טיוטה:קרבן עצים

קרבן עצים אחד מסוגי הקרבנות שהיו בבית המקדש. את העצים שנדבו היו מקריבים על גבי המזבח לצורך אש המערכה. לדעת רבי בתלמוד, קרבן העצים נחשב כקרבן בפני עצמו.

בתשעה ימים בשנה, היו מקריבים את קרבן העצים משפחות קבועות, כל משפחה ביומה.

מהותו

לשכת העצים

ערך מורחב – לשכת העצים

על מנת להקטיר האימורים וחלבים של הקרבנות השונים שנשחטו במהלך היום היה צורך דווקא בעצים שעל גביהם הן יוקטרו, כפי שנאמר בפסוק בספר ויקרא "על העצים אשר על האש" (ויקרא, א', ח'). עצים אלו היה היו צריכים להיות משל הציבור, בכסף שתרמו ל'תרומת הלשכה'.

לשכות עזרת נשים

כאמור בכל יום היו העצים באים מעצי בדק הבית. בפינה הצפון מזרחית של עזרת הנשים שבבית המקדש, הייתה לשכה שנקראה בשם 'לשכת העצים', שם היו מאחסנים את העצים שהיו נצרכים למזבח, באותה לשכה היו הכהנים בעלי מומים - שאינם כשרים לעבודה על גבי המזבח, בוררים את העצים המיועדים להסקת האש שעל גבי המזבח מעצים מתולעים.

נדבת יחיד

בחז"ל למדו שאף יחידים יכולים להתנדב מעצמם עצים שיוקטרו על גבי המזבח. וכך נאמר בספרא:

ומנין שהיחיד מתנדב עצים, תלמוד לומר קרבן, מלמד שהיחיד מתנדב עצים, וכמה, לא יפחות משני גזירין

— ספרא ויקרא פרשה ח

וכך אף נפסק במשנה מסכת מנחות: ”הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירין” (משנה, מסכת מנחות, פרק י"ג, משנה ג'), ובתלמוד הביאו לכך את הלימוד הנזכר בספרא. ומקור נוסף הוא מדברי הנביא נחמיה ”והגורלות הפלנו על קרבן העצים” (ספר נחמיה, פרק י', פסוק ל"ה).

לדעת רבי קרבן העצים אף טעון מלח והגשה למזבח, כדין שאר הקורבנות. על דבריו אלו הוסיפו האמוראים, רבא טען שלדברי רבי הקרבן עצים יתחייב גם בקמיצה, לדעת רב פפא, הקרבן עצים יצטרך להיות מוקטר בעצמו על עצים אחרים, כדי כל קרבן.

ברמב"ם פסק כדעת חכמים, שאין קרבן העצים טעון מלח והגשה: מתנדב אדם ונודר עולה ושלמים וכל מין שירצה ... או עצים למערכה מפני שהן כקרבן שנאמר ולקרבן העצים" (הלכות מעשה הקרבנות, פרק י"ד, הלכה א').

יום קרבן עצים

ערך מורחב – יום קורבן עצים

במשנה מסופר על 9 ימים בשנה, שבכל אחד מהם משפחה אחרת הביאה קרבן עצים (מתוך 9 משפחות קבועות). באותו היום, המשפחה הייתה יוצאת ליער על מנת לאסוף עצים למערכה, מביאה אותם ומקריבה עולת נדבה. אותו היום היה להם יום טוב.