חתולים על סירת פדלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חתולים על סירת פדלים
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי יובל מנדלסון
נדב הולנדר
הופק בידי יהונתן בר אילן
תסריט יובל מנדלסון
יהונתן בר-אילן
שחקנים ראשיים שמואל וילוז'ני
דנה פרידר
מיכאל מושונוב
מיכאל הנגבי
מוזיקה נדב הולנדר
יובל מנדלסון
מיכאל כהן
עמית קורח
צילום אוהד עוז
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ישראלישראל 29 במרץ 2012
משך הקרנה 86 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט אימה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 401,400 ש"ח[1]
הכנסות 83,600 ש"ח[1]
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"חתולים על סירת פדלים" הוא סרט אימה ישראלי עצמאי שיצא לאקרנים בישראל ב-29 במרץ 2012. את הסרט ביימו יובל מנדלסון ונדב הולנדר והפיק יהונתן בר אילן יחד עם רביב מלול ויובל הולנדר. הסרט הוא קומדיית אימים רומנטית בכיכובם של מיכאל מושונוב, דנה פרידר ושמואל וילוז'ני המושפעת מז'אנר סרטי הבי מובי והטראש. הסרט עוסק בקורותיהם של זוג תיכוניסטים ישראלים שיוצאים לשיט רומנטי בירקון ומסתבכים בשלל הרפתקאות. הסרט נרכש להפצה מסחרית בבתי הקולנוע בישראל, הוקרן בפסטיבל קולנוע דרום בחודש מאי 2011 ופתח את פסטיבל הקולנוע אייקון 2011.[2]

כמו כן, הוצג במסגרת פסטיבלי אימה בטורונטו ומונטריאול אשר בקנדה, בקולומבוס, אינדיאנה אשר בארצות הברית, ואף באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בנסיעה של ילד בשם יותם על סקייטבורד אל הסופרמרקט שליד ביתו, שם הקצב מתנהג אליו בהתנשאות ודורש ממנו לצאת, וארבעה בריונים מבית הספר שלו מרביצים לו ולוקחים לו את הסקייטבורד. אז מגיעים נועם ומילי על קטנוע שם מילי מכריחה את הילדים להחזיר לו את הסקייטבורד, ולאחר מכן לנחם אותו, מה שגורם לו להתאהב בה. תחילה, נועם מספר שהוא מכיר את הילדים, ושהם לא רעים אלא 'סתם עושים שטויות'.

לאחר מכן, יותם מגיע לבית של סבא שלו ומספר לו סיפור השוזר בתוכו את כל הדמויות מהסצנה הראשונה - ולפי היחס שלהם אליו הוא בונה את האופי שלהם (לדוגמה הקצב הוא הנבל הראשי, ארבעת הבריונים מגלמים את צופי הים שמתים באכזריות במהלך הסרט, נועם מתנהג באופן ילדותי ומילי היא הבוגרת מבין שניהם): נועם ומילי הם זוג תיכוניסטים שחוגגים חצי שנה ביחד על ידי שכירת קיאק לשוט במי הירקון. נועם מנסה לגרום למילי לשכב איתו במהלך השיט. מילי לוקחת את החתול שלה איתה, וגונבת לפקיד בכניסה (ביל) את העכבר שבמחזיק המפתחות של הבוס שלו (כדי שיהיה לחתול שלה במה לשחק) - לאחר מכן מתגלה שבעכבר הוסתר מפתח לכספת.

לאחר שהם מתחילים לשוט, נועם מתחיל לשחק עם החתול שלה וזורק לו את העכבר למים, והחתול קופץ אחריו, וטובע בדרך. כשנועם נכשל בניסיונו להציל את החתול, מתגלה שהאדמירל (הקצב מפתיחת הסרט), שהוא מנהל אגף הסירות באגם, שופך חומר רדיואקטיבי לנהר, מה שגורם לחתול להפוך למוטציה. לאחר זמן מה, מילי שומעת קול של חתול מאזור גדת הנהר ומפדלת לשם, רק לאחר שהאדמירל פוגש אותה ואת נועם ודורש את העכבר שלו בחזרה. כשאלה מגלים לו שאין ביכולתם להשיב לו את העכבר, הוא חוטף את מילי ודורש מנועם למצוא את העכבר. נועם חוזר אל סירת הפדלים ומשתכר מבקבוק היין שהביא בתיק שלו. הוא קורא לביל שיעזור לו להשיב את מילי, שבתגובה קורא לצופי הים, ארבעה גברים בני כ-30 בשמות דב דב, דובי, דובל'ה ודוביק. הצופים יוצאים לעזור לנועם לאחר מסע שכנועים, ובמהלך מאמציהם להשיב את מילי, נועם מאבד את ידו, והם מתים אחד אחרי השני על ידי החתולים המוטנטים, שמתרבים בשל קיום של חומר רדיואקטיבי רב באגם.

אז נועם מצליח להשיב את מילי, לא לפני שהאדמירל חוטף את ביל ומאיים להרוג אותו אם הזוג לא יסכימו לעזבו במנוחה. מיד לפני שהוא מטביע את ביל, המשטרה מגיעה ועוצרת אותו, ונועם ומילי משאירים את ביל להיות האחראי על מתחם הסירות.

הסרט ספג ביקורות קשות על השימוש בחומרים שאינם קרובים לדמוי איברי פנים אנושיים, החלק המשמעותי יותר היה השימוש בשרשרת נקניקיות בתור מעיים אנושיות.

עלילת הסרט מתרחשת בשנת 1994 וכוללת התייחסויות רבות אל התרבות הישראלית של אותה תקופה, בין היתר דרך שירים ישראליים ושימוש בדמויות מפתח מהתרבות הישראלית, דוגמת חיה הלפרין, מנחת תוכנית ההתעמלות הנודעת של הטלוויזיה החינוכית "שעת כושר".

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עידו רוזן. פחדים לאומיים בסרטי האימה בקולנוע הישראלי. עבודת גמר לשם קבלת תואר M.A. אוניברסיטת תל אביב, 2017.
  • Ido Rosen. "National Fears in Israeli Horror Films." Jewish Film & New Media 8.1 (2020): 77-103

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]