טמאש קובור

טמאש קובור
Kóbor Tamás
לידה	26 באוגוסט 1867; ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	26 במאי 1942 (בגיל 74); בודפשט, ממלכת הונגריה
שם לידה	Bermann Adolf
מדינה	ממלכת הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
מעסיק	ניוגט

טמאש קובור (במקור עד 1905 אדולף ברמן;^[1] בהונגרית: Kóbor Tamás;‏ 28 באוגוסט 1867, ברטיסלאבה – 26 במאי 1942, בודפשט)^[2] היה סופר ופובליציסט יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדולף ברמן נולד במשפחה יהודית כבנם של מוריץ ברמן ושל רגינה שמלצר. הוא למד משפטים, אך לא השלים אותם. הוא קיבל משרה ב"בנק האשראי הכללי ההונגרי" כפקיד. את קריירת הכתיבה שלו החל לצד גיסו, המשורר יוז'ף קיש, בכתב העת "אַ הֵט" (פירושו:השבוע - A Hét). הוא היה הכתב של "פשטי הירלפ" (Pesti Hírlap), "מאדיאר הירלפ" (Magyar Hírlap), פשטי נפלו ועוד עיתונים. במדור "סקיצה" ביטא בכתביו את השקפותיו הפוליטיות.

ב-8 באוקטובר 1895, בבודפשט, נשא את השחקנית רוז'ה ארדאי.^[3] אשתו נולדה ב-5 בפברואר 1873 ושמה המקורי היה רוז'ה פליגלמן. בתם, נעמי ליוויה, נולדה באוגוסט של השנה שלאחר מכן, לימים הסופרת נעמי קובור רעייתו של אישטוואן קאלוש.

אפשר לתאר אותו כאחד העיתונאים האמיצים ביותר של עידן מיקלוש הורטי בממלכת הונגריה (1920–1946). בגיליון "העיתון" מ-31 מאי 1925 פרסם את עדותו של שר הפנים לשעבר, אדן בניצקי, אשר חשף את הרצחם של בלה שומודי ושל בלה באצ'ו על ידי אנשי הטרור הלבן. במשך זמן רב הוא יכול היה לכתוב רק בעילום שם. ברומנים שלו הוא תיאר את תהליך ההתבוללות של הבורגנות היהודית בבודפשט. כתביו הופיעו גם ב"עתיד היהודי" של טרנסילבניה". הוא היה חבר באגודת מיצקביץ' ההונגרית, שמטרתה הייתה לטפח את יחסי הונגריה-פולין.^[4] מותו נגרם ממחלת לב. הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

עבודותיו החשובות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Muzsika és parfum. Regény; Könyves Kálmán, Bp., 1893 (A Könyves Kálmán regénytára)
Aszfalt; Athenaeum Ny., Bp., 1894
Fagy. Elbeszélések; Athenaeum, Bp., 1895 (Az Athenaeum olvasótára)
Marianne; Singer-Wolfner, Bp., 1895
A félisten. Mesék a hónapos szobából; Légrády, Bp., 1896
Hoffmann meséi. Modern fantazmagóriák; Légrády, Bp., 1897
A tisztesség nevében. Regény; Athenaeum, Bp., 1898 (Az Athenaeum olvasótára)
Ő akarta. Kis regények; Légrády, Bp., 1898
A csillagok felé. Regény, 1-2.; Légrády Testvérek, Bp., 1899 (Legjobb könyvek)
Elbeszélések; Lampel, Bp., 1899 (Magyar könyvtár)
Budapest. Regény; Légrády, Bp., 1901
Az élet ára; Pallas, Bp., 1903
A csillagok felé. Regény. 1-2. köt.; Légrády, Bp., 1904
Örök éjszakák; Magyar Kereskedelmi Közlöny, Bp., 1905
Idegenek. Regény; Grill, Bp., 1908 (Magyar írók arany könyvtára)
A jukker-leány; Engel Ny., Bp., 1909 (Mozgó könyvtár)
Munka. Elbeszélések; Franklin, Bp., 1909
A tisztesség nevében. Regény; Magyar Kereskedelmi Közlöny, Bp., 1909
Marianne; Singer-Wolfner, Bp., 191? (Modern magyar könyvtár)
Egyveleg. Novellák; Politzer, Bp., 1911 (Modern könyvtár)
Komédiák; Athenaeum, Bp., 1911 (Athenaeum könyvtár)
Ki a ghettóból, 1-2.; Franklin, Bp., 1911
Hamupipőke őnagysága, 1-2.; Franklin, Bp., 1911
Egy test, egy lélek. Dráma; Eke, Bp., 1911
Aranyhajú Rózsika. Baba-regény; Irodalmi és Nyomdai Rt., Bp., 1912
Furcsa tragédiák; Franklin, Bp., 1913
Cognac-idillek. Novellák; Athenaeum, Bp., 1914 (Athenaeum könyvtár)
A front mögött; Magyar Kereskedelmi Közlöny, Bp., 1918 (Világkönyvtár II.)
A halál; Franklin, Bp., 1918
A bolsevismusról, a bolsevismus alatt; Franklin, Bp., 1919
Művész és egyéb történetek; Lampel, Bp., 1919 (Magyar könyvtár)
Mi az igazság?; Garai Ny., Bp., 1920
Agáta nővér. Színmű; Franklin, Bp., 1920
Furcsák klubja; Franklin, Bp., 1921
Pók Ádám hetvenhét élete. Regény; Franklin, Bp., 1923 (Kóbor Tamás válogatott munkái)
Szidi. Egy varrólány története; Fővárosi Ny., Bp., 1924 k. (Béta olvasó)
Háború és béke; Béta, Bp., 1930 (Kóbor Tamás válogatott munkái)
Regény novellákban; Béta, Bp., 1930 (Kóbor Tamás válogatott munkái)
Szent Harpagon; Globus, Bp., 1932
Hamlet az irodában. Regény; Franklin, Bp., 1934
Álmodom, tehát vagyok; Arany Ny., Bp., 1943
Budapest. Regény; utószó Bodnár György; Pesti Szalon, Bp., 1993 (Pesti Szalon könyvek)
Aranyhajú Rózsika; utószó Rónay László; Argumentum, Bp., 2003
Ki a gettóból; utószó Kőbányai János; Múlt és Jövő, Bp., 2007 (Magyar zsidó elbeszélés)
Hamupipőke őnagysága. Ki a gettóból II.; Múlt és Jövő, Bp., 2008 (Magyar zsidó elbeszélés)
Válogatott munkái (I–XII. Bp., 1930)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái. (יוז'ף סיניאי: יצירותיהם וחייהם של סופרים הונגרים).
Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967)
לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. 1929. טמאש קובור
שטיינר לנקה: טמאש קובור (1938)
אלדאר קומלוש: טמאש קובור (1943)
לאסלו ספרה: סקיצות ומחקרים דיוקן (בפ., 1962)
Endre Sós: Flashing Faces (1965 עם ביבליוגרפיה)
Lászlóné Schreiter Zsuzsánna Kövesdi: An Unusual Monograph מאת טמאש קובור (2014)
Lászlóné Schreiter Zsuzsánna Kövesdi: טמאש קובור, או ברמן היהודי (2021)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא טמאש קובור בוויקישיתוף

כתבי טמאש קובור בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ A Belügyminisztérium 1905. évi 6645. sz. rendelete. MNL-OL 30798. mikrofilm 200. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1905. év 2. oldal 29. sor.
^ Halálesete bejegyezve a Bp. XI. ker. állami halotti akv. 138/1942. folyószáma alatt.
^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VII. ker. állami házassági akv. 6/1895. folyószáma alatt.
^ Gerencsér Tibor: A Magyar Mickiewicz Társaság második évtizede. A Magyar Mickiewicz Társaság tagjainak névsora. In: Acta Papensia XI (2011) 3-4. 195-199. o., library.hungaricana.hu.

[1] A Belügyminisztérium 1905. évi 6645. sz. rendelete. MNL-OL 30798. mikrofilm 200. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1905. év 2. oldal 29. sor.

[2] Halálesete bejegyezve a Bp. XI. ker. állami halotti akv. 138/1942. folyószáma alatt.

[3] A házasságkötés bejegyezve a Bp. VII. ker. állami házassági akv. 6/1895. folyószáma alatt.

[4] Gerencsér Tibor: A Magyar Mickiewicz Társaság második évtizede. A Magyar Mickiewicz Társaság tagjainak névsora. In: Acta Papensia XI (2011) 3-4. 195-199. o., library.hungaricana.hu.

[1]

[2]

[3]

[4]