יהודה אליצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופ' יהודה אליצור (מימין) מעניק את פרס הרצל ללסלו לדאני, 1971 (משמאל יושבת חנה מרון)

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א 23 ביולי 1911 - ב' בטבת ה'תשנ"ח 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליצור נולד בבודפשט כבנם הצעיר של הרב יחיאל ורייזל הרשקוביץ וקיבל חינוך תורני. כשהיה בן 15, נפטר אביו, והוא אומץ על ידי גיסו, חוקר ארץ-ישראל, הפרופסור שמואל קליין, ועלה עמו ארצה בשנת ה'תרפ"ט (1929).

למד באוניברסיטה העברית בהר הצופים, ביולוגיה, ידיעת ארץ ישראל, מקרא ותלמוד. הדריך סיורים בירושלים[1]. לאחר פטירתו של שמואל קליין ההדיר מעזבונו את הספר ארץ הגליל שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק ב-1946[2]. בשנת 1947 הוא הוזמן לתת שיעורים בתנ"ך ברדיו[3]. הוא לימד תנ"ך במכון להשתלמות ולשיפור הלשון[4].

לימד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן מאז ייסודה בשנת 1955 ועד ראשית שנות התשעים, והיה מעורכי סדרת "דעת מקרא". אליצור עסק רבות בלימוד ובמחקר מודרני של התנ"ך, תוך שילוב בין אמונה ובין שיטות מחקר מדעיות חדשות. הוא כיהן בחבר השופטים של חידון התנ"ך למבוגרים[5].

אליצור ראה את עצמו כתלמיד מובהק של גיסו, חוקר ארץ ישראל פרופ' שמואל קליין, וממנו ינק את דרכו הייחודית השוזרת את ידיעת התורה עם ידיעת הארץ, מתוך חיבה לשניהם.

הרצה והשתתף בחוג העיון בתנ"ך בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון. אליצור ישב בראש ועדת השופטים שבחרה את זוכי פרס הרצל. הפרס הוענק מטעם "התאחדות יוצאי הונגריה בישראל" בתחילת שנות ה-70. זכה בתואר יקיר ירושלים בשנת ה'תשנ"ב (1992).

נפטר בירושלים בב' בטבת ה'תשנ"ח.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה הסופרת רבקה אליצור. לאחר מותה בשנת ה'תש"ם (1979), נשא את אחותה תרצה. לאליצור חמישה ילדים: תמר בן-ארי, הפיזיקאי פרופ' שמואל אליצור, אורי אליצור עורך העיתון מקור ראשון, פרופסור יואל אליצור, מממשיכי דרכו בחקר התנ"ך, ופרופסור ורד נעם, חוקרת תלמוד המלמדת באוניברסיטת תל אביב.

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]