג התקשורתי של מנהיגת המחאה בעיתונות המקוונת בישראל. קשר, 29-39