טיוטה:הגעתה של מלכת שבא

הגעתה של מלכת שבא (באנגלית: The Arrival of the Queen of Sheba) (בגרמנית: Die Ankunft der Königin von Saba), קרויה לרוב בשם באנגלית: Solomon, היא סינפוניה לשני אבובים ומיתרים מאת גאורג פרידריך הנדל, הוא החל לעבוד על כתיבתה של הסינפוניה ב-5 במאי 1748. הוא סיים את המערכה הראשונה ב-23 במאי ומילא את השארית עד 26 במאי. הוא השלים את העבודה על שני המערכות האחרות ב-13 ביוני. ניגון הבכורה התקיים ב-17 במרץ 1749 בתיאטרון רויאל בקובנט גארדן, לונדון. חומר נוסף לכתיבת הסינפוניה הובא מעתיקות היהודים מאת ההיסטוריון הקדום פלביוס יוספוס.

הסינפוניה שהוצגה לראשונה בלונדון ב-17 במרץ 1749, כסצנה הראשונה של המערכה השלישית באורטוריה של שלמה. אחת האחרונות מבין האורטוריות הרבות של הנדל, שלמה מבוצעת רק לעיתים רחוקות בשלמותה, אבל הקטע הבהירה והתוססת של הנדל "הגעתה של מלכת שבא" היא יצירה שזכתה להערכה רבה. לעיתים קרובות היא מבוצעת במהלך טקסי חתונה. הופעה פומבית ידועה של היצירה התרחשה במהלך טקסי הפתיחה של המשחקים האולימפיים בלונדון 2012 כשג'יימס בונד (דניאל קרייג) הלך לפגוש את המלכה בארמון בקינגהאם.

רקע

הנדל, יליד גרמניה, התגורר בלונדון מאז 1712 וזכה להצלחה רבה כמלחין אופרות איטלקיות. ההזדמנויות שלו להגדיר טקסטים באנגלית למוזיקה היו בתחילה מוגבלות יותר; הוא בילה את השנים 1717 עד 1719 כמלחין בביתו של הדוכס העשיר של צ'אנדוס, שם כתב המנונים כנסייתיים ושתי יצירות בימתיות, אציס וגלתיאה ואסתר; והלחין מוזיקה ווקאלית למילים באנגלית לאירועים מלכותיים שונים, כולל סדרה של המנוני הכתרה למלך ג'ורג' השני בשנת 1727, אשר השפיעו רבות. בשנת 1731 הועלתה בלונדון הצגה של גרסת 1718 של אסתר, יצירה באנגלית המבוססת על דרמה תנ"כית מאת ז'אן רסין, ללא השתתפותו של הנדל והוכיחה את עצמה כפופולרית, ולכן הנדל תיקן את היצירה ותכנן להעלות אותה בתיאטרון שבו הוצגו האופרות האיטלקיות שלו.

עם זאת, הבישוף של לונדון לא התיר לדרמה המבוססת על סיפור תנ"כי להיות מוצגת על הבמה, ולכן הנדל הציג את אסתר בצורה קונצרטית, ובכך הוליד את האורטוריה האנגלית. כזו הייתה ההצלחה של האורטוריות שלו באנגלית, שבסופו של דבר הנדל נטש את האופרה האיטלקית, האחרונה שבהן הייתה Deidamia בשנת 1741, והפיק שורה של יצירות מופת של אורטוריה באנגלית.

אופרה סריה, צורת האופרה האיטלקית שהנדל חיבר ללונדון, התמקדה באופן גורף באריות סולו ורצ'יטטיבים לזמרים הכוכבים והכילה מעט מאוד דברים אחרים; הם לא כללו פזמונים נפרדים. עם האורטוריות האנגליות הייתה להנדל הזדמנות לערבב אריות אופראיות באנגלית עבור הסולנים עם מקהלות גדולות מהסוג שבו השתמש בהמנוני ההכתרה. האורטוריות מצאו קהל רחב יותר בקרב מעמדות חברתיים רבים יותר מאשר הקהל האריסטוקרטי שנתן חסות ונהנה מהאופרות האיטלקיות של הנדל. "שלמה" זכה להכרה נרחבת על ידי פרשנים בני התקופה כהספד לאנגליה הגאורגית, כאשר שלמה המלך הצודק והחכם ייצג את המלך ג'ורג' השני, וממלכת ישראל האדירה והמשגשגת שיקפה את מצבה המאושר באופן דומה של אנגליה בעת הקרנת הבכורה של היצירה, לדעת יוצריה. עם זאת, פרשן בן המאה ה-21 ציין כי הגעתה של מלכת שבא לא זכה להצלחה מסחרית גדולה בקרב הקהל הלונדוני של אותה תקופה, אולי בגלל מורכבויות ועמימות בהצגת הדמות המרכזית של שלמה המלך.

הליברתן

הליבריתן של היצירה אינו ידוע. בעוד שהוצע כי ייתכן שתומאס מורל סיפק את הטקסט, וינטון דין טען כי המטאפורות הטבעיות הן יוצאות דופן למדי לסגנונו היבש של מורל.

ההשראה לסינפוניה

הסינפוניה נכתבה בהשראת ביקור מלכת שבא את שלמה המלך, ככתוב בספר מלכים א' פרק י פסוקים א-יג ובספר דברי הימים ב פרק ט פסוקים א-יב.

מערכות

מערכה ראשונה

הסינפוניה מתחילה בכך שלמה ואנשיו חוגגים את חנוכת בית המקדש שבנה בירושלים. שלמה שמח באושרו הנשוי לאשתו האחת (בניגוד לשלמה המקראי, שנאמר כי היו לו מאות נשים ופילגשים), ומבטיח לבנות למלכתו ארמון עבורה. הם מביעים את אהבתם זה לזה ופורשים ללילה כאשר רוחות בניחוח פרחים ושירי הזמירים מרגיעים אותם לנוח.

מערכה שנייה

חוכמתו של שלמה מוצגת בסיפור התנ"כי המפורסם של שתי נשים שכל אחת מהן טענה שתינוק אחד הוא שלה. שלמה מציע לפתור את המקרה על ידי פיצול התינוק לשניים עם חרבו, אך האם האמיתית דוחה את הפתרון הזה ומציעה למסור את הילד לאישה האחרת, כפי ששלמה ידע שההורה האמיתי יעשה. שירתה של האישה הראשונה והפזמון משבחים את שיקול דעתו של שלמה.

מערכה שלישית

במערכה השלישית אנו רואים את ביקור ממלכתי של מלכת שבא בממלכת שלמה. המלך ואנשיו משעשעים אותה במסכה מוזיקלית של מקהלות מרהיבות המתארות בתורן את הצליל ה"מרגיע" של מוזיקה עדינה, את התשוקה לתהילה צבאית, את הייאוש של מאהב אומלל ואת הסערה שהופכת לרגיעה. כולם חוגגים את ישראל של השליט החכם שלמה כתור זהב של שלום, אושר ושגשוג.

תכונות מוזיקליות

"סולומון" מתוזמר באופן עשיר בסטנדרטים של זמנו, וקורא לתזמורת של חלילים, אבובים, בסונים, קרנות, חצוצרות, טימפני, מיתרים וכלי באסו קונטינואו. רבים מהפזמונים הגדולים והמגוונים הם בשמונה חלקים ("מקהלה כפולה") במקום בארבעת החלקים הרגילים יותר. המספר האחרון של המערכה הראשונה הוא הפזמון "May no rash intruder", המכונה בדרך כלל מקהלת נייטינגייל, עם חלילים המחקים שירת ציפורים על אפקט רשרוש עדין שנוצר על ידי מיתרים המחולקים לחלקים רבים ושונים. מערכה 3 מתחילה בסינפוניה המפורסמת מאוד הידועה בשם "הגעתה של מלכת שבא", יצירה תזמורתית בהירה ומפוארת הכוללת אבובים אשר שימשה לעיתים קרובות מחוץ להקשר של האורטוריות כיצירה תהלוכה. על פי האמונה, סר תומאס ביצ'ם נתן את השם "הגעתה של מלכת שבא" לסינפוניה זו, בשנת 1933 כאשר הקליט אותה, או בשנת 1955 כאשר הקליט את האורטוריה בצורה מקוצרת ומתוזמרת מחדש.

קישורים חיצוניים

• ביצוע של הגעתה של מלכת שבא

קטגוריה:יצירות מאת הנדל