לדלג לתוכן

טייסטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טייסטו
Tiësto

טייסטו בהופעה בפסטיבל איירביט וואן, 2017
טייסטו בהופעה בפסטיבל איירביט וואן, 2017
לידה 17 בינואר 1969 (בן 55)
ברדה, צפון בראבנט, הולנדהולנד הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Tijs Michiel Verwest עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה DJ Tiësto עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תקליטן, מפיק מוזיקלי
סוגה מוזיקת טראנס, פיוצ'ר האוס, דיפ האוס, אלקטרוניקה, האוס פרוגרסיבי, מוזיקת דאנס אלקטרונית, אלקטרו האוס, הארדקור טכנו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת הולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה תחנת עבודה דיגיטלית לאודיו, כלי מקלדת, סינתיסייזר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Noculan‏ (1994)
Basic Beat‏ (1994–1997)
Lightning‏ (1995–1996)
XSV Music‏ (1997)
Black Hole‏ (1997–2009)
Musical Freedom‏ (2009–ההווה)
PM:AM‏ (2013-ההווה)
שיתופי פעולה בולטים פרי קורסטן, ארמין ואן ביורן, הארדוול, מרטין גריקס, דיפלו, דיירו, שואוטק, אוליבר הלדנס, סטיב איוקי, MOTi
בן או בת זוג Annika Backes (21 בספטמבר 2019–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2
פרסים והוקרה
  • honorary citizen of North-Brabant (2011)
  • פרס גראמי (2015)
  • MTV Europe Music Award for Best Dutch Act (2003)
  • פרס הפופ של תרבות הבומה - פופפריז'ס (2002)
  • קצין במסדר אורנז'-נסאו
  • נבל הכסף
  • נבל הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
www.tiesto.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טייסטו בהופעה, 2005

טייס מיכיל פרווסטהולנדית: Tijs Michiel Verwest; נולד ב-17 בינואר 1969)[1], המוכר בשם הבמה טייסטו (Tiësto), הוא תקליטן ומפיק מוזיקלי הולנדי, העוסק בסגנונות אלקטרו-האוס ופרוגרסיב האוס[2] ולשעבר יוצר טראנס ופרוגרסיב טראנס.

פרווסט נולד בעיר ברדה שבצפון בראבנט, הולנד. הוא החל להתעניין במוזיקה מגיל 12. בהתחלה עבד בתור מלצר בבית אבות.

בין השנים 19851993 היה תקליטן מקומי בכמה מועדוני לילה בהולנד. באותה התקופה תקלט תחת שמות במה שונים, כגון Da Joker ו-DJ Limit. הפריצה שלו ביצירת מוזיקת טראנס הגיעה ב-1997 כאשר החל ליצור מיקסים ורמיקסים לתקליטנים שונים והוציא אותם באוספי טראנס בסדרת Forbidden Paradise series בחברת התקליטים ההולנדית "בייסיק ביט". טייסטו עזב את חברת התקליטים בעקבות מחלוקת עם ההנהלה - חברת התקליטים דרשה שהאוספים שלו יכללו רק רצועות של אומנים החתומים בחברה. בעקבות זאת ב-1997 הקים טייסטו יחד עם ארני בלינק את חברת התקליטים "Black Hole Recordings". חברת התקליטים של טייסטו שבחסותה "Magik Muzik" הוציאו מספר אוספים וקידמו תקליטנים והרכבים רבים, שהמפורסם ביניהם הוא מארק נורמן. באותה תקופה טייסטו החל להוציא את סדרת האוספים "Magik Series" שכללה 7 דיסקים מהשנים 1997 ועד 2001. לאחר מכן הוציא לאור את סדרת האוספים "In Search of Sunrise" שכללו בה 7 אלבומים. שם לראשונה הוריד משמו את הכינוי "DJ" והחל לשווק את האלבומים שלו בשם טייסטו (החל מהדיסק הרביעי בסדרה שיצא ב-2005).

ב-1999, הפך לרזידנט של אחד מהמועדונים המובילים באנגליה, "גייטקראשר" אשר נמצא בלידס. באותה שנה גם ניגן את הסט הארוך ביותר שלו במועדון באמסטרדם, סט בן 12 שעות רצוף. באותה שנה גם הקים יחד עם התקליטן ההולנדי פרי קורסטן את הצמד "גואריילה" (Gouryella) שהתפרסם בעיקר בזכות סינגל באותו שם וגם בזכות הסינגל "וואלהלה". שני הסינגלים האלו נחשבים לקלאסיקות של כל הזמנים בטראנס.[דרוש מקור] ב-2001 עזב טייסטו את הצמד למען קריירת סולו.

ב-2000, הוציא את אלבום האוסף "Summerbreeze". בין היוצרים באלבום ניתן למצוא שמות שהיו אז אלמוניים, אבל התפרסמו עם הזמן: ארמין ואן ביורן, יוהאן גיילן, פרי קורסטן והתקליטן הישראלי, יהל. בזכות האוסף הזה טייסטו הצליח לחדור ולהתפרסם גם בארצות הברית, בעיקר בזכות הרמיקס שעשה לשיר Silence של Delerium שנכלל באלבום.

ב-2001, פרסם טייסטו את אלבום הבכורה שלו In My Memory. האלבום כלל 10 סינגלים, שבמהרה הפכו לסינגלים מובילים בעולם.

ב-10 במאי 2003, היה לתקליטן הראשון שמופיע אי פעם באצטדיון כאשר הופיע מול קהל של 25,000 בליינים באצטדיון חלרדום, אצטדיון הבית של ויטסה ארנהם בעיר ארנהם שבהולנד. ההופעה יצאה בסרט DVD המתעד את ההופעה בת 6 השעות הנקרא "Tiësto in Concert". שנה לאחר מכן טייסטו ערך שתי הופעות דומות. להופעה הראשונה הגיעו 35,000 אנשים אך אלפים נוספים נשארו בחוץ מכיוון שלא היה מקום. בעקבות הביקוש הרב ערך הופעה נוספת ל-20,000 איש. גם ההופעות האלו יצאו בדי.וי.די בשם: "Tiësto in Concert 2".

ב-2004, טייסטו הוציא לאור את אלבומו השני "Just Be". טייסטו הופיע בטקס הפתיחה של אולימפיאדת אתונה שהתקיימה בשנת 2004 באתונה, יוון, והפך ל-DJ הראשון שהופיע בשידור חי באולימפיאדה. סינגלים שטייסטו הכין במיוחד לאולימפיאדה חוברו יחד ויצאו לאור כאלבום "Parade of the Athletes" מאוחר יותר.

באפריל 2007, טייסטו החל להפעיל את תוכנית הרדיו שלו, "Tiësto's Club Life", ברדיו 538 בהולנד והוציא לאור את אלבומו השלישי, "Elements of Life".

ב-2008, זכה בפרס גראמי על האלבום "Elements of Life". בקיץ אותה שנה פתח טייסטו ליין מסיבות קבוע במועדון הגדול ביותר בעולם, "פריביליג'", הנמצא באי איביזה שבספרד.

בנוסף לקריירה המוזיקלית המוצלחת שלו השקיע טייסטו גם בתרומה לקהילה. באפריל 2006 מונה לשגריר הבינלאומי רשמי על כך שהקים ארגון צדקה "Dance4Life" שמתמקד במלחמה נגד הפצת נגיף האיידס. סניפים של העמותה יושבים כמעט בכל רחבי תבל, בפרט במדינות העולם השלישי.

ב-2011 פתח את חברת התקליטים "Musical Freedom" ובה מככבים אמנים צעירים כמו Firebeatz, Dzeko & Torres, ZAXX ועוד.

ב-13 ביוני 2014, הוציא את אלבום האולפן "A Town Called Paradise" ובו שיתופי פעולה בין היתר עם הארדוול, MOTi ,Sultan + Shepard ,Firebeatz,‏ Dzeko & Torres ו-Kaaze.

כיום טייסטו נחשב לאחד לתקליטני הדאנס המובילים בעולם. כאשר החלה ההצלחה הגדולה שלו בשנת 2000 היה לתקליטן היחידי שהופיע ללא הופעת תקליטן נוסף באותה מסיבה וללא הופעת חימום. טייסטו הוכתר כתקליטן הטוב בעולם על ידי DJ Mag הבריטי במשך שלוש שנים ברציפות, עד שנת 2005, בה עקף אותו התקליטן הגרמני פול ואן דייק. ב-2006 אף ירד למקום השלישי עקב עלייתו של ארמין ואן ביורן.

ב-19 באוקטובר 2013, זכה טייסטו במקום הרביעי ברשימת 100 הדיג'יים הטובים בעולם של המגזין הבריטי "DJ Mag", ב-2014 ירד למקום החמישי וב-2015 שמר על המקום החמישי.

ב-2019, הוציא את השיר "Ritual", ביחד עם ריטה אורה וג'ונאס בלו.[3]

ב-20 בספטמבר 2019, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם מייבל, את הסינגל "God Is a Dancer".

ב-28 באוגוסט 2023 פורסם כי טייסטו היה אמור להופיע בישראל ב-24 בנובמבר של אותה השנה במתחם אקספו תל אביב.[4] ב-29 באוגוסט הוציא את הסינגל "Both" עם הראפרית ביאה בהשתתפות 21 סבאג'.[5]

סדרת אלבומי ה-Club Life

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באפריל 2011, אלבום הקומפילציה של טייסטו, "Club Life: Volume One Las Vegas", יצא לאור.[6]

ב-13 ביוני, אלבום הסטודיו שלו, "Kiss from the Past", פורסם בשם הנוסף של טייסטו, Allure. האלבום פורסם תחת חברת התקליטים של טייסטו, "Magik Muzik".[7]

ב-15 באוגוסט, הסינגל "Work Hard, Play Hard" פורסם.[8] ב-25 בספטמבר, הסינגל "Maximal Crazy" פורסם להורדה באתר beatport.[9]

ב-5 במרץ 2012, טייסטו הכריז על הפרק השני בסדרת ה-Club Life שלו, שנקרא "Club Life: Volume Two Miami" והוא יצא לאור ב-24 באפריל 2012.[10]

ב-1 אפריל 2013, טייסטו הכריז בדף הפייסבוק שלו שהוא עובד על הפרק השלישי בסדרת Club Life. ב-29 באפריל, הוא הכריז בדף הפייסבוק שלו ובדף הטוויטר שלו כי פרק שלוש של Club Life יקרא "Club Life Vol 3 - Stockholm".

שמות במה נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טייסטו ידוע בשמות במה שונים, אחד המוכרים הוא Allure, שתחת שם זה פורסמו כמה סינגלים מפורסמים של טייסטו כגון "Pair of Dice", "On The Wire" ועוד וגם האלבום "Kiss from the Past" פורסם תחת שם זה. 2 שמות נוספים בהם ידוע טייסטו הם Clear View ו-Stray Dog ששימשו בעיקר בין השנים 1998 עד 2008. ישנו עוד שם, Steve Forte Rio, ששימש בסינגל אחד, "Slubmer", שיצא לאור ב-2011. בסוף 2013 החל טייסטו להשתמש בשם TST (קיצור של Tiesto)[11] והוציא לאור עד כה ארבעה טרקים בשם הזה ושני רמיקסים נוספים.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דיסקוגרפיה של טייסטו

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2001: In My Memory
  • 2004: Just Be
  • 2007: Elements Of Life
  • 2009: Kaleidoscope
  • 2011: Kiss from the Past (בשם Allure)
  • 2014: A Town Called Paradise
  • 2020: The London Sessions
  • 2023: Drive

אלבומי מיקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2011: Club Life: Volume One Las Vegas
  • 2012: Club Life: Volume Two Miami
  • 2013: Club Life: Volume Three Stockholm
  • 2015: Club Life: Volume Four New York City
  • 2017: ClubLife, Vol. 5 - China

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה עבור תוצאה מקור
2024 פרס המוזיקה הלטינית של בילבורד אמן הקרוסאובר של השנה טייסטו בהמתנה [12]
פרס גראמי הלטיני הביצוע הטוב ביותר למוזיקה אלקטרונית לטינית "Bzrp Music Sessions, Vol. 53" (Tiësto Remix) (עם ביסאראפ ושאקירה) זכייה [13]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייסטו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקודם:
2002: בריינפאוור
פרס המוזיקה של MTV אירופה למופע ההולנדי הכי טוב
2003: טייסטו
הבא:
2011: בן סונדרס