טבעת האש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טבעת האש של האוקיינוס השקט
מפת הלוחות הטקטוניים העולמית

טבעת האש היא כינוי לרצועה ארוכה של אזורים המקיפה את האוקיינוס השקט, הנמצאת רובה ככולה מעל הלוח הפסיפי ומתאפיינת בפעילות געשית נמרצת וברעידות אדמה תכופות בגלל תזוזת הלוחות הטקטוניים. למעלה מ-80% מההתפרצויות הגעשיות ורעידות האדמה בעולם מתרחשות באזורים אלה. טבעת האש מהווה גבול טקטוני פעיל בין מספר רב של לוחות טקטוניים שבמרכזם הלוח הפסיפי, הגובל בשבעה לוחות טקטוניים אחרים. גבולות אלו המהווים בחלקם גבולות הפחתה או פתיחה ובחלקם גבולות של החלקה והסטה אופקית ולכן מתאפיינים במכלול של תופעות. כאלו האופייניים לגבולות של הפחתה, בהם לוח טקטוני אוקיאני מתקבר מתחת ללוח יבשתי כמו: הרי געש, שרשראות אייש געשיים (למשל יפן), תהומות אוקיאניים (תעלות כשקע מריאנה), והיווצרות רכסים כתוצאה מהתקמטות. פעילויות המאפיינות אזורי פתיחה כמו: הרי געש תת-מימיים ורכסים מרכז-אוקיאניים. כל אלה שזורים כמובן בתהליכי קימוט ושבירה הנוצרים בגלל רעידות אדמה תכופות ועוצמתיות.

כמיליארד תושבים חיים באזורים הנכללים בטבעת האש והם חיים בסיכון מתמיד. המדינות העיקריות הנכללות בטבעת האש הן הפיליפינים, מלזיה, אינדונזיה, תאילנד, יפן, קנדה, ארצות הברית, מקסיקו, אקוודור וצ'ילה. צ'ילה היא המדינה בה מתרחשות רעידות אדמה בתכיפות הרבה ביותר מבין כל מדינות העולם.

מכיוון שרוב הפעילות הגעשית בטבעת האש היא תת-מימית, היא גורמת לעתים לגלי ים ענקיים הנקראים צונמי. היו מקרים בהם התפרצויות געשיות באזור יפן גרמו לגל צונאמי שחצה את כל האוקיינוס השקט ופגע במדף היבשתי של מערב אמריקה, גם הצפונית וגם הדרומית.

ב-11 במרץ 2011, אירעה רעידת אדמה קשה, בעוצמה של 9.0 בסולם ריכטר, אשר פגעה קשות ביפן, בעיקר עקב גלי ההדף, שהביאו אחריהם גלי צונאמי ענקיים בגובה של עשרה מטרים. הרעידה הביאה למותם של אלפי אנשים, ואף לדליפה רדיואקטיבית מכורים גרעיניים שניזוקו ברעידה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טבעת האש בוויקישיתוף
Symbole-géologie.png ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.