עיסוי פרינאום לקראת לידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיסוי פרינאום לקראת לידה הוא עיסוי של פתח הנרתיק והחלק התחתון שלו, שמטרתו למנוע קרעים באזור הפרינאום בזמן לידה.

קרעים בפרינאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור החיץ הנקבי (פרינאום) הוא חלקו התחתון של הגו, בין הירכיים. רקמות הפרינאום גמישות, וביכולתן להימתח או להתכווץ. בזמן הלידה מתרחב הנרתיק באופן משמעותי, אך לעיתים התרחבות זו אינה מספיקה. כאשר ראש העובר נדחף כלפי חוץ, בעוצמה, עלול להיווצר קרע בנרתיק. הופעת קרעים באזור החיץ במהלך הלידה היא תופעה מוכרת. נזק זה אופייני במיוחד במהלך לידה ראשונה.

צורך בחתך החיץ (אפיזיוטומיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חתך חיץ

נזק לפרינאום עלול להיות בעל השלכות לטווח קצר ולטווח ארוך, כגון: איבוד שתן לא רצוני, כאבים בזמן יחסי מין וחולשה של שרירי רצפת האגן.

קרע בפרינאום עלול להתרחש באופן ספונטני במהלך הלידה או בשל חיתוך הכניסה של הנרתיק על מנת לאפשר יילוד של העובר (חתך חיץ).

תרומות חתך החיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מניעת קרעים בפי הטבעת (דרגה שלישית ורביעית).
  • יצירת חתך מבוקר ונקי לעומת קרע או קרעים עצמוניים (ספונטניים) בלתי סדירים.
  • מניעת קרעים קדמיים באזור הדגדגן ופי השופכה.
  • מניעת נזק לשרירים של רצפת האגן, שעלול להוביל לתחלואה רבה.
  • מניעת נזק לעובר על ידי קיצור השלב השני של הלידה, כאשר העובר משדר סימני מצוקה.

כאב לאחר לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק משמעותי מהנשים לאחר לידה, סובלות מכאבים באזור הפרינאום. חלקן מדווחות על כאב בזמן הליכה, ישיבה ואפילו שכיבה. הכאב מהווה מטרד בזמן שינה או האכלת הילוד. חלקן משתמשות בשקיות קרח להרגעת האזור ואף במשככי כאב.

פעולת העיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את העיסוי מומלץ[דרוש מקור] לבצע החל משבוע 34 להריון במשך מספר דקות, על בסיס יומיומי.

ניתן להיעזר במעט שמן, כדוגמת שמן שקדים או שמן שומשום.

ניתן לבצע פעולה זו לבד או בסיוע אדם נוסף (למשל בן/בת זוג).

שיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם היולדת נעזרת באדם אחר, עליו לשמן את אצבעותיו (שתי האצבעות המורות) ולהחדיר אותן בעדינות לתוך הנרתיק לעומק של כארבעה סנטימטרים, עד הפרק האמצעי של האצבע. לאחר מכן, עליו לפסק את האצבעות בעדינות לצדדים וכלפי מטה ולהחזיק את המתיחה למשך דקה. תוך כדי לחץ קבוע יש להניע את האצבעות בצורת U או ערסל ולחזור על הפעולה כמה פעמים, ואחר כך לשחרר. ניתן לחזור על הפעולה כמה פעמים עם הפסקות לשימון ולהרפיה.

אם את היולדת מבצעת את העיסוי בעצמה, משתמשים באגודלים של שתי הידיים. חשוב למצוא תנוחה שתאפשר גישה נוחה לנרתיק - למשל, עמידה כשרגל אחת ניצבת על כיסא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Aasheim, V., & Nilsen, A.B., & Lukasse, M., & Reinar, L.M. (2011). Perineal techniques during the second stage of labour for reducing perineal trauma. Cochrane Pregnancy and Childbirth Group.
  • East, C., & Sherbum, M., & Nagle, C., & Said, J., & Forster, D. (2012). Perineal pain following childbirth: Prevalence, effects on postnatal recovery and analgesia usage. Volume 28, Issue 1, p. 93–97.
  • Hastings-Tolsma, M., & Vincent, D., & Emeis, C. (2007). Getting Through Birth in One Piece: Protecting the Perineum. American Journal of Maternal Child Nursing, 32(3), 158-164.
  • Mei-dan,E., & Walfisch, A., & Raz, I., & Levy, A., & Hallak, M. (2008)
  • Perineal Massage during Pregnancy: A Prospective Controlled Trial. Perineal Massage during Pregnancy. Vol (10) p.499-502.
  • Stepp, K., & Siddiqui, N., & Emery, S., & Barber, M. (2006). Textbook Recommendations for Preventing and Treating Perineal Injury at Vaginal Delivery. Obstetrics & Gynecology: Vol.107 - Issue 2, Part 1 - pp 361-366.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.