טיסה 417 של אולימפיק איירליינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיסה 417 של אולימפיק איירליינס
מטוס טיסה 417, SX-OAB, 1996.
מטוס טיסה 417, SX-OAB, 1996.
תאריך 4 בינואר 1998
מיקום בין אתונה לניו יורק
גורם עישון פסיבי, תגובה חיסונית חריפה
הרוגים

1

כלי טיס
כלי טיס בואינג 747-284B
מספר זנב SX-OAB
מוצא נמל התעופה הבינלאומי של קהיר, קהיר, מצרים
יעד נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי, ניו יורק, ארצות הברית
חניות ביניים נמל התעופה הבינלאומי אליניקון, אתונה, יוון
מפעיל אולימפיק איירליינס

טיסה 417 של אולימפיק איירליינס הייתה טיסה שיצאה מקהיר, דרך אתונה, לכיוון ניו יורק, ב-4 בינואר 1998. ד"ר עביד הנסון מת בטיסה לאחר שנחשף לעישון פסיבי.

הנסון, שסבל מרגישות לעישון, ביקש מקום במחלקה ללא עישון. לאחר עלייתו למטוס עם משפחתו באתונה, הבחין הנסון כי המושבים שהוקצו להם נמצאים במרחק שלוש שורות בלבד מתא העישון, שלא הופרד משאר המטוס. המשפחה ביקשה מקומות רחוקים יותר מתא העישון, אך הדיילת סירבה להעבירם לאף אחד מ-11 המקומות הפנויים. העשן גרם להנסון לתגובה חיסונית חריפה, שכתוצאה מכך מת לאחר שעות ספורות, למרות שרופא ניסה לטפל בו ולהצילו.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד לפני התקרית, המחלקה הרפואית של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית ראתה בעישון במטוס סיכון בטיחותי. היא ניסתה לאסור על עישון כבר בשנת 1996.[1]

תביעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמנתו של הנסון תבעה את אולימפיק איירליינס. המקרה[2] הגיע לבית המשפט העליון של ארצות הברית בשנת 2004.

בית המשפט מצא כי אולימפיק איירליינס אחראית למותו של הנסון. במקרה קודם משנת 1985 שבו התנהלה תביעה של אייר פראנס נגד סאקס[3] הוכרע כי חברת התעופה מחויבת בפיצויים על תאונה דומה.

בית המשפט טען כי כי התנהלותה של הדיילת לא רק עמדה בהגדרת תאונה לפי סעיף 17 לאמנת ורשה, אלא נחשבת גם כהפרה מכוונת לפי סעיף 25, וכך תקרת הפיצויים של 1,000 דולר הוסרה.

חברת אולימפיק איירליינס ערערה על החלטת בית המשפט. עם זאת, בית המשפט העליון מצא כי מעשיו של לפטורגו עונים למאפייני התאונה, וכך התקבלה החלטת בית המשפט העליון.[4] אולימפיק איירליינס חויבה לשלם 1.4 מיליון דולר אמריקאי.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]