מכון התורה והארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל מכון התורה והארץ

מכון התורה והארץ הוא מכון למחקר, ליישום ולהסברה של המצוות התלויות בארץ, שבו פועלים רבנים, מדענים ואגרונומים. המכון נוסד בשנת תשמ"ו בכפר דרום וכיום שוכן ביישוב שבי דרום. המכון משלב הלכה וחקלאות. פעילותו נעשית בהתאם לפסקי הרבנות הראשית לישראל. בראש המכון עומד הרב יהודה עמיחי.

מכון התורה והארץ הוא המכון השני בוותיקותו בתחום (אחרי בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית), והוא אחד מהמכונים התורניים המרכיבים את פורום חותם.

המכון מפתח תוכניות בתחומים כמו חיסכון בעלויות הגידול, צמצום השימוש במים, גידול ירקות ללא תולעים והפחתת השימוש בחומרי הדברה. המכון מתעדכן באופן שוטף בחידושים מעולם המחקר בתחומים אלה.[1] בשנים האחרונות הרחיב המכון את עיסוקו וכיום הוא מתעסק גם בנושאים של איכות הסביבה, קיימות וצער בעלי חיים.

מפעלי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכון מחקר - מכון ומעבדות למחקר יישומי בתחומי החקלאות, המדע, ההלכה והשילוב ביניהם
  • ימי עיון - במקומות מגוונים, הכוללים הדרכות לילדי הגנים ובתי הספר, סדנאות לקהל הרחב, ימי-עיון לחקלאים, הרצאות לרבנים, למורים ולחוקרים.
  • קרן "בית האוצר" להפרשת תרומות ומעשרות - המסייעת למנוייה
  • מדרשה אינטראקטיבית שמטרתה להעמיק את הידע והעניין בציבור בתחומי החקלאות הישראלית והמצוות התלויות בארץ
  • כנס ט"ו בשבט - מדי שנה עורך המכון כנס שעוסק במצוות התלויות בארץ. בכנס מועברות הרצאות מפי רבנים עם מבוא מקצועי מפי אגרונום.

אוצר הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת שנת השמיטה התשס"ח הקים המכון גוף בשם אוצר הארץ אשר חתם מראש על הסכמים לאספקת פירות וירקות של חקלאים יהודים שיגודלו וישווקו בהתאם להנחיות המכון. הגידול והשיווק התבסס על היתרים שונים לביצוע פעולות חקלאיות בשנת השמיטה ובראש ובראשונה על חידושי המכון בתחום אוצר בית דין. בעדיפות שנייה שווקה תוצרת חקלאית אשר גודלה על סמך היתר המכירה.

לאוצר הארץ היו 20,000 מנויים אשר התחייבו מראש באמצעות כרטיס אשראי לרכוש תוצרת המסופקת על ידי הארגון בסכום של 50 ש"ח לפחות מדי חודש. התחייבות זאת נובעת מן הניסיון בשמיטות הקודמות, כאשר חלק מן התוצרת שגודלה במיוחד עבור אוצר בית דין נותרה ללא קונים. האוצר דאג לאספקה שוטפת של פירות וירקות לכ-200 חנויות ברחבי הארץ.

ספרי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון התורה והארץ הוציא לאור עשרות ספרים, בהם "חוקות הארץ" על הלכות כלאים ברמב"ם וקובץ "התורה והארץ" בשמונה חלקים. המכון מהדיר ספרי יסוד בתחום, כמו "שבת הארץ" לרב קוק וכן ספריו של הרב שאול ישראלי, ארץ חמדה. המכון הוציא גם ספרים שאינם מוקדשים למצוות התלויות בארץ, כמו ספריו של הרב יעקב אריאל, שו"ת באוהלה של תורה חמישה חלקים, ספרו על התורה ומהדורה חדשה של הספר "הלכה בימינו". המכון גם הוציא את ספרו של הרב פתחיה מנקין על מסכת אבות.

אמונת עתיך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמונת עתיך

כתב העת של המכון, אמונת עתיך, יוצא לאור כרבעון, ברציפות משנת תשמ"ו. בכתב העת מופיעים מאמרים של רבני המכון ורבנים אורחים. המאמרים ערוכים בפורמט מדעי מבחינת המקורות וסגנון הכתיבה, ולעיתים בצירוף מאמר מקצועי מאגרונום. כתב העת הוא המאגר הגדול ביותר של חומר בתחומים של מצוות התלויות בארץ. חלק מהמאמרים נאספו ונדפסו לפי נושאים בספרי 'התורה והארץ'.

בשנת תשע"ב חל שינוי בכתב העת שינוי והוא מהווה במה גם עבור מכונים נוספים העוסקים ביישום של ההלכה במציאות המודרנית: מכון צומת, מכון פוע"ה, מכון משפטי ארץ, מכון משפט לעם, מכון כת"ר ומכון כושרות. בכתב העת ישנו גם מדור של שאלות ותשובות.

צוות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא המכון הוא הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של העיר רמת גן ואחד הפוסקים הבולטים בציבר הדתי לאומי. יושב ראש המכון הוא הרב יגאל קמינצקי, מי שהיה הרב האזורי של גוש קטיף. בראש המחלקה ההלכתית עומד הרב יהודה הלוי עמיחי ובראש מחלקת המחקר והפיתוח החקלאי עומדים האגרונומים מוטי שומרון, אשר משמש אף כראש המחלקה למחקר מדעי, והפרופסור יפתח בן אשר. בין רבני המכון: הרב אהוד אחיטוב, הרב גבריאל קדוש, הרב יעקב אפשטיין, הרב יואל פרידמן והרב נתנאל אוירבך. בעבר שימשו כחוקרים הרב עזריאל אריאל, הרב יהודה זולדן והרב משה ביגל.

במכון צוות רב-תחומי של רבנים ותלמידי חכמים מחד, ושל חוקרים, מדענים ואגרונומים מאידך. בין רבני המכון בעבר נמנה הרב שמעון בירן אשר נרצח בפיגוע דקירה בדרכו לעבודה במכון, ליד כפר דרום, בכ"ד באייר תשנ"ב, 27.5.1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו לדוגמה ברבעון 'אמונת עתיך' 99 במאמרו של הרב יואל פרידמן, עמוד 78