חקלאות בעל
חקלאות בעל (מוכרת גם בכינוי פלחה) היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקייתם של הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד, באופן ישיר, ללא אגירתם או הזרמתם לחלקות.
"גידול הבעל" הנפוץ בישראל הוא גידול החיטה.
תוכן עניינים
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמה נגזר, כנראה, משמו של אל הפיריון והסערה הכנעני בעל ומתפיסת החקלאים הקדמונים את מצב השדות כתלוי בהענות האל לתפילותיהם.
התלמוד הבבלי[1] מביא הסבר אחר לשמו של שדה "בית הבעל". "בית הבעל" הוא שדה "מיושב", היינו שדה המסוגל להתקיים ממי הגשמים בלבד, ללא דחיפות להשקיה של בני אדם, ומצינו שבפסוק: "כי יבעל בחור בתולה..."[2] תרגום יונתן מתרגם את המילה "יבעל" כ"דמיתותב", היינו "שמיושב" (שמיושבת דעתו של בחור עם בתולה - שרגוע ומקושר עמה). לכן שדה "בית הבעל" בעצם מדגיש את טבעו של השדה - מיושב ולא דואג למים. אולם רבנו חננאל מביא באותו מקום בתלמוד הסבר אחר לשם זה: בית הבעל משמעו שדה שכבר גדל והשריש שורשים בקרקע, כמו בעל ואשתו, וכמו שכתוב: "והולידה והצמיחה".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופסור משה ברור, "חקלאות בעל", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 9), הוצאת יבנה, תשס"א
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ב', עמוד א'.
- ^ ישעיהו, סב, ב
