טיוטה:חתך חיץ

'אפיזיוטומיה (באנגלית –episiotomy), היא חתך ניתוחי מבוקר של אזור חיץ הנקבים (פרינאום) וקיר הנרתיק בדרך כלל נעשה על ידי המיילדת, במהלך השלב השני של הלידה, בכדי להרחיב במהירות את פתח הנרתיק למעבר היילוד או במעבר ללידה מכשירנית (מלקחיים או וואקום). החתך מבוצע בדרך כלל תחת הרדמה מקומית ונתפר לאחר הלידה. מטרת ביצוע החתך היא מניעת קרע בלתי מבוקר ברקמות הרכות באזור חיץ הנקבים, המערב את הסוגר של פי הטבעת והחלחולת (החלק הסופי של המעי הגס). כבר בשנת 1742 ביצע ould האירי לראשונה חיתוך חיץ הנקבים לסיוע בלידות קשות בעיקר במבכירות (נשים בלידה ראשונה) (3). בשנות ה - 80 של המאה העשרים בוצע חתך החיץ בכ-60% מכלל הלידות בארה"ב וכ-80%-90% מכלל הלידות הראשונות. ואולם, בניגוד למחשבה המקורית ולאינטואיציה, במספר מחקרים שנעשו בעשורים האחרונים נמצא כי לחתך החיץ אין יתרון בהגנה על היולדת או על היילוד במהלך לידה (3), ולכן במהלך השנים ישנה ירידה בביצוע חתך החיץ ומעבר לביצוע על פי צורך ולא באופן שגרתי. בישראל ישנה מגמת ירידה בביצוע חתך החיץ מ - 20% בממוצע בשנת 2005 ל - 13.4% בממוצע בשנת 2010 (6).

קרעים בנרתיק ובאזור חיץ הנקבים במהלך לידה

קרעים בנרתיק נגרמים במהלך לידה לרוב כשראש התינוק עובר בפתח הנרתיק, במיוחד אם הלידה מהירה. הקרעים יכולים לערב את אזור חיץ הנקבים באופן שטחי או יכולים להתרחב גם לשרירי פי הטבעת ולחלחולת. קרעים אלה מחולקים לארבע דרגות על פי הנזק שנגרם לרקמות השונות (2):

• קרע דרגה ראשונה – מעורבות החלק התחתון של הנרתיק, רירית הנרתיק והעור בחיץ הנקבים.
• קרע דרגה שניה – מעורבות, בנוסף על העור ורירית הנרתיק, של רקמת החיבור (fascia) והשריר ללא מעורבות של פי הטבעת.
• קרע דרגה שלישית – מעורבות עור, רקמת החיבור, השריר ופי הטבעת.
• קרע דרגה רביעית – קרע דרגה שלישית שחדר את רירית החלחולת עד חלל המעי.

שיטות לביצוע חתך חיץ הנקבים

ישנם שני סוגים של חתכים השכיחים בביצוע חתך החיץ (2):

• אמצעי (Median): מתחיל בחלק התחתון ביותר של הנרתיק ויורד כלפי מטה לכיוון פי הטבעת
• אמצעי צידי (Medio – lateral): מתחיל בחלק התחתון ביותר של הנרתיק וממשיך בזוית של 45 מעלות לימין או לשמאל. זהו החתך המקובל יותר בישראל.

יתרונות בביצוע חתך חיץ הנקבים

יתרונות אפשריים לאם - מניעת היווצרות קרעים בדרגה שלישית ורביעית, קיצור השלב השני של הלידה, מניעת פגיעה בשליטה במתן שתן או צואה, מניעת פגיעה בתפקוד המיני לאחר הלידה, החתך המבוקר קל יותר לתיקון, מניעת זיהומים, והחלמה קלה ומהירה יותר. יתרונות אפשריים לעובר – קיצור השלב השני של הלידה ולפיכך מניעת סיבוכים כמו תשניק הילוד (אספיקציה), דימום מוחי ופרע כתפיים. אף שהליך זה הפך לשכיח מאוד, אין הוכחות מוצקות המאשרות את יעילותו בהשגת מטרות אלה (4,5).

סיבוכים של חתך חיץ הנקבים

קרעים – על אף שהתפקיד של חתך החיץ הוא למנוע קרעים מחקרים מראים כי ב - 10%-13% מהמקרים בהם מבוצע חתך מבוקר מתרחשים גם קרעים, ובעיקר קרעים בדרגה שלישית או רביעית (7). כמו כן מחקרים מראים שנשים שעברו חתך החיץ במהלך הלידה חשופות יותר לסיכון לקרעים בדרגה שניה ושלישית במהלך הלידה הבאה.

סיבוכים נוספים שיכולים להיות: נצורים (חיבורים לא תקינים בין הנרתיק לחלחולת), דימומים, זיהומים, בצקות, כאב ואי נוחות, חוסר שליטה על סוגרים (צואה ושתן), כאב במגע מיני וצורך בחומרי סיכה לתקופה של 12-18 חודשים לאחר הלידה.

טיפול בימים שלאחר יצירת החתך

באופן כללי יש לראות שיפור הדרגתי במצבה של היולדת בימים שלאחר הלידה. העדר שיפור כזה דורש בירור נוסף. יש לשמור את האזור נקי ככל האפשר (על ידי שטיפות מרובות או אמבטיות ישיבה) ולעקוב אחר מתן שתן וצואה. להקלת הכאב ניתן לקרר את האזור (שימוש בתחבושות הגייניות שהורטבו בתמיסת מגנזיום והוקפאו) ולקחת תרופות נוגדות כאב דרך הפה או באופן מקומי

דרכים להקטנת הסיכוי לביצוע חתך החיץ בלידה

נשים המעוניינות להימנע מחתך החיץ בלידה יכולות לבצע מספר פעולות העשויות למנוע היווצרות קרעים משמעותיים ולהקטין את הצורך בחתך החיץ בזמן הלידה (1,5):

• מעבר איטי של הראש בין הצירים (הלחיצות) ושליטה טובה על מהלך הלידה יגרמו פחות נזק לרקמה.
• עיסוי פרינאום - החל משבוע 34 להריון ניתן לעסות את פתח הנרתיק עם שמן שקדים על מנת להעלות את יכולת המתיחה של הרקמה.
• הרחבות של פתח הנרתיק - בעזרת מכשירי הרחבה המבוססים על בלון המתנפח על ידי משאבה למשך מספר דקות ומותח את הרקמה.
• קומפרסים חמים ושימון לאזור חיץ הנקבים במהלך הלידה מעלה את הגמישות של הרקמה ומוריד את הסיכון לביצוע של חתך החיץ.
• ביצוע בדיקות לנרתיק במהלך הלידה עם ג'ל סיכה מקטין את כמות הקרעים.

ראו גם

• שם ערך

לקריאה נוספת

• גולן, א. מיילדות גניקולוגיה ופוריות. הוצאת דיונון. 2009.
• שנקר, י. אלחלל, א. ההריון היולדת והלידה. הוצאת גרפית. 1998.

קישורים חיצוניים

• לידות בישראל תמונת מצב.
• http://www.epi-no.co.il/epi.asp

הערות שוליים

1. The American College of Obstetricians and Gynecologists. "Practice Bulletin No. 165: Prevention and Management of Obstetric Lacerations at Vaginal Delivery."(2016). Obstetrics and gynecology. 128 (1): e1–e15.

2. Carroli, G, Mignini, L. (2009). "Episiotomy for vaginal birth". Cochrane Database Syst Rev. 21; (1).

3. ולפיש, א. חלק, מ.(2002).חיתוך חיץ הנקבים– הערכה מחודשת. הרפואה, 141(ט),833-838.

4. לבנשטיין, ל. חדאד, ל. איצקוביץ – אלדור, י. סאבו, א. יעקובי, פ. (2005). חיתוך החיץ מעלה את חומרת החבלה בחיץ הנקבים לאחר הלידה. הרפואה, 141(ו), 389-393.

5. ליברגל, מ. לביא, י. (2009). התערבויות שונות במהלך הלידה והקשר לנזקים לרצפת האגן. הרפואה, 148(12), 837-841.

6. שולביץ, ש. בר, י. (2012). מגמות בשימוש בחתך החיץ בלידה. Israeli journal of ob/gyne, 76, 1-2.

7. שרון, נ. בילנקו, נ. מזור, מ. סרגיינקו, ר. בשירי, א. (2011). השפעת השינוי בגישה לביצוע אפיזיוטומיה על טראומה לחיץ הנקבים במבכירות: השוואה בין שתי תקופות עם שיעורי אפיזיוטומיה שונים. הרפואה, 150(11),824-828.