טה אל-האשמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טה אל-האשמי
طه الهاشمي
Taha al-Hashimi.jpg
טה אל-האשמי
לידה 1888
בגדאד
פטירה 1961 (בגיל 73 בערך)
טורקיה
מדינה עיראק 1924עיראק 1924 עיראק
מקום קבורה בגדאד
השכלה הקולג' הצבאי העות'מאני עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, חייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה החזית העממית המאוחדת
ראש ממשלת עיראק
1 בפברואר 19412 באפריל 1941
(8 שבועות ו-5 ימים)
רשיד עאלי אל-כילאני ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טה אל-האשמיערבית - طه الهاشمي; 18881961) היה איש צבא, פוליטיקאי וסופר עיראקי ששימש כראש ממשלת עיראק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשמי נולד בבגדאד ב-1888 וקיבל חינוך צבאי. הוא שירת בצבא האימפריה העות'מאנית. לאחר מלחמת העולם הראשונה שהה בסוריה ובטורקיה. ב-1922 שב לבגדאד, ולצד אחיו יאסין, שהיה מדינאי מוביל בעיראק בשנות ה-20 וה-30, ושימש כראש ממשלה מספר פעמים, פתח בקריירה פוליטית, ונשא במספר משרות בכירות.[1] בשנת 1929 מונה למפקד צבא עיראק. אל-האשמי היה הראשון ששימש כראש המטה הכללי בצבא עיראק, שכן עד 1929 פיקד על הצבא העיראקי "מפקח כללי" בריטי, הגנרל דיילי (Daily)..[2]

בשנת 1936 שימש כמפקד הצבא כאשר התחוללה הפיכת בכר סדקי. אל-האשמי, מפקד הצבא, שהה בטורקיה, בעוד שאחיו ששימש כראש הממשלה נשאר בבגדאד. סדקי, גנרל בצבא ששימש כמפקד הצבא בפועל בהיעדרו של אל-האשמי, שלח מברק לאל-האשמי המורה לו להישאר בטורקיה, הזרים כוחות צבא לבגדאד, הטיל מן האוויר כרוזים הדורשים את פיטורי ראש הממשלה יאסין אל-האשמי, ורצח את שר ההגנה ג'עפר אל-עסכרי.[3] לאחר אירועים אלו היה סדקי האיש החזק בעיראק, החליף את ראש הממשלה בעושה דברו, ופיקד על הצבא. הייתה זו ההפיכה הצבאית הראשונה בתולדות מדינות ערב בעידן המודרני. משטרו של סדקי החזיק מעמד כשנה, עד לרציחתו.

לאחר רצח סדקי ב-1937 שב אל-האשמי לעיראק, ושב והשתלב בפוליטיקה העיראקית. הוא מונה לתפקיד שר ההגנה ב-1938 ונאלץ לתמרן בין הגורמים השונים בפוליטיקה העיראקית, שבה הלך וגבר כוחה של חבורת קצינים שכונתה "המרובע המוזהב". ב-1 בפברואר 1941 מונה לכהונת ראש הממשלה[4] על ידי העוצר עבד אל-אילה כמועמד של פשרה בין הסיעות השונות, והחליף את המדינאי הפרו-נאצי רשיד עאלי אל-כילאני (על אף שגם אל-האשמי נחשב לאישיות פרו-נאצית ואנטי-בריטית מובהקת).[5]

על אף שמונה בהסכמת אנשי "המרובע המוזהב", מצא עצמו אל-האשמי בין הפטיש לסדן, כאשר עמד בלחץ בריטי כבד לנתק את היחסים עם איטליה הפאשיסטית, לעצור את פעילות ההסתה של המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני שמצא מקלט בבגדאד, ולנקוט במדיניות התומכת במלחמתה של בריטניה בנאצים.[6]

ב-2 באפריל 1941 שב אל-כילאני לשלטון, בהפיכה צבאית שבוצעה בתמיכת קציני "הריבוע המוזהב", ובראשם הקולונל סלאח א-דין א-סבאע'. משטרם של קצינים אלו היה דיקטטורי, ולא היה אפילו בעל מראית עין פרלמנטרית. הקצינים הדיחו את העוצר עבד אל-אילה, החליפו את אל-האשמי באל-כילאני, והחלו במדיניות פרו-נאצית ואנטי-בריטית מוצהרת, שהביאה לפריצת המלחמה האנגלו-עיראקית ולכיבוש עיראק על ידי הבריטים.

לאחר הכיבוש הבריטי שהה אל-האשמי בתחילה בטורקיה ולאחר מכן בסוריה. ב-1948 מונה לכהונת המפקח הכללי על המתנדבים של צבא ההצלה, שנשלח להתערב במלחמת העצמאות.[7] במהלך המתקפה על קיבוץ משמר העמק, באפריל 1948 נדרש להמציא לפאוזי אל-קאוקג'י תגבורת ואספקה, ודרש במברק כי קאוקג'י יפסיק את המתקפה עד שיצליח להמציא לו תגבורת. בסופו של דבר נכשל צבא ההצלה במתקפה, ומסע המלחמה של קאוקג'י נחשב לכישלון חרוץ.[8]

לאחר כישלון צבא ההצלה במלחמת העצמאות שב לעיראק, והיה פעיל במפלגה המכונה "החזית העממית המאוחדת". במסגרת זו התמנה לראש מועצת הפיתוח הממשלתית, והיה אחראי לעבודות בינוי רבות היקף.[9] ב-1961 מת בטורקיה, וגופתו הוטסה לבגדאד ונטמנה שם. אל-האשמי היה גם סופר פורה, ופרסם מספר רב של ספרים בנוגע להיסטוריה, צבא, גאוגרפיה, ואף יומנים אישיים.[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טה אל האשמי באתר "הספרייה הערבית" (ערבית)
  2. ^ פסח מלובני, מלחמות בבל החדשה, הוצאת מערכות, 2009, עמ' 38
  3. ^ נרצח 'האיש החזק' של עיראק, מעריב, 12 באוגוסט 1962
  4. ^ הממשלה העיראקית החדשה, דבר, 3 בפברואר 1941
  5. ^ י. שמעוני, מדינות ערב, פרקי היסטוריה מדינית, הוצאת עם עובד, 1994, עמ' 197
  6. ^ מיכאל אפל, המזרח התיכון בימינו; עיראק - מלוכה, מהפכה, רודנות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2005, עמ' 57
  7. ^ לימור אבוניל, ‏הקמת צבא ההצלה ומינוי אל-קאוקג'י כפשרה פוליטית ערבית, נתיב 117-118, ספטמבר 2007
  8. ^ אלחנן אורן, ‏הדיפת צבא ההצלה ממשמר העמק, מערכות 294-295, יולי 1984
  9. ^ מיכאל אפל, המזרח התיכון בימינו; עיראק - מלוכה, מהפכה, רודנות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2005, עמ' 117
  10. ^ טה אל האשמי באתר "הספרייה הערבית" (ערבית)