חיזור גורלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיזור גורלי
Fatal Attraction
בימוי אדריאן לין עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סטנלי ארץ ג'ייף
תסריט ג'יימס דירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פטר ברגר, מייקל קאן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים גלן קלוז
מייקל דאגלס
אן ארצ'ר
מוזיקה מוריס ז'אר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום הווארד אתרטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פרמאונט, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 בספטמבר 1987
משך הקרנה 119 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה psychological thriller film, סרט דרמה, מותחן, סרט בלשי, מותחן ארוטי, ארוטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו fatalattraction
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיזור גורליאנגלית: Fatal Attraction, בתרגום חופשי: "משיכה קטלנית") הוא סרט מותחן ארוטי אמריקאי משנת 1987 (המבוסס על הסרט הקצר "Diversion"‏ (אנ') משנת 1980) בבימויו של אדריאן ליין ובכיכובם של גלן קלוז, מייקל דאגלס ואן ארצ'ר. נושא הסרט הוא ניאוף ותוצאותיו האפשריות וההרסניות[1].

הסרט זכה להצלחה קופתית, וגרף הכנסות של 220 מיליון דולר חודשים בלבד לאחר שיצא לאקרנים[1].

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן גלאגר (דאגלס), עורך דין של חברה להוצאה לאור בניו יורק ואיש משפחה, פוגש במסיבה עסקית קולגה חדשה בחברה בשם אלכס פורסט (קלוז). זמן קצר לאחר מכן נפגשים השניים שוב ודן נענה להזמנתה של אלכס לליל אהבים חד פעמי, בזמן שאשתו בת' (ארצ'ר) ובתו אלן מחוץ לעיר. בסיומו של הרומן מתחילות לצוץ בעיותיה הנפשיות של אלכס, כאשר היא מתעקשת לשמור אותו לעצמה, והדבר מסתיים בניסיון התאבדות.

לאחר שהשניים מסכימים להיפרד ממשיכה אלכס בעקביות להטריד את דן בכל אמצעי אפשרי, מהשארת הודעות במשרדו ועד לעקוב אחריו, ולבסוף היא מודיעה לו כי היא בהריון והיא אינה מוכנה לוותר על התינוק. מפוחד מהאפשרות שאשתו תגלה על הרומן ועל פירותיו, מנסה דן להתרחק מאלכס בכל דרך אפשרית, כשכל פעם היא מצליחה להערים עליו: כאשר הוא מחליף את מספר הטלפון בביתו למספר חסוי היא מגיעה אליהם הביתה ומצליחה להשיגו, וכאשר הוא ומשפחתו עוברים אל בית בפרברים מאתרת אלכס את המיקום.

עם הזמן אופייה הפסיכוטי של אלכס מתחיל להתפרץ כאשר היא שולחת לדן הקלטות עם איומים, והשיא מגיע עם בישול ארנב המחמד של אלן בסיר מים רותחים (סצנה אשר זכתה עם השנים למעמד של פולחן). כשהמצב נהיה מסוכן, מחליט דן לספר על הרומן לאשתו כדי להיפטר מאלכס, והדבר גורם לוויכוח מר בין השניים ואף מוביל לעזיבתו את הבית.

אולם, אלכס אינה עוצרת בנקודה זו, ואוספת את אלן בסיום יום לימודים. בת', נסערת מהיעלמותה של אלן מסיירת ברחבי העיר בניסיון למצוא אותה ובחוסר תשומת לב מתנגשת במכונית ונפצעת. בסופו של היום מוחזרת אלן הביתה על ידי אלכס, שלקחה אותה ליום כיף בפארק שעשועים.

לאחר החטיפה ופציעתה של אשתו מחליט דן לצאת נגד אלכס ופורץ אל ביתה. השניים נאבקים עד אשר דן מצליח לנטרל את אלכס, אך לפני שחונק אותה למוות משחרר אותה, אלכס מתעשתת ומנסה לדקור אותו בסכין מטבח גדולה, דן עוצר אותה ויוצא מביתה, ועתה אלכס מעורערת בנפשה יותר מקודם.

לאחר שבת' משוחררת מבית החולים חוזרים היא ודן אל ביתם ומגישים תלונה נגד אלכס, אך המשטרה אינה מצליחה לאתר אותה. בביתם של השניים, מצליחה אלכס להתגנב פנימה ומנסה לרצוח את בת', אולם דן מתערב בזמן, ובמהלך המאבק אלכס מנסה לרצוח אותו, אולם בת' יורה בה ובכך מצילה את דן, והסיוט המתמשך של השניים מסתיים.

מועמדויות, והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר בשש קטגוריות: הסרט הטוב ביותר, שחקנית ראשית (קלוז), שחקנית משנה (ארצ'ר), במאי (ליין), תסריט (ג'יימס דירדן), ועריכה. כמו כן הסרט היה מועמד במספר זהה של קטגוריות לפרס גלובוס הזהב, אך לא זכה בשום פרס. למרות זאת, נחשב הוא עד היום כסרט בעל השפעה והוא דורג במקום ה-28 ברשימת "100 סרטי האימה והמתח הגדולים ביותר של כל הזמנים" שהוכרזה בשנת 2001 על ידי מכון הסרטים האמריקאי.

דמותה של אלכס פורסט נחשבת עד היום לאחת מדמויות הרשע הקולנועיות המפורסמות ביותר, והיא דורגה במקום ה-7 ברשימת "100 הרשעים הגדולים ביותר של כל הזמנים" של מכון הסרטים האמריקאי משנת 2003, כמו כן, הדמות דורגה במקום ה-36 ברשימת "100 הדמויות הקולנועיות הגדולות של כל הזמנים" שערך המגזין "פרמייר".

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 הפיק תיאטרון הבימה עיבוד בימתי לסרט, בכיכובם של אקי אבני, ריקי בליך ואסנת פישמן[2][3].

הצגה המבוססת על הסרט עלתה גם בווסט אנד בלונדון, בתיאטרון "רויאל היימרקט", במרץ 2014[4]. הצגה הייתה עיבוד של התסריטאי המקורי של הסרט ג'יימס דירדן. הגרסה החדשה שחיבר לתיאטרון התייחסה בהגינות רבה יותר לדמות שגילמה גלן קלוז[5].

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2015, הודיעה רשת הטלוויזיה פוקס (רשת טלוויזיה) שהיא מתכננת גרסה טלוויזיונית לסרט, אך הפרויקט לבסוף בוטל[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]