טיוטה:הקהילה הבהאית באוזבקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל המזוהה עם הדת הבהאית עם קליגרפיה "הוד המפואר ביותר"

בשנת 1885 הגיע מירזא מחמד אל-פצ'ל גולפאיגאני, הבהאי הראשון, לסמרקנד ומטרתו הייתה להפיץ את הדת הבהאית כחלק ממסעו ברחבי העולם. כשהגיע לסמרקנד, הוא התחיל לבנות שם קהילה בהאית וכתב ספר בשם פסל אל-חטאב שמדבר על "הוכחת היציבות", שהיא דרך ברורה להראות שיש ישות אלוהית ונביאי אמת. עבודתו של גולפאיגאני הפכה את סמרקנד למקום חשוב עבור התרבות והספרות הבהאית.[1]

בתחילת המאה העשרים הוקם בסמרקנד בית ספר בהאי ושם נהגו להיפגש אנשי הקהילה. בשנות העשרים הקהילה הבהאית בסמרקנד חוותה לראשונה התנכלות מצד המשטר הסובייטי ועל כן הם נאלצו להסתיר את דתם ואת אמונתם. שוגי אפנדי, נכדו של בהאא אללה, והמנהיג השלישי של הדת הבהאית, נחלץ לעזרתם של המאמינים והחל במסע ברחבי אוזבקיסטן כדי להפיץ את האמונה. בהאים שהגיעו לאזורים אלו נחשבו כחסידים מיוחדים של בהא אללה. בשנות התשעים התפרקה ברית המועצות, והקהילה הבהאית בסמרקנד התאחדה מחדש. אנשי הקהילה התחילו לקיים שוב את אמונתם בגלוי וחיזקו את הקהילה.[1]

ההיסטוריה ואופיה של הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדת הבהאית יש היסטוריה ארוכה באוזבקיסטן, עוד מימי חייו של בהאא אללה, מייסד הדת.[2] בתחילת המאה העשרים היו בטשקנט, בירת אוזבקיסטן, כ-1,900 בהאים. עם זאת, במהלך התקופה הסובייטית בה היו רדיפות דתיות של קבוצות מיעוט שונות, הקהילה הבהאית באוזבקיסטן התכווצה משמעותית ובשנות השישים נותרו רק מעט חסידים.[3]

לאחר פירוק ברית המועצות ב-1991, הקהילה הבהאית באוזבקיסטן החלה לצמוח שוב.[4] בשנת 1992 הוקמה אספה רוחנית לאומית אזורית למרכז אסיה שמושבה באשגבאט, טורקמניסטן.[5] בשנת 1994 נבחרה האספה הרוחנית הלאומית של אוזבקיסטן.[6] נכון לשנת 2008, היו שמונה אסיפות רוחניות מקומיות של בהאים או קבוצות קטנות יותר הרשומות בממשלת אוזבקיסטן, אם כי מספר הבהאים בפועל במדינה ככל הנראה היה גבוה יותר.[7]

כיום, הקהילה הבהאית באוזבקיסטן מונה כ-1,000 חברים, עם קהילות בטשקנט, אחנגארן, סמרקנד, דז'יזק, בוכרה ונבוי. האמונה הבהאית באוזבקיסטן מדגישה עקרונות כמו שוויון גברים ונשים, חיסול העוני והאנאלפביתיות וההרמוניה בין המדע והדת. הקהילה פועלת כדי לחנך אנשים למגוון דתי ולשמור על יחס סובלני כלפי דתות שונות.[8]

פעילותה של הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הסובייטית נרדפו חסידי האמונה הבהאית יחד עם נציגי דתות אחרות. הקהילה הפסיקה את פעילותה הציבורית לשנים הבאות. ב-1991, בעקבות קבלת חוק חופש הדת וארגוני דת וריבונות, הושבה האמונה הבהאית באופן רשמי.

בשנת 2018 הוקמה ועדה לאמונה בוועדה לענייני דת באוזבקיסטן, הכוללת נציגים של הקהילה הבהאית יחד עם כ-16 קבוצות דתיות רשומות נוספות. לדברי חברי הקהילה, הפעילות המשותפת שלהם עוזרת להם לשמור על יחס סובלני זה כלפי זה ולחנך אנשים על מגוון הדתות באוזבקיסטן.[9]

הקהילות הבהאיות ממומנות על ידי תרומות אך רק חברי קהילה רשאים לתרום כספים, מי שאינו מאמין באמונה הבהאית אינו רשאי לתרום. התרומות עוזרות לשמור על עצמאות האמונה. כל נציג של האמונה הבהאית משוכנע שככל שהם תורמים יותר לקהילה, כך הם מקבלים יותר מאלוהים. התכלית היא לשמור על חיסיון הסכום שנתרם, אף אחד לא מתעניין בכמה אדם תורם, אם בכלל.[8]

בשנת 1992 שטחה של אוזבקיסטן פוצל עקב עליית אומות עצמאיות מרפובליקות סובייטיות. הוקמה אספה רוחנית אזורית למרכז אסיה אשר כללה את אוזבקיסטן עם ארבע מדינות נוספות ממרכז אסיה. אספה לאומית נפרדת נבחרה לאוזבקיסטן בשנת 1994 עם רוחיה ח'אנום, אשתו של שוגי אפנדי, שייצגה את בית הצדק האוניברסלי.

הקהילה הבהאית המתחדשת בסמרקנד גדלה במהירות ליותר ממאה חברים. באותה העת, האספה שאפה להמשך צמיחתה ופיתוחה. במסגרת כך הושק פרויקט בשנת 1995 כשמאמינים רבים התאספו בסמרקנד כדי ללמד את אנשי קאראקלפאקסטן, פקידיה ואנשים בולטים אחרים.

במהלך 1999 ערך ד"ר חסן שודייב מאוניברסיטת סמרקנד, נסיעת עסקים לקנזס, בארצות הברית. הוא הופתע לגלות שם קהילה בהאית תוססת כמעט ותיקה כמו זו של סמרקנד, עם בהאים שקיבלו את פניו אל ליבם ובתיהם. האספה הרוחנית בקנזס הזמינה את ד"ר שודייב להתייעצות לגבי שותפות אפשרית בין האסיפות הרוחניות של מחוז שוני בקנזס וסמרקנד. דבר זה עשוי להוות פתח עבור שיתופי פעולה בינלאומיים.[1]

היחס בין הקהילה הבהאית להנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדת הבהאית התמודדה עם רדיפות והגבלות באוזבקיסטן, בדומה למדינות אחרות באזור. דו"חות משרד החוץ של ארצות הברית לשנת 2020 ו-2022 על חופש דת בינלאומי באוזבקיסטן מצביעים על כך שבעוד שהחוקה קובעת חופש דת, הממשלה הציבה מגבלות על הקהילה הבהאית.

ראשית, באוזבקיסטן, הבהאים היו נתונים לפשיטות וגירושים בעבר.[10] שנית, הממשלה המשיכה להגביל את הגישה לספרות ופרסומים בהאים, ורק אפשרה לקבוצות דתיות מסוימות שאושרו לפרסם ולהפיץ חומרים דתיים.[11] בנוסף, בעוד שהממשלה רשמה קהילה בהאית, היא לא אפשרה לבהאים את אותן זכויות כמו קבוצות דתיות רשומות אחרות.[12]

הדיווחים מצביעים על כך שממשלת אוזבקית שומרת על שליטה הדוקה על פעילויות ומוסדות דתיים, ומעדיפה צורות מסורתיות של אסלאם על פני אמונות מיעוט כמו האמונה הבהאית. נראה שהממשלה רואה בתורה הבהאית כלא עולה בקנה אחד עם האמונות האסלאמיות המסורתיות ונקטה צעדים להגבלת הנוכחות והפעילויות של הקהילה הבהאית במדינה.[10] מערכת היחסים בין הדת הבהאית להנהגת הממשלה האוזבקית היא של הגבלה ורדיפה, כאשר הממשלה מבקשת להגביל את ההשפעה והפעילות של הקהילה הבהאית באוזבקיסטן.

ההשפעה התרבותית והחברתית של הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה הבהאית באוזבקיסטן שמה דגש על חינוך והרמוניה בין-דתית. הקהילה מקיימת שיעורים ללא תשלום על ערכים אנושיים משותפים, יחסי אנוש בין האחד לשנייה ועקרונות של שוויון. כמו כן, פעילות הקהילה תומכת בסובלנות כלפי דתות אחרות ומחנכת למגוון דתי.

מעבר לחינוך, הקהילה הבהאית באוזבקיסטן מעורבת בפרויקטים שונים של שירותים חברתיים והומניטריים. מחויבות זו לשרת את הקהילה, במיוחד לנוער, היא חלק מרכזי בגישה הבהאית באוזבקיסטן.

ככלל, נראה שלקהילה הבהאית באוזבקיסטן יש השפעה תרבותית וחברתית חיובית, המקדמת ערכים של אחדות, גיוון, חינוך ושירות. מאמצי שיתוף הפעולה שלהם עם דתות אחרות והמעורבות בקהילה הרחבה יותר מוכיחים את מחויבותם לשיפור החברה האוזבקית.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Preliminary History of the Bahá'í Community of Samarkand, Uzbekistan, bahai-library.com (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Graham Hassall, Notes on the Bábí and Bahá’í Religions in Russia and its Territories, The Journal of Bahá’í Studies Vol. 5. No.3, 1993, עמ' 5
  3. ^ Bahai Kieva, web.archive.org, ‏2010-07-15
  4. ^ Russia, bahai-library.com (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Bahá'í History, bahai-library.com (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ National Spiritual Assemblies, bahai-library.com (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Republic of Uzbekistan, web.archive.org, ‏2009-09-02
  8. ^ 1 2 3 Irina Matvienko, Uzbekistan: Life of the Tashkent-based Baha’i Community, ‏2019
  9. ^ A Brief Look at Buddhism and the Baha’i Faith | Baha'i Blog, ‏2013-04-25 (ב־Australian English)
  10. ^ 1 2 Forum 18 News Service, UZBEKISTAN: "They can drink tea – that's not forbidden", www.forum18.org (באנגלית בריטית)
  11. ^ U. S. Mission Uzbekistan, 2020 Report on International Religious Freedom: Uzbekistan, U.S. Embassy in Uzbekistan, ‏2021-05-19 (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ U. S. Mission Uzbekistan, 2022 Report on International Religious Freedom: Uzbekistan, U.S. Embassy in Uzbekistan, ‏2023-06-14 (באנגלית אמריקאית)