תל א-סעידיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תל א-סעידיה הוא תל גדול בעבר הירדן המזרחי, בגובה 232 מטר מעל פני הים, כקילומטר וחצי ממזרח לנהר הירדן, בין 60 ל-150 מטר (לפי פיתולי הנחל) דרומית לוואדי כופרנג'ה, מזרחית ליישוב חמדת.

מידותיו של התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של התל (בין מזרח למערב) כ-415 מטר ורוחבו (בין צפון לדרום) כ-200 מטר. שטחו הכולל של התל הוא כ-61 דונם. הוא מתחלק לשני חלקים: חלקו המזרחי שמהווה כשני שלישים ממנו, מתנשא לגובה של 40 מטר מעל פני השטח, ואילו חלקו המערבי מתנשא לגובה 25 מטר.

זיהוי התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכומר אבל וויליאם אולברייט ובעקבותיהם יוחנן אהרוני וכנראה אף שמואל ייבין וכן בצלאל בר כוכבא מזהים את תל א-סעידיה עם היישוב צפון שלידו התחולל קרב צפון בין צבאו של תלמי התשיעי לתירוס לצבאו של אלכסנדר ינאי בשנת 103 לפנה"ס.

לעומת זאת נלסון גליק זיהה את התל עם צרתן, על פי ספר מלכים א', פרק ז', פסוקים מ"ו-מ"ז: " בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן", יצק שלמה את הנחושת לכלי המקדש.

ממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום נמצאו שכבות מתקופת הברונזה ותקופת הברזל. בקברים נמצאו גופות חנוטות בביטומן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]