חלחולת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלחולת
אנטומיה של החלחולת ופי הטבעת
אנטומיה של החלחולת ופי הטבעת
שיוך המעי הגס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי חלל האגן עריכת הנתון בוויקינתונים
אספקה עורקית עורק החלחולת העליון עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז ורידי superior rectal vein עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז לימפטי Inferior mesenteric lymph nodes עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1183) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) rectum עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A05.7.04.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 2998 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 14544 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A03.556.124.526.767 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D012007 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0034896 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לחצו כדי להקטין חזרה
בלוטות רוקבלוטת צד האוזןבלוטה תת-לסתיתחלל האףלועושטקנה הנשימהלשוןחלל הפהלועלשוןושטצינור המרה המשותףכיס המרהכבדכבדקיבהלבלבלבלבתריסריוןצינור המרה המשותףלבלבצינור הלבלבקיבהכבדכיס המרהתריסריוןצינור המרה המשותףהמעי הדקהמעי הגסתוספתןחלחולתפי הטבעתהמעי הגסמעי עיוורתוספתןחלחולתפי הטבעתהמעי הדק
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מערכת העיכול. למידע על איבר, לחצו עליו.

החלחולתלטינית: rectum, רקטום, שפירושו "ישר") היא חלקו הסופי של המעי הגס. זהו איבר דמוי צינור שאורכו הוא כ-17 סנטימטרים. הוא מחובר לפי הטבעת דרך צינור קטן ודק הנקרא התעלה האנאלית. כאיבר האחרון במערכת העיכול, החלחולת משמשת לאגירת הפסולת הנוצרת במעי הגס, עד להפרשתה כצואה.

הליכים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקה רקטאלית, במהלכה הרופא בוחן את החלחולת ונוטל ממנה דגימות, עשויה להיות הכרחית במקרים רבים לצורכי גילוי מחלות מסוימות. החלחולת אף עשויה להיות פתח למדידת חום הגוף באמצעות מדחום. בדרך כלל הטמפרטורה הנמדדת בחלחולת גבוהה מהטמפרטורה הנמדדת בפה ובבית השחי. רופאי ילדים רבים ממליצים על מדידת חום רקטאלית בפעוטות ובילדים מתחת לגיל שש, בעיקר מכיוון שהטמפרטורה הנמדדת בחלחולת קרובה יותר לחום הליבה של הגוף, ואצל ילדים קטנים הדיוק חשוב ביותר. בנוסף, החלחולת מהווה פתח להחדרת תרופות לגוף, לרבות "נרות" (Suppositories) מסוגים שונים.

החלחולת האנושית בעת מתן צואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידה הראשי של החלחולת הוא לאגור באופן זמני את הצואה המופרשת על ידי המעי הגס. כשדפנות החלחולת מתרחבות נוכח התמלאותן בפסולת, קולטני מתיחה עצביים בחלחולת מעבירים מסר למוח בדבר צורך במתן צואה. אם צורך זה לא ממומש, הפסולת בחלחולת נדחסת חזרה למעי הגס, ושם נספגים ממנה המים. כאשר מתן הצואה נדחה לפרק זמן ארוך במיוחד, גובר הסיכוי לעצירות.

כאשר החלחולת מתמלאת צואה, הלחץ מרחיב את דפנות התעלה האנאלית ומאפשר לפסולת להיכנס לתוכה. באותו הזמן החלחולת המרוקנת מתכווצת, וגלים פריסטלטיים דוחפים את הצואה אל מחוץ לגוף. שני שרירים טבעתיים (sphincters) בחלחולת - פנימי וחיצוני - מסייעים להפרשת הצואה דרך פי הטבעת.

גירוי מיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכח קרבת הדופן האחורית של החלחולת לנרתיק אצל נקבות או לערמונית אצל זכרים, ובהתחשב בקצות העצבים הסמוכים, גירוי של החלחולת עשוי לחולל עוררות מינית בקרב בני אדם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלחולת בוויקישיתוף