צפון (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חמתן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחלות שבטי ישראל

צָפוֹן הייתה עיר מקראית בעמק סוכות שבעבר הירדן, בנחלת שבט גד.

העיר נזכרת בספר יהושע בתיאור ערי שבט גד בבקעת הירדן המזרחית: "וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן"[1].

כמו כן, בספר במדבר נזכרת אחת ממשפחות שבט גד בשם "הצפוני": "בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי"[2].

חז"ל זיהו את העיר המקראית עם היישוב בן זמנם "עמתו": "בית הרים - בית רמתה, בית נמרה - בית נמרון, סכות - דרעלה, צפון - עמתו"[3].

היישוב "עמתו", הנזכר אצל חז"ל גם בגרסאות "עמתן"[4], "חמתן"[5] ו"אמתו"[6], מזוהה כיום עם "תל עמתא", שנמצא בגדה הצפונית של "ואדי ראג'ב" שבבקעת הירדן המזרחית, שם נתגלו שרידי מצודה מבוצרת מהתקופה הרומית, שלצדה תל ("תל אלקוס") שהיה מיושב החל מן התקופה הכלקוליתית ועד התקופה הביזנטית[7].

היישוב "עמתו" נזכר גם אצל אוסביוס באונומסטיקון[8], וכן בכתבי יוסף בן מתתיהו, המזכיר קרב שערך באזור אלכסנדר ינאי[9], וכן שריפה של ארמון שבנה הורדוס בעיר[10].

אחרים מזהים את העיר הקדומה עם תל א-סעידיה, צפונית לתל עמתא, תוך קישור בינה ובין צרתן המקראית[11].

יש המזהים את צפון עם "Sabuma" הנזכרת במכתבי אל-עמארנה.[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ז.
  2. ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ט"ו.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה ב'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ג', עמוד א'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ח, עמוד א'.
  6. ^ בראשית רבה, פ"מ, עמ' 887; מדרש תהילים, בובר, צב.
  7. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 752; י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, 146-150.
  8. ^ אונומסטיקון, 22, 24.
  9. ^ קדמוניות היהודים, יג, 338.
  10. ^ קדמוניות היהודים, יז, 277; מלחמות היהודים, ב, 59.
  11. ^ שמואל אחיטוב, יהושע: מקרא לישראל-פירוש מדעי למקרא, ירושלים, מאגנס, 1995, עמ' 227.
  12. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 752; י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, 146-150.