חרטומית גמדית
 חרטומית גמדית
| |
|---|---|
חרטומית גמדית
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | חופמאים |
| משפחה: | חרטומניים |
| סוג: | Lymnocryptes |
| מין: | חרטומית גמדית |
| שם מדעי | |
 Lymnocryptes minimusבריניך, 1764 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
חרטומית גמדית (שם מדעי: Lymnocryptes minimus) היא עוף מים ממשפחת החרטומניים, שצבעה חום בעיקר אך עם פסים בהירים על גבה. ניתן למצוא אותה בעיקר בצפון ישראל ובמאגרי מים במרכז. מקננת ברחבי צפון אירואסיה, אך אופייה הדיסקרטי מסתיר אותה היטב.[2][3] החרטומית היא מין יחידי בסוגו.
תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]
החרטומית הגמדית קטנה יחסית. אורך גופה: 18 - 25 ס"מ. מקורה באורך ממוצע, אך בהשוואה לחרטומיות אחרות מקורה קצר. גבה וחזה חומים, אך החזה שלה מנוקד ועל גבה יש פסים בהירים ובולטים. צבע ראשה בהיר עם כיפה כהה בצורת v. כשהחרטומית הגמדית עפה הכנפיים שלה נוטות לצד בצורה קהה לעומת שאר החרטומיות. כשהיא מרגישה סכנה היא נוטה לעוף במהירות ובשקט. בדרך כלל מעופה איטי, עקום ושקט מאוד. החרטומית נוטה לפחד מבני אדם ומרבה להסתתר מהם.
המבנה הביומטרי של החרטומית הגמדית:[2][3][4][5][6]
- אורך הכנף נע בין: 109.5- 116.0 מ"מ.
- אורך הזנב נע בין: 49.0- 56.5 מ"מ.
- מבנה הגולגולת שלה נע בין: 45.4 -50.4 מ"מ.
- אורך הטרסוס שלה נע בין: 22.9- 25.2 מ"מ.
- מוטת כנפיים: 30 - 41 ס"מ.
- משקל: 33 - 73 גרם.
בעת החיזור מרפרפת במקומה ומנידה את ראשה מעלה ומטה.[3] המין ניזון מחרקים ותולעים על ידי בדיקה בבוץ בצורה שקטה.[6][7]
תפוצה ואזור מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החרטומית הגמדית מקננת ברחבי צפון אירואסיה. חורפת בהודו, במזרח התיכון ובצפון-מרכז אפריקה. אזור מחייתה הוא ביצות, שדות מוצפים. בית גידולה הוא טונדרות, טייגות וביצות, לרוב ביצות טריות ומליחות. בחורף היא מצויה באזורים יבשים.[6][3][7][2]
החרטומית הגמדית דוגרת ביערות מוצפים ושדות מרעה לחים ונרחבים. בחורף היא פחות בררנית, אך תעדיף אזורים עם מים רעננים ו"טריים", שפכי נהרות, ואזורי אחו לחים.
בעונת הקינון, בשעות הזריחה ובשעות הערביים, הזכר מבצע מעופי ראווה מרשימים המלווים בקולות מיוחדים, המזכירים דהרת סוסים מרוחקת.[5][2]
שכיחות בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
החרטומית הגמדית חולפת וחורפת לא שכיחה בישראל. ניתן למוצאה בעיקר בעמקי הצפון ובמאגרי מים במרכז. ייתכן שהיא מצויה יותר, אבל אופייה הדיסקרטי מסתיר אותה היטב. מיליוני חרטומיות גמדיות עפות מדי לילה דרומה. לקראת הזריחה הן מחפשות ביצה, או בית גידול לח, כדי לחנות "ולתדלק" באמצעות נבירה בקרקע הלחה. למרות אופייה הדיסקרטי ניתן להתקרב אליה עד 2 מטרים. היא נמצאת במקומות חשופים, מתחבאת כמעט ולגמרי בלי נוע, עוצמת עיניים ומתקפלת ועדיין לא מוצאים אותה בקלות.[4][8][3][7][2]
לעיתים קרובות נצפית לאחר שמורחקת ממקום מגורה. מקומות המומלצים על מנת לצפות בה הם עמק החולה, ובקעת בית צידה.[7][2]
פירוש שמה הלועזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמה הלועזי של החרטומית הוא jack. לשמה יש כמה גרסאות שונות של פירושים: השם Jack מתאר זכר [כמו jackass - חמור ולא אתון.]
בעבר היה נהוג לחשוב שהחרטומית הגמדית היא בעצם זכר. יש הסבורים שתפקידו של הג'ק Jack היה לרמוז על ממדיה הקטנים.
ייתכן שמקור השם JACK בוולשית עתיקה, השם snipe-giach. (כל החרטומיות נקראות SNIPE, שמקורו snipa בנורדית עתיקה)
פירוש השם המדעי שלה הוא: limne- ביצה, kropto- מוסווה/חשאי, ו-minimus- הקטן ביותר.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חרטומית גמדית, באתר ITIS (באנגלית)
- חרטומית גמדית, באתר NCBI (באנגלית)
- חרטומית גמדית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חרטומית גמדית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חרטומית גמדית, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- חרטומית גמדית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חרטומית גמדית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 חרטומית גמדית, באתר הצפרות הישראלי
- ^ 1 2 3 4 5 Jack Snipe, israeli birds stamps
- ^ 1 2 חרטומית גמדית, באתר ציפורים פה
- ^ 1 2 חרטומית גמדית, באתר eBird
- ^ 1 2 3 JACK SNIPE, התחנה לחקר ציפורי עמק חפר
- ^ 1 2 3 4 ליאור כסלו, חרטומית גמדית, באתר תצפית
- ^ ארז ארליכמן, חיות בתמונות, באתר ynet, 1 בנובמבר 2017
