מוזיקת טראנס

קריק

מקורות סגנוניים	טכנו, אינדסטריאל, סינת' פופ
מקורות תרבותיים	תחילת שנות ה-90 באירופה
כלים	סינתיסייזר, מכונת תופים, מקלדת אלקטרונית, סמפלר
פופולריות מיינסטרים	רחבה, בעיקר באמצע-סוף שנות ה-90 במסיבות טבע
תת-סוגות
אסיד טראנס, טראנס פסיכדלי, הארד טראנס, טראנס מינימליסטי, פרוגרסיב טראנס
סוגות היתוך
טק טראנס
סצינות אזוריות
גואה טראנס
נושאים קרובים
רייב

טראנס הוא ז'אנר מוזיקלי אלקטרוני שהתפתח במהלך שנות ה-90. הטראנס מתאפיין בשכבות צליל מרובות (ערוצים), החוזרות על עצמן במעין לופ ויוצרות מקצב בעל השפעה היפנוטית. כמו כן מאפיינים את הטראנס טמפו גבוה, שימוש מרובה במכונות תופים ובסינתיסייזרים היוצרים צליל פסיכדלי. לרוב נעדרת ממנו שירה אנושית, על אף שככל שהז'אנר התפתח, גם זו נוספה. מקום התפתחותו הוא בעיקר במערב אירופה (אנגליה בייחוד), אך היום הטראנס פופולרי בכל העולם המערבי, לרבות יפן וישראל.

מסיבות טראנס

מוזיקת טראנס במסיבת פולמון

מוזיקת הטראנס מושמעת בין היתר במסיבות או פסטיבלים הנערכים תחת כיפת השמיים, אשר אינם במקומות מיושבים. אירועים אלו מכונים "מסיבות טראנס", "מסיבות טבע", "מסיבות יער", ובעבר - "מסיבות אסיד", שם אשר נטען עליו שניתן על ידי גורמי אכיפת החוק בישראל מטעמים של אזהרה והרתעה, ואשר מתן השם הוא זה שיצר קשר ברור בין המסיבות לסמים, ולעבירות פליליות. במהלך מסיבות אלו מושמעת המוזיקה בעוצמה רבה במשך שעות רצופות, והמשתתפים, לרוב צעירים בשנות ה-20, רוקדים לצליליה במשך פרקי זמן ארוכים. חלק מהמשתתפים נוהגים להשתמש בסמים, כמו קנאביס, אל.אס.די, ואקסטזי להעצמת החוויה. בדרך כלל מסיבת טראנס נמשכת מאמצע הלילה ועד לשעות הבוקר, וישנן כאלו הממשיכות ימים ארוכים ללא הפסקה. זריחת השמש היא אחד השיאים באירוע: המוזיקה המנוגנת מלודית וקצבית יותר ומשתתפים מספרים כי הם חווים תחושת התעוררות אופורית (המכונה בסלנג הישראלי "קרחנה"). מסיבות הטראנס הופיעו לראשונה בקהילת התרמילאים המערביים בגואה שבהודו. משם הן נפוצו לארצות המערב. יש המגנים את השימוש בסמים במסיבות אלה בטענה שתרבות הטראנס חותרת לחוויה רוחנית הנובעת מהריקוד המתמשך והחוויה המוזיקלית, ולא משימוש בסמים.

מסיבת טראנס בנגב, ישראל

סגנונות הטראנס

להלן רשימה של הסגנונות המוזיקליים הנכללים בהגדרה "טראנס". לכל אחד מהם מאפיינים אומנותיים משלו, אך כולם ינקו את השראתם מהאלקטרוניקה המסורתית - טכנו - אם כי חלקם התרחקו מהזרם המרכזי.

• גואה טראנס
• טראנס פסיכדלי
• פרוגרסיב טראנס
• טראנס ווקאלי
• ניצחונות
• אמביאנט
• פול און טראנס
• הארדקור טראנס
• טראנס מלודי
• טק טראנס
• טראנס פיני
• קלאב טראנס
• מינימל פרוגרסיב
• אלקטרו סווינג
• דארק טראנס - סגנון טראנס אפל עם נגיעות של טראנס פסיכדלי.
• אפליפטינג טראנס - סגנון טראנס אירופאי במקורו המכוון לצד המלודי והרך יותר של הטראנס ומאופיין בשבירות ארוכות.
• דארק פרוג - היתוך בין הדארק טראנס והפרוגרסיב טראנס.
• פרוג גואה - היתוך בין הפרוגרסיב טראנס והגואה טראנס.
• פסייביאנט - היתוך בין האמביאנט והטראנס הפסיכדלי.

תרבות הטראנס בישראל

תרבות הטראנס בישראל היא מהמפותחות ומהמובילות בעולם. בישראל מוזיקת הטראנס פופולרית, הן מבחינת היקף הקהל והן מבחינת מספר המוזיקאים העוסקים בתחום. מוזיקאי טראנס ישראלים רבים זוכים להכרה בינלאומית, כאשר הבולטים מביניהם הם: אינפקטד מאשרום, אסטריקס, ויני ויצי, יהל שרמן וסקאזי שהגיעו ל-100 הגדולים של מגזין ה-DJMag (מגזין בריטי העוסק במוזיקה האלקטרונית הנחשב ביותר בעולם). בישראל מתקיימים לאורך השנה פסטיבלים ומסיבות טראנס מגוונות, ביניהם: פסטיבל דוף, מוקשה, גרובעטק.

בישראל מתקיימות מסיבות טראנס רבות, כמו כן הרבה פסטיבלים בין לאומיים שבאים מהאמנים הגדולים בסצנה (שרובם הם מישראל). רוב המסיבות בישראל אינם חוקיות כיוון שהמשטרה לא נותנת אישורים. מסיבות אלו נחשבות למסיבות "מחתרת" עקב העובדה שהממשלה והמשטרה לא מאפשרת לערוך מסיבות טראנס באופן חוקי ועקב כך מקיימים מסיבה מחתרתית אשר המשטרה לא יודעת אליה. לאחר הרבה מיקרי סגירת אירועים חוקיים ולא חוקיים התפתחה 'סוג של מלחמה' בין אוהבי מוזיקת הטראנס למשטרה משום שהמשטרה אוסרת מסיבות אלו, ולא מאפשרת לחובבי המוזיקה והטבע להנות במסיבות ו"לרקוד בשקט".

לאחר ביטול פסטיבל דוף 2019 כשלושה ימים לפני קיומו המתוכנן, נערכה בתאריך 18.09.2019 הפגנת ענק בשם "תנו לרקוד בשקט" בכיכר רבין, שמטרתה הייתה למחות כנגד מניעת קיום מסיבות טבע ופסטיבלים על ידי המשטרה, גם אם עמדו בכל התנאים הנדרשים על ידה. כ-20 אלף איש (ולטענת המארגנים: 50 אלף איש) הגיעו לתמוך ולהגן על התרבות הטראנס בישראל.

 לאור טענת המשטרה לסגירת המסיבות שמשתמשים במסיבות אלה בסמים פסיכדליים ואחרים לא חוקיים וכתוצאה   מקרי המוות הפוקדים את המסיבותבגלל שימוש במנת יתר

לקריאה נוספת

• אלינור כרמי, טראנסמישן - תרבות הטראנס בישראל 1989-1999, הוצאת רסלינג, 2014.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוזיקת טראנס בוויקישיתוף

• יואב בן-דב, תרבות הטראנס בישראל
• דוד גורביץ', דן ערב, טראנס (מוזיקה), בתוך אתר האנציקלופדיה של הרעיונות.
• הסברים על תתי ז'אנרים של טראנס וההבדלים ביניהם, באתר mesibatube
• עידית פרנקל, 20 שנה להפגנת "תנו צ'אנס לטראנס": זו המוזיקה הישראלית האמיתית, באתר הארץ, 11 ביולי 2018