טיוטה:קריפ (סרט, 2014)
קריפ (באנגלית: Creep, בתרגום לעברית: חלחלה או צמרמורת) הוא סרט אימה פסיכולוגי אמריקאי, המצולם בסגנון Found Footage. זהו סרט הביכורים של פטריק ברייס כבמאי. ברייס כתב את התסריט בצוותא עם מארק דופלאס, ושניהם גם משחקים בסרט, שעוקב אחרי ארון (ברייס), צלם שנשכר על ידי ג'וזף (דופלאס) המוזר על מנת שהראשון יתעד אותו.
הסרט הושפע רבות משיטוטים של ברייס באתר "קרייגסליסט" ומהסרטים "ארוחת הערב שלי עם אנדרה", "מיזרי" ו"חיזור גורלי". היוצרים "שיחקו" עם העלילה בסרט במהלך הצילומים, ולכן לסרט גרסאות שונות בעלות סצינות וסופים שונים. הסרט נוצר ב-8 במרץ 2014 והופץ במאי 2015 בשירות "וידאו על פי דרישה (VOD)" על ידי חברת ההפקות "The Orchard", ולאחר מכן הופץ בשירות הזרמת המדיה נטפליקס וקיבל ביקורות חיוביות באופן כללי.
סרט ההמשך, "קריפ 2", הופץ בשנת 2017. גם הוא בוים על ידי ברייס, ודופלאס חזר לשחק את תפקידו של ג'וזף. סרט שלישי בטרילוגיה עתיד לצאת בהמשך.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארון (ברייס) הוא צלם וידאו מובטל שמקבל הזמנה להגיע לבקתה נידחת, בה הוא פוגש את ג'וזף (דופלאס) האקסצנטרי ששכר אותו. ג'וזף מסביר שבעקבות גידול מוחי הוא ימות לפני שאשתו ההרה אנג'לה תלד את ילדם הראשון ולכן שכר את ארון על מנת שהשניים יפיקו מעין "יומן מצולם" אותו ג'וזף יוריש לבנו.
במהלך היום, ג'וזף מתנהג בצורה מוזרה ומפחיד את ארון והשיא מגיע כאשר ג'וזף מספר שהוא אנס את אשתו. ארון מגלה שהוא לא מסוגל לברוח מכיוון שאיבד את מפתחות הרכב שלו ומקבל שיחת טלפון מאנג'לה שמסבירה שהיא בעצם אחותו של ג'וזף וממריצה בו לברוח משם. ג'וזף מנסה למנוע מארון לברוח ולאחר מאבק בין השניים ארון מצליח להימלט מהבקתה.
בחזרה בביתו, ארון מתחיל לקבל חפצים שונים בדואר מג'וזף הכוללים סרט שבו נראה ג'וזף חופר קבר. המשטרה לא מצליחה לעשות דבר מכיוון שארון לא יודע דבר על ג'וזף (מה שמקשה על איתורו) וארון מבין שג'וזף עוקב אחריו. דיסק DVD נשלח לארון ובו ג'וזף מציע לו להיפגש במקום ציבורי כדי לפייס אותו ולכפר על מעשיו. ארון מסכים להצעה, אבל שותל על עצמו מצלמה נסתרת ומגדיר את מוקד החירום (911) בחיוג מהיר בטלפון שלו ליתר ביטחון. בזמן שארון מחכה לג'וזף על ספסל בפארק, ג'וזף הורג אותו מאחור באמצעות גרזן.
לאחר שצפה בסרט הרצח, ג'וזף תוהה לעצמו מדוע ארון לא הסתובב ברגע שהוא שמע אותו מגיע וכך היה יכול לנסות למנוע את מותו. הוא מגיע למסקנה שארון האמין שג'וזף לא מסוגל לפגוע בו ושלמרות הכל הוא אדם טוב. בעקבות זאת, ג'וזף מכריז על ארון כ-"הקורבן האהוב עליו".
בסוף הסרט ג'וזף, שהחל לקרוא לעצמו ביל, מקבל שיחת טלפון מקורבן חדש ולאחר מכן מניח את סרט הרצח של ארון על מדף צמוד לסרטי רצח נוספים שצילם.
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פטריק ברייס - ארון
- מארק דופלאס - ג'וזף/ביל
- קייטי אסלטון - אנג'לה (קול בלבד).
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דופלאס ציין שהסרט הושפע מסרטים כמו "ארוחת הערב שלי עם אנדרה", "מיזרי" ו-"חיזור גורלי" בהם המרכיב העיקרי הוא הדינמיקה בין שתי דמויות שונות לחלוטין ומהניסיון שלו מהאתר הפופולרי "'קרייגסליסט".
ברייס ודופלאס החלו לעבוד על "קריפ" שנקרא בתחילה "פיץ פאז" (על שמה של מסיכת הזאב ששייכת לדופלאס), אולם השם השתנה בהמשך לקריפ מכיוון שהשניים לא רצו שבחצי השעה הראשונה של הסרט הצופים יתהו על שמו במקום להתמקד בעלילה.
השניים כתבו את הסרט על סמך שיחות שהם ניהלו האחד עם השני ובמהלך הצילומים ניסו לגוון וכך בעצם יצרו לסרט גרסאות שונות עם סופים שונים. הגיוון נתן להם בעצם להבין מה יעבוד ומה לא מאחורי המצלמה עד אשר הם הגיעו לגרסה הסופית. דופלאס ציין שלכל סצנה היו בערך "10 או 12" ניסיונות שונים עד שמצאנו מה עובד שם".
בזמן יצירת הדמות "ג'וזף", דופלאס הסביר "האפיון הפסיכולוגי שלו ממש עניין אותנו. רצינו לבדוק איך זה מרגיש לפגוש אדם שגורם לך להרגיש חוסר נוחות ברמה כזאת. אתה לא יודע בדיוק מה קורה, אבל כן שם לב לסימנים. אפיינו אותו כדמות ששומרת על קשר עין מאוד מאסיבי, חוסר במרחב אישי, שיתוף יתר ועם אהבה מוגזמת פה ושם. אבל עבורי, שניהם היו מאוד משונים והתחושה של "מי מהם מוזר יותר" אפיינה את כל הסרט הזה".
אשתו של ברייס, קייטי אסלטון שיחקה בקולה (לא נראתה על המסך) בסרט בתור אנג'לה, אשתו/אחותו של ג'וזף.
הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט הופץ בפסטיבל הסרטים "South by Southwest" בשנת 2014 והזכויות אליו נרכשו על ידי האולפן "RADiUS-TWC" שבבעלות חברת "The Weinstein Company" בבעלותו של הארווי ויינשטיין מיד לאחר מכן. הסרט היה אמור לצאת לשירותי "וידאו לפי דרישה", אולם האולפנים לא הפיצו את הסרט. בשנת 2015 אולפני "The Orchard" ואולפני סוני (חברת האם של The Orchard) רכשו את הזכויות להפצת הסרט. הסרט הופץ בשנת 2015 לשירותי "וידאו לפי דרישה" ולאחר מכן בשירות הזרמת המדיה "Nertflix".
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט זכה לביקורות חיוביות מהמבקרים:
באתר Rotten Tomatoes הסרט זכה ל-89% דעות חיוביות על על בסיס 28 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7/10. סיכום הביקורות הוא שכפרשנות מוזרה ושנונה לסוגת האימה בסגנון פאונד פוטג', "קריפ" הוא סרט מתוחכם המשוחק מספיק טוב בשביל לגרום לתחושת מתח אצל הצופים.
באתר Metacritic הסרט קיבל דירוג של 74/100 על פי 6 ביקורות.
המגזינים "הוליווד ריפורטר" ו-"IndieWire" העניקו לסרט ביקורות חיוביות והמגזין IndieWire ציין שאף על פי שהסרט לא חף משגיאות, רובן מועילות לו .
מגזין "וראייטי" ציין "שהסרט היה יכול להיות אפקטיבי יותר אם המשחק של דופלאס והדמות של ג'וזף היו יותר "דו-משמעיות" ושאולי יש אמת במה שהוא מספר, אבל אין ספק שדופלאס שיחק במיטביות ושמר על התפנית בעלילה חדה".
המשכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסרט נוצר סרט המשך בשם "קריפ 2", ובו דופלאס שב לגלם את דמותו של ג'וזף.
סרט שלישי בטרילוגיה עתיד לצאת בתאריך לא ידוע.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריה:סרטי 2014 קטגוריה:סרטים באנגלית קטגוריה:סרטי אימה מ-2014 קטגוריה:סרטים אמריקאיים קטגוריה:סרטי מתח-אימה אמריקאיים קטגוריה:סרטי פאונד פוטג' קטגוריה:סרטי בלאמהאוס הפקות קטגוריה:יצירות עם שתי דמויות