מוזיקת טראנס

קריק
מקורות סגנוניים	טכנו, אינדסטריאל, סינת' פופ
מקורות תרבותיים	תחילת שנות ה-90 באירופה
כלים	סינתיסייזר, מכונת תופים, מקלדת אלקטרונית, סמפלר
פופולריות מיינסטרים	רחבה, בעיקר באמצע-סוף שנות ה-90 במסיבות טבע
תת-סוגות
	אסיד טראנס, טראנס פסיכדלי, הארד טראנס, טראנס מינימליסטי, פרוגרסיב טראנס
סוגות היתוך
	טק טראנס
סצינות אזוריות
	גואה טראנס
נושאים קרובים
	רייב

טראנס הוא ז'אנר מוזיקלי אלקטרוני שהתפתח במהלך שנות ה-90. הטראנס מתאפיין בשכבות צליל מרובות (ערוצים), החוזרות על עצמן במעין לופ ויוצרות מקצב בעל השפעה היפנוטית. כמו כן מאפיינים את הטראנס טמפו גבוה, שימוש מרובה במכונות תופים ובסינתיסייזרים היוצרים צליל פסיכדלי. לרוב נעדרת ממנו שירה אנושית, על אף שככל שהז'אנר התפתח, גם זו נוספה. מקום התפתחותו הוא בעיקר במערב אירופה (אנגליה בייחוד), אך היום הטראנס פופולרי בכל העולם המערבי, לרבות יפן וישראל.

מסיבות טראנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקת טראנס במסיבת פולמון

מוזיקת הטראנס מושמעת בין היתר במסיבות או פסטיבלים הנערכים תחת כיפת השמיים, אשר אינם במקומות מיושבים. אירועים אלו מכונים "מסיבות טראנס", "מסיבות טבע", "מסיבות יער", ובעבר - "מסיבות אסיד", שם אשר נטען עליו שניתן על ידי גורמי אכיפת החוק בישראל מטעמים של אזהרה והרתעה, ואשר מתן השם הוא זה שיצר קשר ברור בין המסיבות לסמים, ולעבירות פליליות.^[1] במהלך מסיבות אלו מושמעת המוזיקה בעוצמה רבה ועם צלילי באס מודגשים במשך שעות רצופות, והמשתתפים, לרוב צעירים בשנות ה-20, רוקדים לצליליה במשך פרקי זמן ארוכים. חלק מהמשתתפים נוהגים להשתמש בסמים, כמו קנאביס, אל.אס.די, ואקסטזי להעצמת החוויה. בדרך כלל מסיבת טראנס נמשכת מאמצע הלילה ועד לשעות הבוקר, וישנן כאלו הממשיכות ימים ארוכים ללא הפסקה. זריחת השמש היא אחד השיאים באירוע: המוזיקה המנוגנת מלודית וקצבית יותר ומשתתפים מספרים כי הם חווים תחושת התעוררות אופורית (המכונה בסלנג הישראלי "קרחנה"). מסיבות הטראנס הופיעו לראשונה בקהילת התרמילאים המערביים בגואה שבהודו. משם הן נפוצו לארצות המערב. יש המגנים את השימוש בסמים במסיבות אלה בטענה שתרבות הטראנס חותרת לחוויה רוחנית הנובעת מהריקוד המתמשך והחוויה המוזיקלית, ולא משימוש בסמים.

מסיבת טראנס בנגב, ישראל

סגנונות הטראנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של הסגנונות המוזיקליים הנכללים בהגדרה "טראנס". לכל אחד מהם מאפיינים אומנותיים משלו, אך כולם ינקו את השראתם מהאלקטרוניקה המסורתית - טכנו - אם כי חלקם התרחקו מהזרם המרכזי.

גואה טראנס
טראנס פסיכדלי
פרוגרסיב טראנס
טראנס ווקאלי
ניצחונות
אמביאנט
פול און טראנס
הארדקור טראנס
טראנס מלודי
טק טראנס
טראנס פיני
קלאב טראנס
מינימל פרוגרסיב
אלקטרו סווינג
דארק טראנס - סגנון טראנס אפל עם נגיעות של טראנס פסיכדלי.
אפליפטינג טראנס - סגנון טראנס אירופאי במקורו המכוון לצד המלודי והרך יותר של הטראנס ומאופיין בשבירות ארוכות.
דארק פרוג - היתוך בין הדארק טראנס והפרוגרסיב טראנס.
פרוג גואה - היתוך בין הפרוגרסיב טראנס והגואה טראנס.
פסייביאנט - היתוך בין האמביאנט והטראנס הפסיכדלי.

תרבות הטראנס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות הטראנס בישראל היא מהמפותחות ומהמובילות בעולם.^[2] בישראל, מוזיקת הטראנס פופולרית, הן מבחינת היקף הקהל והן מבחינת מספר המוזיקאים העוסקים בתחום. מוזיקאי טראנס ישראלים רבים זוכים להכרה בינלאומית, כאשר הבולטים מביניהם הם: אינפקטד מאשרום, אסטריקס, ויני ויצי, יהל שרמן וסקאזי, שהגיעו ל-100 הגדולים של המגזין DJMag. בישראל מתקיימים לאורך השנה פסטיבלים ומסיבות טראנס מגוונות, ביניהם פסטיבל דוף, מוקשה וגרובעטק.

בישראל מתקיימות מסיבות טראנס רבות ופסטיבלים בין-לאומיים. חלק מהמסיבות בישראל אינן חוקיות, משום שהן מתקיימות ללא אישור המשטרה.

לאחר ביטול פסטיבל דוף 2019, כשלושה ימים לפני קיומו המתוכנן,^[3] נערכה בתאריך 18 ביולי 2019 הפגנה בכיכר רבין, תלת הכותרת "תנו לרקוד בשקט". המפגינים מחו נגד מניעת קיום מסיבות טבע ופסטיבלים על ידי המשטרה, גם, מקרים שבהם, לטענת המארגנים, האירועים עמדו בכל התנאים הנדרשים. כ-20 אלף איש (לטענת המארגנים, כ-50 אלף איש) הגיעו להפגנה.^[4]