טיוטה:אבחון יתר של הפרעת קשב

אין ספק כי הפרעות הקשב, לכשהן קיימות, דורשות התייחסות וטיפול הולם ושלמניעת טיפול עשויות להיות השלכות חמורות. ברם, מחקרים בתחומים בריאותיים ופסיכולוגים מצביעים על מגמה של אבחון יתר של הפרעות קשב וריכוז; ויש הטוענים כי למשל על כל ילד המאובחן נכונה בישראל, ישנם שניים שלא היו צריכים להיות מטופלים כבעלי הפרעת קשב. הסיבות לכך הן מגוונות ונובעות בדרך כלל מפגמים במערכת החינוך ובתפיסות חברתיות.

לדידם של פיטרסון וכן של ויויאן וסרג'יו פליס, המסגרות החינוכיות אינן מותאמות תמיד לתלמידיהם - וזאת בעיקר לבנים. הסיבה לכך היא שבלי קשר להפרעת הקשב, קיימים מאפיינים אישיותיים המקשים על ישיבה שקטה וקפואה וממושכת בין כותלי בית הספר. על כן, אופי נמרץ והחצנה אף יצירתיות או מגוון תחומי עניין עשויים להתפרש כהפרעה, כשבסך הכל הם רק קוטעים את תשומת הלב, משום הקושי בריסון נדידת המחשבות. לא רק אנשים יצירתיים נוטים לסבול מתסמינים אלו אלא גם אנשים הנוטים לא להסכים אוטומטית עם כלליה השרירותיים של הסביבה. מסתבר שדווקא אצל הזכרים קיימת נטייה לבטא היפראקטיביות. מסתמן שהפתרון ל'בעיה' אינו נטילת תרופות כי אם סיפוק במה נאותה - בדמות משחקים נמרצים. ויויאן וסרג'יו פליס הבחינו בקרב עכברים צעירים שאם מונעים מהם הזדמנות לשחק במידה אינטנסיבית, אזורים במוח המעורבים בקשב ובויסות הרגשי אינם מתפתחים כראוי.

על פי פרסומי הפדרציה העולמית ל-ADHD, הפרעה זו מלווה לעיתים בפגיעה נוירולוגית קלה, העשויה לבוא לידי ביטוי בהפחתת שטח הפנים של קליפת המוח וכן בהקטנת נפחם אזורים מסוימים במוח, ובאתרים המעורבים בוויסות רגשי - ובין היתר בקליפת המוח הקדם-מצחית הדורסו-לטראלית, בגרעין הזנבי וכן במערכת המזולימבית. היות שממצאים אלו אינם אחידים, קשה לסמוך עליהם בכדי לערוך אבחנה. יחד עם זאת, ברור הוא כי פגמים אלו אכן קשורים בכישלון בלימודים, בהפרעות התנהגות, בצריכת חומרים מסוכנים, בנטיית יתר לפגיעה בתאונות ועוד. ואולם לא ניתן לשלול שחלק מהילדים המאובחנים פשוט הם בעלי אופי, שאינו מתיישב מהמצופה מהם על ידי החברה.

האתגרים שמציבים האבחונים

. מבחני הדמיית המוח אינם אמינים, שכן ההבדלים בין האוכלוסייה הכללית, לבין אלו הסובלים מהפרעת קשה הם קטנים ולא אחידים.

.

הפרעת קשב היא תופעה שכיחה הקיימת בקרב כ-7%-10% מהאוכלוסייה. היא מתפתחת במשך חמש שנות החיים הראשונות ואינה דועכת בגיל מסוים. בהתאם לכך, ניתן למצוא אותה בכל שכבות הגיל, כולל תקופת הבגרות והזקנה. הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. היא עלולה להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין-אישיים ובפעילויות הטיפול העצמי.

בהתאם לכך, רבים מהחוקרים והעוסקים בתחום זה טוענים כי כל מקרה של הפרעת קשב צריך להיות מאובחן ומטופל באופן יעיל. בנוסף, הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלווית משמעותית, כך שלעיתים קרובות קיים יותר ממקור אחד הגורם לתסמינים; איתור או שלילה של מקורות נוספים לתסמינים נעשה במסגרת תהליך אבחון הפרעת קשב, ומסייע להתאים את הטיפול לכל אדם באופן אישי.

אף על פי שהתפקוד האקדמי עלול להיפגע בעקבות הפרעת קשב, היא אינה מוגדרת על ידי המדריכים האבחוניים DSM ו-ICD כלקות למידה. זאת משום שהתפקוד בתחום זה אינו מושפע בהכרח מהפרעת הקשב, ומשום שהיא יכולה לפגוע גם בתחומים שאינם אקדמיים. כמו כן, אין קשר בין המנגנונים העומדים בבסיס לקויות הלמידה דיסלקסיה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה לבין אלו של הפרעת קשב. עם זאת, יש המכלילים גם מיומנויות הקשבה כתחומי למידה שנפגעים בלקות למידה, ולפיכך הם כוללים בהגדרת לקויות הלמידה גם קשיים כגון הפרעת קשב.