טיוטה:Whaam!

!Whaam

מידע כללי
צייר	רוי ליכטנשטיין
תאריך יצירה	1963
נתונים על היצירה
זרם אמנותי	פופ ארט
מיקום	מוזיאון טייט מודרן

Whaam!‎ הוא דיפטיכון מאת האמן האמריקאי רוי ליכטנשטין. זוהי אחת היצירות הנודעות ביותר בזרם הפופ ארט, וכן אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של ליכטנשטיין. הדיפטיכון הוצג לראשונה בניו יורק ב-1963, וב-1966 נרכש על ידי גלריית טייט הבריטית היושבת בלונדון. הדיפטיכון מוצג במוזיאון טייט מודרן החל מ-2006.

חלקו השמאלי של הדיפטיכון כולל מטוס המשגר טיל. בחלקו הימני של דיפטיכון הטיל פוגע במטוס אחר וגורם לו לבעור בלהבות. ליכטנשטיין יצר את הדיפטיכון בהתבסס על מספר ספרי קומיקס. מקורו העיקרי היה קומיקס בנושא מלחמה, בהציגו זאת כדיפטיכון תוך שהוא משנה את היחסים בין היסודות הציוריים והסיפוריים שבהם. Whaam!‎ הפך ידוע הודות לשילוב בין היסודות הזמניים, המרחביים והפסיכולוגיים שבשני חלקיו. כותרת הציור עצמו נמצאת בגוף הציור, והיא אונומטופיה למתרחש בו.

יוצר הציור ליכטנשטיין למד אמנות לפני ולאחר שירותו בצבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. שם הוא רכש הכשרה בסיסית בלומה נגד מטוסים. לאחר מכן הוא נשלח להתאמן כטייס, אך תכנית האימונים בוטלה עוד טרם התחלתה. בין הנושאים שהעסיקו אותו לאחר המלחמה היו רומנטיקה ומלחמה. משום כך, חלק מיצירותיו עסקו בלוחמה אווירית. Whaam!‎ הוא אחד מסדרת היצירות שלו בין השנים 1962 ל-1964, לצד הציור As I Opened Fire.

רקע

ליכטנשטיין בשנת 1967

בשנת 1943, ליכטנשטיין עזב את לימודי הציור והרישום שלו באוניברסיטת המדינה של אוהיו בכדי לשרת בצבא ארצות הברית, שם הוא נשאר עד ינואר 1946.

דור חדש של אמנים צץ בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 עם גישה אובייקטיבית יותר, "מגניבה" המאופיינת בתנועות האמנות הידועות כיום כמינימליזם,[6] הקצוות החדים,[7] אמנות שדות הצבע,[8] תנועת ניאו-דאדא,[9] פלוקסוס,[10] וארט פופ, כולם הגדירו מחדש את האמנות העכשווית האוונגרדית של אותה תקופה. הארט הפופ והניאו-דאדא הציגו מחדש ושינו את השימוש בדימויים על ידי ניכוס נושאים מאמנות מסחרית, מוצרי צריכה, תולדות האמנות ותרבות המיינסטרים.[11][12] ליכטנשטיין זכה להכרה בינלאומית במהלך שנות ה-60 כאחד מיוזמי תנועת הפופ ארט באמריקה.[13] בנוגע לשימוש שלו בדימויים, אוצרת המוזיאון לאומנות מודרנית, ברניס רוז, ציינה כי ליכטנשטיין היה מעוניין "לאתגר את רעיון המקוריות כפי שרווח באותה תקופה."[14]

העבודות המוקדמות של ליכטנשטיין המבוססות על קומיקס כגון Look Micky התמקדו בדמויות אנימציה פופולריות. עד 1963 הוא התקדם לנושאים רציניים יותר ודרמטים, ובדרך כלל התמקד בסיטואציות רומנטיות או סצנות מלחמה. [15]

תיאור

הגדרת שקיפות של PNG

Whaam!

ביקורות

כשהוצג לראשונה, הציור התקבל על ידי מבקרי אומנות, לרוב, בסבר פנים יפות.

ניתוח ופרשנות

1

2

3

4

5

לפעמים מציינים שהציור שייך לאותו ז'אנר אנטי-מלחמתי כמו גרניקה של פיקאסו, סברה שדחה ברדפורד ר. קולינס. במקום זאת, קולינס רואה בציור פנטזיית נקמה נגד אשתו הראשונה של ליכטנשטיין, איזבל,

מורשת

מרלה פ. פראת'ר הבחינה כי קנה המידה הגדול והתיאור הדרמטי של Whaam! תרמו למעמדה כיצירת ארט פופ היסטורית. [72] לפי דיאן ולדמן ציור המלחמה המונומנטלי הנוסף של ליכטנשטיין, Whaam!, יחד עם As I Opened Fire, נחשבת לשיא של יצירות קומיקס-מלחמה דרמטיות של ליכטנשטיין. [74] היא מתוארת באופן נרחב כיצירה המפורסמת ביותר של ליכטנשטיין, [75] [76] [77] או, יחד עם הנערה הטובעת , כאחת משתי היצירות המפורסמות ביותר שלו.[78] [79] אנדרו אדגר ופיטר סדג'וויק מתארים אותה, יחד עם הדפסי מרילין מונרו של וורהול, כאחת מיצירות הפופ-ארט המפורסמות ביותר.[80] ג'אני ורסצ'ה קישר פעם את שתי תמונות הפופ-ארט האייקוניות באמצעות עיצובי השמלה שלו. [81] על פי דאגלס קופלנד, אנציקלופדיית הספרים העולמית השתמשה בתמונות של מונרו ו-Whaam! כדי להמחיש את הערך שלו בפופ-ארט. [82]

ההשפעה התרבותית של הארט-הפופ באה לידי ביטוי בספרי קומיקס. עד אמצע שנות ה-60, כמה ספרי קומיקס הציגו דגש חדש על צבעים צעקניים, אפקטים קוליים מודגשים ודיאלוג מנופחה - המרכיבים של סגנון הקומיקס שמאופיין בהצגת טעם רע לכאורה בהגזמה קיצונית ומופרכת - בניסיון לפנות לקוראים מבוגרים בגילאי הקולג' שהעריכו פופ-ארט. [83] גראוט ציין כי "הפשטות והמיושנות [של ספרי קומיקס] בשלים ללעג". [28]

קישורים חיצוניים

• Whaam!, באתר "Roy Lichtenstein Foundation" (באנגלית)
• Roy Lichtenstein: Whaam!, 1963, באתר "Tate" (באנגלית)

הערות שוליים

קטגוריה:ציורים משנות ה-1960 קטגוריה:ציור אמריקאי קטגוריה:פופ ארט