טיוטה:רגשות אנונימיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

 

הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" והוא פתוח לעריכה. השלמות, תוספות והערות יתקבלו בברכה.
 ערך זה נכתב  במסגרת הקורס "קורס בין שיקום והחלמה בבריאות הנפש, אוניברסיטת אריאל". תאריך סיום הקורס הוא 15/08/23.
עריכה
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" והוא פתוח לעריכה. השלמות, תוספות והערות יתקבלו בברכה.
 ערך זה נכתב  במסגרת הקורס "קורס בין שיקום והחלמה בבריאות הנפש, אוניברסיטת אריאל". תאריך סיום הקורס הוא 15/08/23. עריכה

רגשות אנונימיים (באנגלית: Emotions Anonymous; בראשי תיבות: EA) היא תוכנית שנים עשר הצעדים להחלמה ממחלות נפשיות ורגשיות.[1] נכון לשנת 2017, קיימות כ-300 קבוצות פעילות של רגשות אנונימיים בארצות הברית ועוד כ-300 ברחבי העולם.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור][מפני ש...]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריון פלש (24 ביולי 1911 - 10 באוקטובר 2004) הייתה האחראית ליצירת הקבוצות שבהמשך יהפכו לרגשות אנונימיים. פלש הייתה בוגרת מכללת סנט קלאוד סטייט למורים (כיום אוניברסיטת סנט קלאוד סטייט) ובתקופות שונות עבדה כמורה, מזכירה, פקידה, רואת חשבון, מנהלת חשבונות ומנהלת משרד. בהמשך חייה היא הוסמכה כיועצת למכורים לסמים מטעם אוניברסיטת מינסוטה והחלה בלימודי תואר שני, אך הפסיקה בגיל 80 עקב בעיות רפואיות. פלש הלכה תחילה לפגישות אל-אנון בעצת חבר כדי להתמודד עם התקפי פאניקה. [2] בשלב מאוחר יותר היא נחשפה לתוכנית 12 צעדים נוספת בשם Neurotics Anonymous והיא יזמה את הפגישה הראשונה של הקבוצה במינסוטה שהתקיימה ב-13 באפריל 1966, במרכז הקהילתי מריאם פארק בסיינט פול. פעילות Neurotics Anonymous במינסוטה גדלה במהירות, ובסתיו 1966 היו 30 קבוצות פעילות במדינה.[3]

עם הזמן נוצרו הבדלים בין קבוצות מינסוטה לבין המשרדים המרכזיים של Neurotics Anonymous. האגודה הבין-קבוצתית של מינסוטה (The Minnesota Intergroup Association) נפרדה מ-Neurotics Anonymous ב-6 ביולי 1971, לאחר ניסיונות לא מוצלחים ליישב חילוקי דעות עם הארגון. מאוחר יותר, קבוצות מינסוטה אימצו את השם Emotions Anonymous. בהמשך, הם פנו ל-Alcoholics Anonymous World Services בכדי לקבל רשות להשתמש ב -12 הצעדים וב-12 המסורות, ההרשאה התקבלה בסופו של דבר. רגשות אנונימיים הגישה רשמית מסמכי התאגדות ב-22 ביולי 1971. [3]

תפיסות מוטעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגשות אנונימיים לא מספקת ייעוץ משפחתי או אישי ולא מיועדת על מנת להוות תחליף לפסיכותרפיה, תרופות פסיכיאטריות או כל סוג של טיפול מקצועי בבריאות הנפש. [4] חברי רגשות אנונימיים, ולא אנשי מקצוע, הם שמנהלים את הפגישות. אנשים המגיעים לקבוצת רגשות אנונימיים עשויים למצוא בה תכנית משלימה לטיפול נפשי, כדרך להגיע לבריאות נפשית טובה יותר באופן כללי, וכאשר טיפול פסיכיאטרי אינו זמין או כאשר יש להם התנגדות לטיפול פסיכיאטרי. [5] רגשות אנונימיים לא מנסה לכפות על חבריה למלא אחר עצותיו של אדם כלשהו. [6]

מוגבלות שכלית ואשפוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ים וויטילה (Jim Voytilla), אשר עבד במחלקת משאבי אנוש של מחוז ראמזי, מינסוטה, הקים בשנת 1979 קבוצות רגשות אנונימיים עבור אנשים המכורים לסמים הסובלים גם ממוגבלות שכלית. וויטילה ציין שכאשר אוכלוסייה ספציפית זו של מכורים לסמים השתתפה במפגשי אלכוהוליסטים אנונימיים בקהילה, הם הרגישו אי נוחות וגרמו למשתתפים האחרים להרגיש אי נוחות. הפגישות שיזם וויטילה במסגרת רגשות אנונימיים נועדו כדי להימנע מבעיות אלו, ועל מנת לעזור לאנשים נוספים מלבד מכורים לסמים. [7] מאז, ארבעה מאמרים הגדירו את רגשות אנונימיים כתוכנית ספציפית לנפגעי סמים עם פיגור או מוגבלות שכלית. [8] [9] [10] [11] כמו כן, רגשות אנונימיים תוארה באופן שגוי כארגון המיועד לסייע באופן ספציפי לאנשים אשר שוחררו מבתי חולים פסיכיאטריים. [12]

רגשות אנונימיים אינה מפלה אף אדם. כל מה שנדרש כדי להצטרף לרגשות אנונימיים הוא רצון להבריא מבחינה רגשית. רגשות אנונימיים אינה, ומעולם לא הייתה, תוכנית המיועדת עבור אנשים עם רקע מסוים או היסטוריית בריאות נפשית מסוימת. [13] עם זאת, ניתן לראות כי שכיחות האנשים אשר נמצאים בתהליך החלמה מהתמכרויות או בעלי עבר פסיכיאטרי דיי גבוהה בקבוצות רגשות אנונימיים. [14]

תהליכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגשות אנונימיים רואה מחלות נפשיות ורגשיות ככרוניות ופרוגרסיביות, כמו במקרה של התמכרות לסמים. חברי רגשות אנונימיים מגלים שהם נמצאים בשפל עמוק כשההשלכות של מחלתם הנפשית גורמת להם לייאוש מוחלט. [15] קבוצות אשר פועלות בשיטת שנים עשר הצעדים מייצגות באופן סמלי את מבנה ההוויה האנושית בשלושה ממדים: פיזי, נפשי ורוחני. הקשיים הרגשיים והמחלות הנפשיות עימן מתמודדים חברי הקבוצה מתבטאות בכל אחד מהממדים. הצעד הראשון בכל קבוצה הפועלת בשיטת שנים עשר הצעדים מבטא את מה שחברי הקבוצה לא הצליחו לשלוט בעזרת כוח הרצון שלהם. במקרים מסוימים הדגש הוא על החוויה בממד הפיזי; בקבוצות אלכוהוליסטים אנונימיים הצעד הראשון מציע להודות בחוסר האונים מול אלכוהול, בקבוצות אכלני יתר אנונימיים זהו חוסר אונים ביחס לאוכל. בקבוצות אחרות הצעד הראשון מדגיש את החוויה בממד הנפשי; בקבוצות של נוירוטיים אנונימיים הצעד הראשון מציע להודות בחוסר אונים מול התמכרות, בקבוצות של רגשות אנונימיים זה חוסר אונים ביחס לחוויית הרגשות. רגשות אנונימיים מתמקדת במצבי רוח עזים ורגשות קשים, לא רק ברצון לשנות את מצב הרוח. החוויה הסובייקטיבית של חוסר אונים בחוויית הרגשות של האדם יכולה ליצור מספר סוגים של הפרעות התנהגותיות, או לחילופין יכולה להיות סיבה לסבל נפשי ללא ביטוי התנהגותי עקבי (כמו בהפרעות אפקטיביות). [16]

בממד הרוחני, המשתתפים נכנעים ומוסרים את רצונם לכוח עליון, אין לראות זאת ככניעה המעודדת פסיביות, אלא כמטרה להגביר את קבלת המציאות. [15] תהליך העבודה של תוכנית שנים עשר הצעדים נועד להחליף את ההתרכזות העצמית במודעות מוסרית גוברת, ובנכונות להקרבה עצמית ופעילות חיונית חסרת אנוכיות; הדבר ידוע בתור התעוררות רוחנית, או חוויה דתית. [17] [16]

ספרות וכלים לתהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגשות אנונימיים פרסמה שלושה ספרים שאושרו לשימוש במסגרת הארגון. Emotions Anonymous הוא הספר הראשי, הספר Today מכיל 366 אמרות מדיטציה יומיות הקשורות לתוכנית, ו- It Works If You Work It המפרט על הכלים והנחיות העבודה של רגשות אנונימיים.

  • Emotions Anonymous (1996). Emotions Anonymous (Revised ed.). St. Paul, Minnesota: Emotions Anonymous International Services. ISBN 978-0-9607356-5-5. OCLC 49768287.
  • Emotions Anonymous (1987). Todays. St. Paul, Minnesota: Emotions Anonymous. ISBN 978-0-9607356-2-4. OCLC 19232484.
  • Emotions Anonymous (2003). It Works If You Work It. St. Paul, Minnesota: Emotions Anonymous. ISBN 978-0-9607356-9-3. OCLC 54625984.

כלים והנחיות לתהליך ההחלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל תוכניות שנים עשר הצעדים משתמשות בשנים עשר הצעדים ובשנים עשר המסורות, אך לרובן יש כלים והנחיות משלהן המדגישות את המיקוד של התוכנית שלהן. ברגשות אנונימיים פיתחו כמה כלים משלהם כמו "שנים עשר המושגים המועילים" ("Twelve Helpful Concepts"), [18] "מהו רגשות אנונימיים...ומה הוא לא" ("What EA Is...and Is Not") [4] ו"רק להיום" ("Just for Todays"). [18] וכן גרסה משלהם של שנים עשר ההבטחות של אלכוהוליסטים אנונימיים. [18] "Just For Todays" אומץ על ידי ארגון בן שנים עשר הצעדים המסייע לנשים קורבנות אלימות במשפחה עם היסטוריית שימוש לרעה בסמים, ששמו Wisdom of Women (WOW). [19]

רגשות אנונימיים ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות של רגשות אנונימיים קיימות בישראל משנת 2017. הקבוצות פועלות בערים שונות בישראל ובהן תל אביב-יפו, חיפה, ירושלים ובמושב תימורים. כמו כן, קיימת גם קבוצת תמיכה טלפונית. ספרי הארגון תורמו לעברית, ונעשה בהם שימוש במסגרת תהליך ההחלמה. גם בישראל, הארגון פועל ללא מטרות רווח, וחברי הקבוצות תורמים מכספם בכדי לכסות את הוצאות הארגון. תפקידו של מנחה הקבוצה הוא לנהל את הפגישה, ולא לשמש כמומחה או אדם בעל סמכות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ LaPeter, Lenora (2004-03-15). "12 steps lead to a support group for every human flaw". St. Petersburg Times. אורכב מ-המקור ב-2008-07-04. נבדק ב-2007-06-06.
  2. ^ Cohen, Ben (2004-10-02). "Marion Flesch, Emotions Anonymous founder, dies". Star Tribune. אורכב מ-המקור ב-2007-03-12. נבדק ב-2007-05-28.
  3. ^ 1 2 Emotions Anonymous (2003). "Part I - How do You Work It". It Works If You Work It. Emotions Anonymous. pp. 10–15. ISBN 978-0-9607356-9-3. OCLC 54625984.
  4. ^ 1 2 Emotions Anonymous (2003). It Works If You Work It. Emotions Anonymous. pp. 7–10. ISBN 978-0-9607356-9-3. OCLC 54625984. Chapter includes guidelines What EA Is...and Is Not.
  5. ^ Dean, Stanley R. (בינואר 1971). "The Role of Self-Conducted Group Therapy". American Journal of Psychiatry. 127 (7): 934–937. doi:10.1176/ajp.127.7.934. PMID 5540340. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Moeller, Michael L. (1999). "History, Concept and Position of Self-Help Groups in Germany". Group Analysis. 32 (2): 181–194. doi:10.1177/05333169922076653.
  7. ^ Small, J (Winter 1980–1981). "Emotions Anonymous: counseling the mentally retarded substance abuser". Alcohol Health and Research World. 5 (2): 46–47. ISSN 0090-838X.
  8. ^ Barrett, Nadia; Paschos, Dimitrios (בספטמבר 2006). "Alcohol-related problems in adolescents and adults with intellectual disabilities". Current Opinion in Psychiatry. 19 (5): 481–485. doi:10.1097/01.yco.0000238474.07078.41. PMID 16874120. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Degenhardt, Louisa (ביוני 2000). "Interventions for people with alcohol use disorders and an intellectual disability". Journal of Intellectual & Developmental Disability. 25 (2): 135–146. doi:10.1080/13269780050033553. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Simpson, Murray K. (בספטמבר 1998). "Just Say 'No'? Alcohol and People with Learning Difficulties". Disability & Society. 13 (4): 541–555. doi:10.1080/09687599826597. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Campbell, James A.; Essex, Elizabeth Lehr; Held, Gayle (בפברואר 1994). "Issues in chemical dependency treatment and aftercare for people with learning differences". Health & Social Work. 19 (1): 63–70. doi:10.1093/hsw/19.1.63. ISSN 0360-7283. PMID 8168781. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Davidson, Larry; Chinman, Matthew; Kloos, Bret; Weingarten, Richard; Stayner, David; Kraemer, Jacob (1999). "Peer Support Among Individuals with Severe Mental Illness: A Review of the Evidence". Clinical Psychology: Science and Practice. 6 (2): 165–187. doi:10.1093/clipsy/6.2.165.
  13. ^ Emotions Anonymous (1996). "Chapter 1. An Invitation". Emotions Anonymous (Revised ed.). St. Paul, Minnesota: Emotions Anonymous International Services. pp. 1–6. ISBN 978-0-9607356-5-5. OCLC 49768287.
  14. ^ Hughes, Kathleen; Ashby, Chris (במרץ 1996). "Essential components of the short-term psychiatric unit". Perspectives in Psychiatric Care. 32 (1): 20–25. doi:10.1111/j.1744-6163.1996.tb00495.x. ISSN 0031-5990. PMID 8868849. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 Kurtz, Linda F.; Chambon, Adrienne (1987). "Comparison of self-help groups for mental health". Health & Social Work. 12 (4): 275–283. doi:10.1093/hsw/12.4.275. ISSN 0360-7283. PMID 3679015.
  16. ^ 1 2 Ronel, Natti (2000). "From Self-Help to Professional Care: An Enhanced Application of the 12-Step Program". The Journal of Applied Behavioral Science. 36 (1): 108–122. doi:10.1177/0021886300361006.
  17. ^ Roehe, Marcelo V. (בספטמבר–בדצמבר 2004). "Religious Experience in Self-Help Groups: the neurotics anonymous example". Psicologia Em Estudo (בפורטוגזית). 9 (3): 399–407. doi:10.1590/S1413-73722004000300008. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 3 Emotions Anonymous (1996). "Part III. Tools for Recovery". Emotions Anonymous (Revised ed.). St. Paul, Minnesota: Emotions Anonymous International Services. pp. 231–240. ISBN 978-0-9607356-5-5. OCLC 49768287. Chapter includes the Helpful Concepts, Twelve Promises and Just For Todays.
  19. ^ Fearday, Frederick L.; Cape, Anita L. (2004). "A voice for traumatized women: inclusion and mutual support". Psychiatric Rehabilitation Journal. 27 (3): 258–265. doi:10.2975/27.2004.258.265. PMID 14982333.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:רגשות_אנונימיים&oldid=36493917"