חרדון צב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgחרדון צב
חרדוני צב בחי רמון במצפה רמון
מיון מדעיעריכה
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: לטאות
אינפרא־סדרה: דמויי איגואנות
משפחה: חרדוניים
תת־משפחה: Uromasticinae, Uromastycinae
סוג: חרדון צב
מינים

חרדון צב מצוי
חרדון צב הדור

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Uromastyx
1821, מרם

חרדון צב (שם מדעי: Uromastix או Uromastyx), סוג לטאה מגושמת וכבדת גוף ממשפחת החרדוניים. המין הנפוץ בארץ, חרדון צב מצוי (שם מדעי: Uromastyx aegyptia הנפוץ יותר, Uromastyx aegypticus או Uromastix spinipes) נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד ל-75 סנטימטרים. מין נוסף הוא חרדון צב הדור (Uromastyx ornata).

חרדון הצב מגושם, ותנועתו איטית; הוא מגיע למשקל של מספר קילוגרמים, ואורכו של פרט בוגר כ-80 סנטימטרים. כרוב בני משפחת החרדוניים, הוא מעדיף אתרי חיות מדבריים בהם טמפרטורות גבוהות: בדרך כלל מעל 40 מעלות. חרדון הצב המצוי, הנפוץ בארץ, חי בעיקר באזור הנגב וים המלח.

תזונתו של חרדון הצב מתבססת על צמחים בלבד; מן הצמחים המדבריים הוא משיג גם את מרב הנוזלים שהוא נדרש להם.
גופו של חרדון זה חום-כתום ברובו. הצוואר ארוך ובו מעין קפלי עור, ואילו הזנב קוצני ומהודר.

מקור השם המדעי ביוונית, ופירושו "זנב השוט".
בעבר נהגו הבדואים אשר חיו במדבר לצוד את חרדון הצב ולאכול את בשרו וביציו.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת התימנית שקיבל הרב יוסף קאפח, חרדון הצב הוא הצב המקראי והוא אחד משמונה שרצים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]