סמרקנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמרקנד
Samarqand, Самарқанд,سمرقند
סמל העיר
Samarqand.jpg
מדינה אוזבקיסטןFlag of Uzbekistan.svg  אוזבקיסטן
מחוז מחוז סמרקנד
גובה 702 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין

596,300 (נכון ל-2008)
708,000 (נכון ל-2008)
קואורדינטות 39°39′15″N 66°57′35″E / 39.65417°N 66.95972°E / 39.65417; 66.95972קואורדינטות: 39°39′15″N 66°57′35″E / 39.65417°N 66.95972°E / 39.65417; 66.95972
אזור זמן UTC +5
http://www.samshahar.uz
סמרקנד - מפגש תרבויות
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Bibi Khanum Mosque, Samarkand (4934027017).jpg
מסגד ביבי חאנום
מדינה אוזבקיסטןFlag of Uzbekistan.svg  אוזבקיסטן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2001, לפי קריטריונים 1, 2, 4
קואורדינטות 39°39′15″N 66°57′35″E / 39.654166666667°N 66.959722222222°E / 39.654166666667; 66.959722222222 

סמרקנדאוזבקית: Samarqand) היא העיר השנייה בגודלה באוזבקיסטן. בעיר התגוררו 483,600 תושבים בשנת 2012, מרביתם אוזבקים.

העיר הייתה בעבר בירת האימפריה הטימורית וגם בירתה של הרפובליקה של אוזבקיסטן במסגרת ברית המועצות. כיום היא אחד מאתרי התיירות המרכזיים באוזבקיסטן העצמאית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר סמרקנד נוסדה באלף השלישי לפני הספירה, והייתה חלק מהאימפריה הפרסית במרבית שנות קיומה. העיר הייתה תחנה בסעיף צפוני של דרך המשי בה הובילו סחורות שונות מסין למזרח התיכון ולאירופה.

בשנת 329 לפני הספירה כבש אלכסנדר מוקדון את העיר. במהלך הכיבוש נגרם נזק לעיר, אך היא התאוששה במהירות ותחת ההשפעה ההלנית החדשה העיר פרחה והתפתחה. אומצו טכניקות בנייה חדשות. מרכיבים מהתרבות היוונית קלאסית השפיעו על האומנים המקומיים.

סמרקנד נכבש על ידי הפרסים בסביבות שנת 260 לספירה. החל מהמאה השביעית לספירה הייתה העיר תחת שלטון מוסלמי. בתקופה זו הפכה העיר למרכז מסחרי גדול. בראשית התקופה של השלטון המוסלמי הייתה בסמרקנד קהילה דתית מגוונת והיו בה מאמינים מדתות שונות כולל בודהיזם, זורואסטריות, הינדואיזם, מניכאיזם, יהדות ונצרות. עם זאת, לאחר זמן מה, הפכה האסלאם לדת הדומיננטית בסמרקנד, לאחר שמרבית האוכלוסייה המירה את דתה.

העיר נכבשה ונהרסה על ידי הצבא המונגולי בראשותו של ג'ינגיס חאן בשנת 1220. העיר נבנתה מחדש על ידי טימור לנג, אשר השיב אותה לגדולתה, והפך אותה לבירת האימפריה הטימורית שהשתרעה מהודו וגבול סין ועד טורקיה. בשנת 1404 הורה טימור לנג על בניית מאוזוליאום לנכדו מוחמד סולטאן. בחורף 1405 מת האמיר טימור שהכין לעצמו אחוזת קבר בעיר מולדתו שחריסבאז, אולם מעברי ההרים לשם היו מושלגים והאמיר נקבר לצד נכדו במקום ששמו הוסב ל"גור-י-אמיר" - "קברו של האמיר". עוד לפני מאוזולאום זה הפך למקום הקבורה של טימור, שני בניו ושני נכדיו.

לאחר מותו של טימור לנג הפך נכדו, אולוג בג בשנת 1409, למושל מטעם השאח ושלט בעיר 40 שנה. בתקופת שלטונו נבנה מצפה הכוכבים (1428 - 1429) הגדול.

העיר נלקחה על ידי האוזבקים ונשלטה על ידיהם מראשית המאה ה-16 עד עלייתה של ח'אנת בוכרה במקביל לשקיעתה של סמרקנד.

בשנת 1868 נכבשה העיר על ידי רוסיה. הגנרל הרוסי אלכסנדר ק. אברמוב שעמד בראש כוחות הכיבוש הפך למושל העיר מטעם השלטון הרוסי, והעיר הפכה לבירת חבל טורקסטן. לאחר מכן העיר נכבשה על ידי בנו של האמיר מבוכרה, אולם הוחזרה כעבור זמן קצר לאימפריה הרוסית. בשנת 1888 חוברה העיר לרשת מסילות הברזל הטרנס-כספית.

מספר שנים לאחר הקמת ברית-המועצות, בשנת 1925, נבחרה העיר לבירת הרפובליקה הסובייטית החדשה אוזבקיסטן, אולם ב-1930 הועברה הבירה לטשקנט. משנת 1991 נכללת העיר במדינת אוזבקיסטן העצמאית והיא אחת מהערים החשובות במדינה ואתר תיירות מוביל בה, כשרבים המבנים בה שהוכרו כנכס לשימור עולמי בחסות אונסק"ו.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שורר אקלים צחיח למחצה. בסמרקנד הקיץ חם ויבש והחורף קפוא וגשום יחסית. יולי ואוגוסט הם החודשים החמים ביותר של השנה עם טמפרטורות שיכולות להגיע עד ל-42 מעלות צלזיוס, וחודשי החורף קרים, עם שיאים של 25 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בממוצע כ-30 ימי שלג בחורף. רוב המשקעים יורדים בחודשים דצמבר עד אפריל.

אתרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רגיסטן - ליבה של העיר סמרקנד העתיקה. שימשה ככיכר מרכזית בה התאסף ציבור גדול כדי לקנות ולמכור בשוק סחורות שונות, לשמוע את הודעות המלך, או לחזות בהופעות מוזיקה שונות. שלוש מדרסות גדולות ומפוארות שניבנו במאות 17-15 מקיפות את הכיכר.
  • צ'ורסו - שוק מקורה עתיק
  • מסגד ביבי חאנום - מסגד שנבנה על ידי אשתו המונגולית של טימור לנג.
  • גור-י-אמיר (קבר המלך) - בו קבור טימור לנג מייסדה של האימפריה הטימורית, אולוג בג ובני משפחה קרובים.
  • שאח-י-זינדה (המלך החי) - בית קברות שהוא גם מקום עליה לרגל לכל מרכז אסיה, ואתר תיירות מוביל.
  • בזאר סיוב - השוק המרכזי בסמרקנד אותו פוקדים תושבי העיר ותיירים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום פנורמי של הרגיסטן: מרכז העיר ההיסטורי של סמקרנד (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
Magnify-clip.png
תצלום פנורמי של הרגיסטן: מרכז העיר ההיסטורי של סמקרנד (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]