טרגוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרגוי
Teurgoule
מאכלים
סוג פודינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים אורז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טרגוי בכלי מסורתי

טרגויצרפתית: Teurgoule) הוא פודינג אורז בתחום המומחיות של נורמנדי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי הוא היה פופולרי בפסטיבלי הכפר בנורמנדי תחתית, וכיום נותר מאכל משפחתי.[1] הוא מורכב מאורז מבושל בחלב, ממותק בסוכר ובטעם קינמון ולפעמים באגוז מוסקט. הוא נאפה בטרין חרס במשך מספר שעות. הבישול הארוך יוצר קרום מקורמל עבה וחום מעל הטרגוי.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המנה בא מהשפה הנורמנית ופירושו בכללית "פה מעוות", פשוטו כמשמעו, teurgoule, או ליתר דיוק teurd-goule, שפירושו מילולית ממש "בעל פה גס". מקור השם הגיע מ"עקמת הגול" (הפה) בעת אכילת הטרגוי. יש אומרים שזה מפני שאנשים מיהרו לאכול את המנה כשהייתה עדיין חמ מאוד ואחרים אומרים שזה כי שהגרסאות הראשונות של המנה עדיין לא הגיעו לרכות ולעדינות של היום.

קינוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנה למעשה קינוח, מעין פודינג אורז מתוק, בדרך כלל בטעם קינמון, ומבושל בתנור עדין מאוד, אך במשך זמן רב מאוד, בסביבות חמש שעות, בכלי שתוכנן במיוחד למטרה זו, בשל האפייה הארוכה כבר כמעט לא ניתן להבחין בגרגרי אורז.

לעיתים קרובות הוא נאכל חם עם אשם, שהוא בריוש נורמנדי וסיידר.

אחוות טרגוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטרגוי יש אפילו אחווה, אחוות הגסטרונומים של טרגוי ונפילת נורמנדי (Confrérie des gastronomes de Teurgoule et de Fallue de Normandie), שבסיסה באולגאט (Houlgate) והיא מנחה את תחרות הבישול השנתית של טרגוי.[2] חברי הנשיאות לובשים את גלימת הטקס של האחווה, בצבע ירוק וכתום עם שכמייה. האחווה שומרת על המתכון הרשמי של המאכל.

שמות חלופיים לטרגוי כוללים:

  • teurt-goule
  • torgoule
  • bourre-goule
  • ternée[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרגוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Austin de Croze, Les Plats régionaux de France (1928)
  2. ^ "la-confrerie-de-la-teurgoule-distribue-ses-prix-dimanche". www.ouest-france.fr. נבדק ב-2021-02-26.
  3. ^ Larousse gastronomique (2001)