טיוטה:ג'יימס סמואל קולמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ג'יימס סמואל קולמן (באנגלית: James Samuel Coleman; ‏ 12 במאי 1926 - 25 במרץ 1995) היה סוציולוג, ותאורטיקן אמריקאי, שפעל בעיקר באוניברסיטת שיקגו. קולמן היה חוקר מרכזי בסוציולוגיה של החינוך ומדיניות ציבורית, והיה אחד מהמשתמשים הראשונים במונח הון חברתי. הוא נבחר לנשיא האגודה הסוציולוגית האמריקאית ב-1991.

ספריו: Foundations of Social Theory (1990) ו The Adolescent Society (1961) השפיעו רבות על התיאוריה הסוציולוגית והיו בין הספרים המצוטטים ביותר בסוציולוגיה של החינוך. דו"ח קולמן ("Coleman Report") עזר לשנות את התיאוריה החינוכית, לעצב מחדש את מדיניות החינוך הלאומית, השפיע על דעת הקהל והחוקרים בנוגע לתפקידו של בית הספר בקביעת השוויון והפרודוקטיביות בארצות הברית.[1] דוח קולמן יחד עם תיאוריות האינטגרציה של קולמן היו בעלי השפעה רבה וחלוצים בהיבטים של ביטול ההפרדה הגזעית בבתי ספר ציבוריים בארצות הברית.

חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס קולמן סיים את לימודי התיכון ב־1944 בללואיוויל, קנטקי. הוא נרשם ללימודים גבוהים בווירג'יניה אך עזב כדי להתגייס לצי האמריקני במהלך מלחמת העולם השנייה.

קולמן קיבל את התואר הראשון שלו בהנדסה כימית מאוניברסיטת פרדו ב-1949 והחל לעבוד באיסטמן קודאק עד 1952.[2] הוא החל להתעניין בסוציולוגיה והמשיך את לימודיו לתואר שני באוניברסיטת קולומביה עד שהשלים את לימודיו ב-1955.[2]

קולמן קיבל את הדוקטורט שלו בסוציולוגיה ב-1955 והצטרף לפקולטה באוניברסיטת שיקגו שנה לאחר מכן. ב-1959 הוא עבר לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם ייסד את מה שלימים הפך למחלקה לסוציולוגיה, וחזר לאוניברסיטת שיקגו כפרופסור מן המניין ב-1973.

קריירה אקדמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולמן לימד באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת שיקגו . ב-1959 הוא עבר לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם לימד כפרופסור חבר והקים את המחלקה לסוציולוגיה. [1] בשנת 1965 הוא השתלב ב"פרויקט קמלוט", פרויקט מחקר אקדמי הממומן על ידי צבא ארצות הברית באמצעות משרד המחקר המיוחד למבצעים כדי להתאמן בטכניקות נגד התקוממות מהפכנית של קבוצות מיעוט פוליטיות. בסופו של דבר הוא הפך לפרופסור במשרה מלאה עד 1973, אז חזר לשיקגו .[2]

בשנת 2001, נבחר קולמן לאחד מבין 100 האינטלקטואלים האמריקאים המובילים, על פי ציטוטים אקדמיים, בספרו של ריצ'רד פוזנר, Public Intellectuals: A Study of Decline. [3]

תרומות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוח קולמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולמן מצוטט רבות במחקרי הסוציולוגיה של החינוך. בשנות ה-60, הוזמן קולמן יחד עם חוקרים נוספים[2] לכתוב דו"ח על שוויון חינוכי בין גזעי בארצות הברית. זה היה אחד המחקרים הגדולים בהיסטוריה, עם מדגם של למעלה מ-650,000 תלמידים. התוצאה הייתה דוח ענק של למעלה מ-700 עמודים. הדו"ח משנת 1966, המכונה גם "דוח קולמן", עורר ויכוחים על "השפעות בית ספר" שעדיין רלוונטיות היום. הדו"ח מוצג בדרך כלל כראיה לכך שלמימון בית הספר יש השפעה מועטה על הישגי התלמידים, ממצא מרכזי בדו"ח ובמחקרים הבאים.[4][5][1] נמצא כי לגבי מתקנים פיזיים, תוכניות לימודים פורמליות וקריטריונים מדידים אחרים, היה הבדל קטן בין בתי ספר שחורים ולבנים. כמו כן, פער משמעותי בציוני ההישגים בין ילדים שחורים ללבנים היה קיים כבר בכיתה א'. למרות התנאים הדומים של בתי ספר שחורים ולבנים, הפער גדל עוד יותר עד סוף בית הספר היסודי. המשתנה העקבי היחיד המסביר את ההבדלים בניקוד בכל קבוצה גזעית או קבוצה אתנית היה ההישגים החינוכיים והכלכליים של ההורים. [6] לפיכך, נמצא כי רקע סטודנט ומצב סוציו-אקונומי חשובים יותר בקביעת התוצאות החינוכיות של תלמיד. גורמי המפתח לניעות מעמדית היו היחס לחינוך של הורים, כך שההבדלים באיכות של בתי ספר והמורים השפיעו מעט על תוצאות התלמידים.[4][5][1]

The white flight או "בריחת הלבנים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1975 פרסם קולמן מחקר חדש שחקר עוד יותר את ההשפעות של מערכות הסעות בבתי ספר, שנועדו להביא תלמידים שחורים מהמעמד הנמוך לבתי ספר מהמעמד הגבוה, המשולב בגזע. עם ההתקדמות בביטול ההפרדה בבתי הספר, הורים לבנים החלו להוציא את ילדיהם מבתי ספר משולבים במספרים גדולים. היציאה ההמונית כונתה "בריחת הלבנים" (The white flight). ב-1966 כתב קולמן מאמר שקבע שתלמידים שחורים נהנו מחינוך משולב רק אם רוב התלמידים היו לבנים.

הממצאים של קולמן בנוגע ל"בריחת הלבנים" לא התקבלו בצורה טובה בחוגים מסוימים בעיקר אצל חלק מחברי האגודה הסוציולוגית האמריקאית. בתגובה, צמחו מאמצים במהלך אמצע שנות ה-70 לשלול את חברותו. ובכל זאת, קולמן נשאר חבר ובסופו של דבר הפך לנשיא של האגודה. [7]

הון חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- Founds of Social Theory (1990), קולמן דן בתאוריית ההון החברתי שלו, הכולל את סך המשאבים שנמצאים ביחסי משפחה ובארגון החברתי של קהילה.[8] קולמן האמין שהון חברתי מועיל להתפתחות קוגניטיבית וחברתית של ילד או אדם צעיר. הוא דן בשלושה סוגים עיקריים של הון: אנושי, פיזי וחברתי.

הון אנושי הוא הכישורים, הידע והניסיון של הפרט, הקובעים את ערכם בחברה, תעודת בגרות או ניסיון מקצועי לדוג'. הון פיזי, בהיותו מוחשי לחלוטין ובדרך כלל טוב פרטי, מקורו ביצירת כלים להקל על הייצור, הכוונה למוצר מוחשי בעל ערך ליצירת הון או בעל ירך לחליפין. בנוסף להון החברתי, לדעת קולמן, שלושת סוגי ההשקעות יוצרים את שלושת ההיבטים העיקריים של חילופי ההון בחברה.

לדברי קולמן, הון חברתי והון אנושי משלימים לעיתים קרובות. על ידי מערכות מיומנויות, חוויות וידע מסוימים, אדם יכול לנוע על עבר מעמד חברתי גבוה יותר וכך לקבל יותר הון חברתי.[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Obituary:James Samuel Coleman". University of Chicago Chronicle. 14. 30 במרץ 1995. {{cite journal}}: (עזרה)
  • American National Biography Online
  • Photo of James Coleman
  • Appearances on C-SPAN
  • The Rational Reconstruction of Society (1992 Presidential Address)

קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית קטגוריה:נשיאי האגודה האמריקאית לסוציולוגיה קטגוריה:סגל אוניברסיטת שיקגו קטגוריה:סוציולוגים אמריקאים קטגוריה:נפטרים ב-1995 קטגוריה:ילידי 1926

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ 1 2 3 Martin, Kacy (2016). "Reflecting on Progress since the Coleman Report, 50 Years Later". Michigan State University. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "MSU" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  2. ^ 1 2 3 4 Dictionary of cultural theorists. Cashmore, Ellis., Rojek, Chris. London: Arnold. 1999. ISBN 978-0-340-64549-9. OCLC 41061704.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":0" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  3. ^ Posner, Richard (2001). Public Intellectuals: A Study of Decline. Harvard University Press. ISBN 978-0-674-00633-1.
  4. ^ 1 2 Alexander, Karl; Morgan, Stephen (2017). "The Coleman Report at Fifty: Its Legacy and Implications for Future Research on Equality of Opportunity". RSF: The Russell Sage Foundation Journal of the Social Sciences. Russell Sage Foundation. 2 (5): 1. doi:10.7758/RSF.2016.2.5.01.
  5. ^ 1 2 Kain, John; Singleton, Kraig (1996). "Equality of Education Opportunity Revisited" (PDF). New England Economic Review.
  6. ^ Bell, Daniel (1973). The Coming of Post-Industrial Society. New York: Basic Books. p. 430. ISBN 978-0-465-01281-7.
  7. ^ Coleman, James (1966). Equality of Educational Opportunity. Washington: U.S. Department of Health, Education, and Welfare.
  8. ^ 1 2 Coleman, James S. The Foundations of Social Theory. Cambridge, MA, 1990: Belknap of Harvard UP. pp. 300–318.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "The Foundations of Social Theory" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה