חמורבי השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חמורבי השני (מלך בין השנים 1625–1600 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך התשיעי בממלכת ימחד האמורית, שמרכזה שכן בעיר חלב שבסוריה. הוא ירש את אביו, המלך ירים-לים השלישי.[1]

תקופת מלוכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלוכתו, עמדה ימחד בפני איום גדול מאוד בעקבות עלית כוחה של הממלכה החתית. האיום הגדול הקודם על ימחד, התרחש כ-150 שנה לפני כן, בתקופתו של שמשי-אדד הראשון. חתושיליש הראשון כבש בתקופת אביו, ירים-לים השלישי, מספר ערים חוריות שהיו בנות בריתה של ימחד. ממלכת ימחד כמעט ולא מוזכרת בדיווחיו. החתיתולוג טרבור ברייס (אנ') הניח שחתושיליש עשה מספר ניסיונות לשים מצור על חלב, אבל העיר הייתה מוקפת בחומות מסיביות עם מאגרי מזון גדולים. כל זה יכול היה להביא לכישלון במצור ולפגוע בהצלחת מסע המלחמה של חתושיליש הראשון. ברייס העלה את ההשערה שחתושיליש נפצע בניסיון האחרון שלו לכבוש את העיר, בתקופת שלטונו של חמורבי השני, פציעה שהביאה למותו בשנת 1620 לפנה"ס. השערה זאת מתבססת על טקסט חתי מאוחר יותר, האומר: ”מורשיליש יצא כנגד חלב, כדי לנקום את דם אביו”.[2] למרות שחלב לא נכבשה, מסע המלחמה של חתושיליש הראשון החליש את ימחד. מלכה הפסיק להיקרא בתכתובות "המלך הגדול".[3]

במשך כשני עשורים, הצליח חמורבי השני, בעזרת בעלי בריתו החורים, לעמוד במספר קרבות כנגד החתים, תוך שהוא הורג את בנו יורש העצר של חתושליש הראשון. חלק מהטקסטים מציינים מצביא בשם זוקרסי, שהיה המפקד של צבא חלב והוביל את המאבק כנגד הפלישות של החתים.[4]

לפני מותו, בחר חתושיליש את נכדו הצעיר, מורשיליש הראשון, לרשת אותו. לאחר שמורשיליש הראשון הגיע לבגרות, הוא השלים את המלאכה: הוא תקף את חלב וכבש אותה, ובכך נקם את מותו של חתושיליש הראשון. הוא הרס את העיר לאחר הכיבוש, הגלה חלק מתושביה והעביר את רכושה לעיר חתושש. סביב שנת 1600 לפנה"ס, הפסיקה ממלכת ימחד להיות כוח משמעותי במזרח הקרוב.

גורלו ויורשיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסטים החיתיים מציינים שמלך חלב נשבה ועשה כפרה למלך מרושיליש הראשון. הטקסטים לא מציינים מהי אותה כפרה, ומה היה גורלו לאחר שנשבה.[2] לאחר שמורשיליש השני נרצח, החלה בממלכה החתית תקופה של אנרכיה. מלכי חלב ניצלו מצב זה, בנו אותה מחדש והרחיבו את הממלכה. לכס המלוכה עלה הנסיך סרה-אן, שהיה כנראה בנו של ירים-לים השלישי. אבל ימחד לא חזרה יותר למעמדה הקודם.

הכיבושים של חתושיליש הראשון ומורשיליש הראשון שינו את המפה הגאופוליטית במסופוטמיה וסוריה: הממלכות האמוריות הגדולות נפלו, ואת מקומן תפסו החורים בצפון מסופוטמיה והכשים בבבל, שהביאו בסופו של דבר לכיבושה של חלב על ידי ממלכת מיתני בשנת 1525 לפנה"ס.[5]

זהותו של חמורבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהחוקרים טוענים, שהיה עוד מלך בשם חמורבי, שמלך תקופה קצרה בין אירכבתום לירים-לים השלישי, וכי חמורבי שבתקופתו חלב נכבשה, הוא למעשה חמורבי השלישי.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge‏, 2006, עמ' 253–254
  2. ^ 1 2 Ancient Syria: A Three Thousand Year History, מאת Trevor Bryce, הוצאת OUP Oxford, ‏ 2014, עמ' 28–30
  3. ^ Ugarit in Retrospect: Fifty Years of Ugarit and Ugaritic, ערך על ידי Gordon Douglas Young,‏, 1981, עמ' 9
  4. ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge‏, 2006, עמ' 255–256
  5. ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, בסדרה ספריית האנציקלופדיה המקראית (בעריכת שמואל אחיטוב), מוסד ביאליק, ירושלים, 2009. עמ' 27
  6. ^ Syrian Chronology in the Old and Early Middle Babylonian Periods, Akkadica 119-20, 2000, 103-16 מאת Wilfred H van Soldt, עמ' 105


הקודם:
ירים-לים השלישי
1650–1625 לפנה"ס
מלך ימחד:
חמורבי השני
1625–1600 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה
הבא:
סרה-אן
תחילת המאה ה-16 לפנה"ס