טאק בוסתאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טאק בוסטן מראה כללי.

טאק-בוסתאןפרסית طاق بستان) שפירושו "שער הגן", הוא אתר ארכאולוגי מתקופת האימפריה הסאסאנית הנמצא במרחק של חמשה קילומטרים ממרכז העיר כרמאנשאה במערב איראן בלב הרי הזגרוס. באתר צוק סלע הבולט מעל שטח מישורי ועליו תבליטים בני למעלה מ-1,700 שנה מתקופת שלטונה של השושלת הסאסאנית שמלכה באיראן בין השנים 226 עד 650. בצד התבליטים הסאסאנים שנמצאים באתר אחר בשם נקש-י רוסתם, תבליטים אילו נחשבים לדוגמאות היפות ביותר של אמנות השושלת הזאת. הצוק הוא חלק מגן ארכאולוגי ובנוסף לשרידים הסאסאנים הובאו למקום גם כותרות עמודים מהתקופה המוסלמית. ליד האתר נמצא מעין, שמימיו מתנקזים לבריכה מלאכותית למרגלות הצוק.[1] הבריכה ואולי גם הגן הם כנראה קדומים יותר ושייכים לתקופה הפרתית. טאק בוסתאן היא אחת מנקודות ציון בדרך המשי, סדרה של דרכים יבשתיות שבהן עברו נתיבי המסחר העיקריים בין פרס והפרובינציות הרומאיות, ומאוחר יותר בין המזרח הרחוק לאירופה.

תבליטי הסלע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבליטים אלה נוצרו בתקופת הממלכה הסאסאנית ששלטה בפרס עד לכיבוש המוסלמי. הם התאפיינו בפיסול דינאמי וכן באינדיבידואליות של כל תבליט, שכן כל אחד מהשליטים אימץ לו כתר בעל צורה ייחודית. כך אפשר בתקופות מאוחרות יותר לזהות חלק גדול מהדמויות שמגולפות על פי העטרה שלראשן. תבליטים מתקופה זו נמצאים במספר מקומות שונים ברחבי איראן, אולם המשותף לכולם הוא מיקומם ליד מקורות מים.[2] בטאק בוסתאן מצויים כמה מהתבליטים השמורים ביותר של התקופה, והם מטיפוס התבליטים השטוחים. הם נמצאים ליד ובתוך שני קמרונות דמויי מערה. התמונות מתארות את הכתרתם של המלכים: ארדשיר הראשון, שאפור השני, שאפור השלישי וח'וסרו השני. בנוסף מופיעות גם תמונות ציד של ח'ורסו השני.

שאפור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור הכתרתו של שאפור השני הוא בגדר הצגה שהייתה מקובלת באותה עת להפגנת כוח מלכותי. האל העליון אהורה מאזדה נותן למלך את טבעת המלוכה (cydaris) ואת כתר המלוכה. המלך עומד על גופותיהם המובסים של אויביו. אחת מהן היא דמות מזוקנת שמקובל לזהותה כיוליאנוס הכופר, שהובס על ידי שאפור בשנת 363 (זהו כמובן הגבול העליון של תיארוך תבליט זה). מיתרה, הישות האלוהית האחראית על ההסכמים והשבועות מופיעה אף היא בתבליט זה כשהיא אוחזת בידה אגד של ענפים (barsom), המשמש בטקסים מקודשים. מעניין לציין שהתיאור של מיתרה בתבליט זה היה מקור ההשראה לצייר האלמוני שצייר את הדמות המקובלת עד היום לייצוגו של זרתוסטרה[3].

ארדשיר השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדשיר השני.

ארדשיר השני 383-379 היה אחיו למחצה של שאפור השני ושלט בחדייב בטרם מינויו למלך. שאפור השני מינה אותו לעוצר הממלכה עד להגעתו לבגרות של בנו שאפור השלישי[4]. קודמיו של ארדשיר השני בשלטון הנציחו את טקסי הכתרתם על גבי תבליטים ברחבי מחוז פארס. ארדשיר השני היה כנראה המלך הראשון שהעביר את מיקום התיאור של הכתרתו לטאק בוסתאן וזהו כנראה התבליט העתיק ביותר באתר.[5] בתבליט שחצוב לתוך מפרץ מלבני בסלע וממדיו הם 4.07 מטרים על 3.9 מטרים, ניצב ארדשיר ולידו שתי דמויות. כולם לבושים בשלל מדי ואותות המלוכה הפרסיים האופייניים. המלך מקבל את טבעת המלוכה מידי דמות גברית שהחוקרים חלוקים ביחס לזהותה. דעה אחת סוברת שזוהי דמותו של אהורה מזדא, אדון החוכמה, שנחשב לדמות האלוהית הבכירה ביותר.[6] אחרים טוענים על פי צורת הכתר שזהו שאפור השני. יש גם חוקרים הסבורים שדמות זו היא באופן מכוון עירוב של שתי הישויות.[7] שני המלכים עומדים על גבי גופה המזוהה כיוליאנוס הכופר. קיסר רומי זה הובס בפלישתו לפרס בשנת 363. יש להניח שארדשיר, שהיה בעת פלישה זו עדיין מלך בחדייב, לקח חלק במלחמתו של שאפור השני נגד הרומאים. התבליט מתאר גם את ניצחונם של השניים על הרומאים וגם את הכתרתו של ארדשיר למלך. מאחורי ארדשיר, האל מיתרה מחזיק בידו אגד ענפים מקודשים (barsom) וחובש כתר בעל שתים עשרה קרני שמש. עמידתו של אל זה על גבי פרח לוטוס גדול אינה ברורה.[4]

שאפור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכים שאפור השני ושאפור השלישי.

בסמוך לתבליטי המלכים נמצאת מערה מלאכותית קטנה בצורת איוואן[8] מידות הקמרון שלו הן: 6 x 5 x 3.6 מטרים, משערים שנבנתה בתקופת שאפור השלישי, על פי כמה הערכות היא הושלמה בשנת 385[9]. }. בתוך המערה נמצא תבליט שבו דמויות של שני מלכים, השמאלית מזוהה על ידי הכתובת שלידה החקוקה בפרסית עתיקה (פהלווית), כשאפור השלישי. שליט זה עלה לשלטון לאחר מאבק מר במלך ארדשיר השני, והוא מנסה להאדיר את חשיבותו בכך שדמותו ניצבת ליד סבו שאפור השני שנחשב כובש גדול והביס גם את צבא רומא. התנוחה בתבליט זה מקורית ביותר. בדרך כלל בתבליטים מסוג זה, המלך מקבל את הקדשתו מאת האלים. אולם כאן, הסמכתו של שאפור השלישי נעשית בידי הדמות של שאפור השני. אין קביעה חד משמעית לפירוש זה וישנן חוקרים החולקים על כך.[10]

ח'וסרו השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סצנת ציד של צבאים בידי ח'וסרו השני.

בצד המערה הקטנה נמצאת מערה גדולה יותר אשר גם היא איוואן מעשה ידי אדם. בתוכה קיימים אחדים מהתבליטים המרשימים של האתר, והם בבחינת שירת הברבור של התרבות הסאסאנית. קשת הכניסה למבנה נשענת על שני עמודים שעל כל אחד מהם חרוט דגם עדין של עץ החיים, או עץ מקודש אחר. מעל לקשת משני צדיה שתי דמויות נשיות מכונפות המחזיקות בידן כתרי מלוכה. אלה כמובן השפעות רומיות]][11]. מסביב לשטח החיצוני של הקשת, נחרטו שוליים בולטים ובהם צורות של פרחים.

פילים בסצנת ציד של חזיר בר בידי ח'וסרו השני.

ח'וסרו השני, אחרון המלכים החזקים לפני הגעת האסלאם, ניצב במרכז התבליט שמתאר את הכתרתו. מימינו דמות הישות האלוהית אהורה מזדא מוסרת את טבעת השלטון לידי המלך. משמאלו אלת המים אנאהיטה נושאת כד קטן ומושיטה לו טבעת נוספת. ביצירה זו ניכרות השפעות של ציור ביזנטי מהמאה השישית שבו ישו עומד בין שני מלאכים. החגורה, הקַפֲטָן, (שמלה מסורתית ארוכה שלובש המלך) וכן המטפחת שעליו מקורם מאמנותם של תושבי הערבה האירואסייתית[11]. המלך ח'וסרו היה מצביא מצליח, הישגיו היו מרשימים: הוא הביס את הצבא הביזנטי, כבש את סוריה וירושלים בשנת 614 והגיע עד אלכסנדריה. התבליט מפאר כיבושים אלה ולכן אין פלא בכך ששליט זה מתואר כלוחם פרשים חמוש היטב. בתבליט שגובהו 4.25 מטרים, דמות גדולה של המלך הסאסאני רכובה על הסוס האהוב עליו ששמו שבדיז. סוס זה מוזכר באחת הפואמות הפרסיות המפורסמות ח'וסרו ושירין. המלך הפרש וסוסו שאבדיז, חמושים לקרב בכל כלי הנשק האופייניים[12].

על שני קירות נוספים של האיוואן מתוארות סצנות ציד, האחת ציד חזיר בר והשנייה ציד צבאים. חמישה פילים מרחיקים את החזיר הנמלט מאזור האגם לעבר המלך שעומד עם חץ וקשת בידו. המלך עומד בתוך סירה, ומכוון את חיצו לעבר חזיר בר. תמונות אלו הושפעו כנראה מהאמנות ההודית, שכן פרס אינה לאחר הכול סביבתם הטבעית של הפילים.

בסצנה השנייה ספינה שקציה בתבנית נגנית נבל, מתארת את המלך לאחר שהרג שני חזירי בר. המלך עומד כשהילה לראשו וקשתו שמוטה בידו, אות לכך שהציד נגמר. בתחתית תמונה זו הפילים מעמיסים את החיות שניצודו, על גבם. כל סצנת ציד גובהה כשישה מטרים ורוחבה כ-4.3 מטרים.[13]

פתח עלי שאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממעל נמצא תבליט באיכות גרועה של השליט הקאג'רי פתח עלי שאה. איכות הביצוע כל כך ירודה שיוצריו ניסו להסוות זאת על ידי הוספת צבע לתבליט.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאק בוסתאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kermanshah
  2. ^ Sasanian Rock Reliefs
  3. ^ Taq-e Bostan, relief
  4. ^ 4.0 4.1 ARDAŠĪR II
  5. ^ Rock relief, The investiture of Ardashir II,Taq-e-Bostan, Kermanshah
  6. ^ Taq bostan
  7. ^ Ahura Mazda and Shapur II? A note on Taq-i Bustan I: the investiture of Ardashir II 379-383
  8. ^ מבנה שיש בו קשת מוגבהת, היוצרת חצי כיפה, לאיוואן קירות משלושה צדדים ופתח בצד שנותר. בדרך כלל הפתח פונה לצד הפנימי של חצר מרכזית. האיוון מעוטר בחזיתו
  9. ^ Taq-e Bostan bas-reliefs in rocks
  10. ^ Taq-e Bostan, small cave
  11. ^ 11.0 11.1 Taq-e Bostan, large cave
  12. ^ Kermanshah
  13. ^ Taq-e Bostan, large cave
  14. ^ Tagh'e Bostan
דמות מכונפת בקשת הכניסה למערה הגדולה.