טום ג'ואד

טום ג'ואד (באנגלית: Tom Joad) הוא דמות ספרותית, בנה השני של משפחת ג'ואד וגיבור הספר "ענבי זעם" מאת ג'ון סטיינבק. בסרט המועמד לאוסקר שהופק על פי הספר ב-1940 גילם את דמותו השחקן הנרי פונדה והיה מועמד עליו לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לאותה שנה.

הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טום ג'ואד, יליד אוקלהומה היה מעורב בקטטה, שיריבו נהרג בה, כארבע שנים לפני תחילת אירוע הספר "ענבי זעם". הוא נשפט לשבע שנים בכלא בעוון הריגה, אך שוחרר על-תנאי והגיע לבית משפחתו בעוד מועד להצטרף אליהם ערב צאתם לדרך הארוכה לקליפורניה. על אף שתנאי שחרורו אסרו עליו לצאת מן המדינה, והוא נאלץ לעבור את הגבול המדיני בהסתר, איננו מוכן להיפרד ממשפחתו. בהמשך הופך טום למנהיג המשפחה ולמשענתה, אך נאלץ להפרד מעליה לאחר שנקם את רצח המטיף ומנהיג השביתה ג'ים קייסי ונאלץ לשוב ולהסתתר.

קיימים מספר הרמזים המקשרים בין דמותו של טום למשה רבנו, הוא הרג אדם, יצא לגלות ושב על מנת להוביל את משפחתו המורחבת (שבה 12 נפשות, כמניין שבטי ישראל) אל הארץ המובטחת^[1].

תשובתו של טום לאמו, בשעה שהוא יוצא לקראת חיים של מנהיג פועלים, מפי הנרי פונדה בסרט (בנסיבות שונות מעט מאלה מאלה שבספר), היא אחד מציטוטי הפרדה הנודעים בקולנוע, הייתה מועמדת לרשימת "100 סרטים... 100 ציטוטים" של מכון הסרטים האמריקאי ומוזכרת ברשימות רבות אחרות^[2]:

אני אהיה מסביב בחושך. אני אהיה בכל מקום - איפה שלא תסתכלי. בכל מקום שמתנהל מאבק להאכיל את הרעבים, שם אהיה. בכל מקום שבו שוטר מכה מישהו, שם אהיה... וכאשר אנשינו יאכלו מפרי אדמתם ויגיעו אל המנוחה ואל הנחלה - אז, שם אהיה.

— ג'ון סטיינבק, ענבי זעם, הוצאת ידיעות ספרים 2010, עמוד 561. עברית:גרשון גירון

דמותו של טום ג'ואד דורגה במקום ה-12 (כגיבור) ברשימת "מאה שנים... 100 גיבורים ונבלים" של מכון הסרטים האמריקאי ב-2003‏^[3].

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וודי גאת'רי כתב ב-1960 שיר בשם "טום ג'ואד"^[4], כסמל למאבק באי צדק חברתי.

בשנת 1995 כתב ברוס ספרינגסטין את השיר "הרוח של טום ג'ואד"^[5] וכלל אותו באלבום באותו שם. ספרינגסטין ביצע את השיר בין היתר כחלק מקמפיין הבחירות של ברק אובמה במסגרת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008. להקת רייג' אגיינסט דה מאשין חידשה את השיר.

אתר אינטרנט לשלום וצדק חברתי קרא לעצמו http://www.tomjoad.org.