צפון (עיר מקראית)
צָפוֹן הייתה עיר קדומה בעבר הירדן, הנזכרת במקרא ובמקורות תקופת בית שני וחז"ל, באזור עמק סוכות שבנחלת שבט גד.
העיר נזכרת בספר יהושע בתיאור ערי שבט גד בבקעת הירדן המזרחית: ”וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן”[1].
כמו כן, בספר במדבר נזכרת אחת ממשפחות שבט גד בשם "הצפוני": ”בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי”[2].
בנוסף, העיר נזכרת בספר שופטים במלחמת יפתח בבני שבט אפרים: "וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי־עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ:"[3]
חז"ל זיהו את העיר המקראית עם היישוב בן זמנם "עמתו": ”בית הרים - בית רמתה, בית נמרה - בית נמרון, סכות - דרעלה, צפון - עמתו”[4].
היישוב "עמתו", הנזכר אצל חז"ל גם בגרסאות "עמתן"[5], "חמתן"[6] ו"אמתו"[7], מזוהה כיום עם "תל עמתא" הנמצא בגדה הצפונית של "ואדי ראג'ב" שבבקעת הירדן המזרחית, שם נתגלו שרידי מצודה מבוצרת מהתקופה הרומית, שלצדה תל ("תל אלקוס") שהיה מיושב החל מן התקופה הכלקוליתית ועד התקופה הביזנטית[8].
היישוב "עמתו" נזכר במאה הרביעית אצל אוסביוס באונומסטיקון[9] במיקום זה, ועוד קודם לכן בכתבי יוסף בן מתתיהו, המזכיר את "עמתו" ואת "צפון" כשמות חלופיים למקום בו ניהל אלכסנדר ינאי את קרב צפון[10], כאשר לאחר מכן נפטר במצודת רגב הסמוכה, וכן נזכרת שריפה של ארמון שבנה הורדוס בעיר[11].
יש המזהים את העיר הקדומה עם תל א-סעידיה, שנמצא צפונית ל"תל עמתא", שנמצא בגדה הצפונית של "ואדי ראג'ב" שבבקעת הירדן המזרחית, שם נתגלו שרידי מצודה מבוצרת מהתקופה הרומית, שלצידה תל ("תל אלקוס") שהיה מיושב החל מן התקופה הכלקוליתית ועד התקופה הביזנטית[12], תוך קישור בינה ובין צרתן המקראית[13].
יש המזהים את צפון עם "Sabuma" הנזכרת במכתבי אל-עמארנה[12].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ז
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ט"ו
- ^ ספר שופטים, פרק י"ב, פסוק א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ג', עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ח, עמוד א'.
- ^ בראשית רבה, פ"מ, עמ' 887; מדרש תהילים, בובר, צב.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 752; י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, 146-150.
- ^ אונומסטיקון, 22, 24.
- ^ קדמוניות היהודים, יג, 338.
- ^ קדמוניות היהודים, יז, 277; מלחמות היהודים, ב, 59.
- ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 752; יהודה אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, 146-150
- ^ שמואל אחיטוב, יהושע: מקרא לישראל-פירוש מדעי למקרא, ירושלים, מאגנס, 1995, עמ' 227