לשכת העצים
לשכת העצים[1], דיר העצים[2] או לשכת דיר העצים[3] הייתה אחת מארבע הלשכות שהיו בעזרת הנשים בבית המקדש. לשכה זו שימשה כמחסן העצים של בית המקדש[4]. בלשכת העצים היו כהנים בודקים את עצי המערכה הראויים לעלות למזבח, ומסלקים מהם עצים שנמצאו בהם תולעים, שהם פסולים למזבח[5]. בלשכה זו הורשו כהנים בעלי מומים לשרת, ויכלו לאכול מן הקרבנות יחד עם אחיהם הכהנים.
מידות הלשכה וצורתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ללשכה זו לא היה גג – ככל ארבעת הלשכות שהיו בפינות עזרת הנשים, שכן נאמר בנביא: "ויוציאני אל החצר החיצונה, ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר... בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות"[6], ואין 'קטורות' אלא שאינן מקורות[7]. וכן הם עתידים להיות לעתיד לבוא[8]. מידותיה של לשכה זו, ארבעים אמה על ארבעים אמה[9]. ויש אומרים שאורכה היה ארבעים אמה ממזרח למערב, ורוחבה – שלושים אמה מצפון לדרום, זאת, על פי האמור בנביא: "בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות ארבעים אורך ושלשים רוחב – מדה אחת לארבעתם"[10].
מקום גניזת הארון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי המתואר במשנה, אנשי בית שני היו משתחווים כנגד דיר העצים, ששם נגנז הארון, וכלשון המשנה: "של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים – היו משתחווים... כנגד דיר העצים, שכן, מסורת בידם מאבותיהם ששם הארון נגנז"[11]. עוד מצינו שאמרו חכמים בעניין גניזת הארון: "ארון בלשכת דיר העצים היה גנוז[12]... מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק, וראה רצפה משונה מחברותיה, ובא והודיע את חבירו, ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו, וידעו בייחוד ששם ארון גנוז... אמר רבי חלבו: מתעסק בקרדומו היה. תנא דבי רבי ישמעאל: שני כהנים בעלי מומין היו מתליעין בעצים, ונשמטה קרדומו של אחד מהם ונפלה שם – ויצתה אש ואכלתו"[13].
זו דעת חכמים, אולם לפי ר' אליעזר[14] הארון גלה לבבל, ולפי ר' יהודה בן לקיש הארון נגנז במקומו בקדש הקדשים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ה'
- ^ משנה, מסכת שקלים, פרק ו', משנה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט"ז, עמוד א'; שם דף נ"ד, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ג, עמוד א'
- ^ רע"ב שקלים ו, א, ויש חולקים על זה וסוברים שלא החזיקו שם אלא עצים שהיו צריכים לאותו יום – ראה שלטי הגיבורים פרק כ"ה ועזרת כהנים מידות שם.
- ^ מידות ב, ה. רמב"ם הלכות בית הבחירה ה, ח, והלכות ביאת מקדש ו, יב. יש אומרים שעצים שנמצאו בהם תולעים היו משתמשים בהם לבישול קדשים ולאפיית מנחות (עזרת כהנים שם).
- ^ יחזקאל מו, כא-כב, הובא במשנה מידות שם.
- ^ משנה שם.
- ^ משנה מידות שם; רמב"ם שם ה, ז.
- ^ פשטות לשון המשנה והרמב"ם שם; תפארת ישראל אות מא.
- ^ יחזקאל שם פסוק כב. כך כתבו כמה פרשנים: רד"ק שם; פירוש הר"מ קזיס על מידות שם; שלטי הגיבורים פרק ג ופרק כה; עזרת כהנים מידות שם ד"ה של ארבעים ארבעים אמה. הר"ש במידות שם הסתפק, והביאו התוספות יום טוב.
- ^ שקלים ו, א. נראה שרק משפחות מיוחדות אלו השתחוו במקום זה, שכן לא רצו לפרסם ברבים את מקום גניזת הארון. מאידך רצו לשמר את זיכרון המקום הזה, ולכן משפחות אלו, שהיו מנהיגי ישראל בדורם, הקפידו להשתחוות שם.
- ^ הרמב"ם לכאורה סובר כדעת ר' יהודה בן לקיש לקמן שהארון נגנז במקומו בקדש הקדשים. כך הוא כותב בהלכות בית הבחירה ד, א: "אבן הייתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח... ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות. ויאשיהו המלך ציווה, וגנזו במקום שבנה שלמה". ונראה מדברי הרמב"ם, שכתב "למטה", שכוונתו לומר: 'למטה' – מתחת לקודש הקדשים. ודבר המסתבר הוא, שהארון ייגנז במטמוניות קדש הקדשים, כדי שהכהן הגדול המקטיר ביום כיפור כנגד הארון, יהיה לפניו הארון גנוז שם במטמוניות. וצריך לומר, שאין סתירה בין הדברים; הארון אכן נגנז במקומו בתחתית קדש הקדשים – כדברי הרמב"ם, אך פתח הגניזה היה בלשכת דיר העצים, ולכן השתחוו שם. ואכן, כך היא לשון הגמרא: מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק, וראה רצפה משונה מחברותיה", והכוונה למרצפת מיוחדת שהייתה הפתח למקום גניזת הארון.
- ^ יומא נד, א.
- ^ יומא נג, ב.
| חלקי בית המקדש השני | ||||
|---|---|---|---|---|
|
 צפון
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
| ||||
| מקרא | ||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | ||||
| שערי המקדש | ||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים | ||||
