תרופות טרטוגניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טרטוגני)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תרופות טרטוגניות הן תרופות אשר ניתנות במהלך ההיריון ובעלות פוטנציאל לגרימת מומים ובעיות התפתחותיות בעובר. עד שנות ה-50 הייתה סברה כי העובר מוגן במהלך ההיריון ברחם אימו מכל גורם סביבתי חיצוני. אולם, בשנות ה-50 שם לב חוקר אוסטרלי לעובדה כי באחוז גבוה (30 אחוז) מהילודים שאמם חלתה באדמת במהלך ההיריון נוצרו מומים מולדים כמו בעיות בעיניים, בעיות מוחיות ולבביות. כעבור 10 שנים נוספות התעורר לראשונה החשד בקיומן של תרופות אשר ניתנות לאם מסיבות שונות ופוגעות בעובר. אלו הן התרופות הטרטוגניות. קיימות מספר תרופות הנחשבות טרטוגניות, אשר פוגעות במנגנונים שונים ומביאות לכדי התפתחות לא תקינה. דוגמאות לתופעות הלוואי של התרופות הטרטוגניות יבואו לידי ביטוי בבעיות תפקודיות, בעיות סוציאליות, מומים או אף מות העובר.

מום עקב תרופת התלידומיד

שכיחות המומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות המומים המולדים הקשים באוכלוסייה הכללית היא 3–5 אחוז. חלקם מאובחנים סביב הלידה וחלקם בשלב מאוחר יותר. חשוב לציין כי לא תמיד חשיפה לחומר הטרטוגני במהלך ההיריון תגרום להופעת מומים. כך למשל, תסמונת התלידומיד (תרופה שניתנה בשנות ה-50 וה-60 כטיפול לבחילות והקאות בהיריון במהלך השליש הראשון, אשר גרמה למומים קשים בגפיים כמו קיצורם, בעיות באוזניים ועוד) לא גרמה למומים בכל הנשים שנטלו את התרופה כי אם ב-30–40 אחוז מהן.

סיבות למומים מולדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחלות גנטיות, הפרעות כרומוזומליות הכוללות סוגים שונים של מוטציות, אחראיות לכ-30 אחוז מהמומים.
  • גורמים סביבתיים (תרופות-2 אחוז, קרינה מייננת- 1 אחוז, זיהום תוך רחמי-1 אחוז, מחלות אמהיות- 1–2 אחוז) אחראים על כ-5 אחוז מהמומים.
  • ב-65 אחוז מהמומים, הסיבה אינה ידועה.

תקופות רגישות ומיוחדות בהתפתחות העובר והתינוק וגורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תקופה של all or none (הכל או לא כלום): מדובר בשבועיים הראשונים מיום הביוץ וההפריה אשר בהם, אם נגרם נזק לעובר הסבירות להפלה היא גבוהה מאוד.
  • תקופת אמבריוגנזה: זהו שלב יצירת האיברים הנמשך עד שבוע 12–13 להיריון. זוהי התקופה הרגישה ביותר.
  • השלב הפטאלי (העוברי): מסוף שבוע 12–13 להיריון ועד הלידה אשר במהלכו האיברים והמערכות שכבר נוצרו גדלים ומבשילים. חשיפה לחומר טרטוגני בשלב זה עלולה לגרום לבעיה בתפקוד של איבר או יותר, בגודל האיבר וכן גדילת העובר בצורה שאינה תקינה.

בתרופות טרטוגניות ישנם מספר גורמים אליהם צריך להתייחס במהלך ההיריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מינון התרופה.
  • השלב בהיריון בו היא ניתנת ומשך הזמן.
  • צורת המתן של התרופה.
  • מעבר התרופה דרך השליה.
  • פירוק אמהי ועוברי של התרופה.
  • תבנית מומים ספציפית.

תרופות הנחשבות טרטוגניות בבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמינופטרין ומתוטרקסט- תרופות השייכות לתכשירים נוגדי חומצה פולית. נמצא כי תרופות אלו גורמות למומים של מערכת העצבים המרכזית, שינויים בפנים ובגולגולת, הפרעה בגדילה ופגיעה מוחית. כמו כן, תכשירים אלו מעלים את הסיכון להפלות.
  • קרבמזפין- גורמת לעליה בשכיחות מומי לב. כמו כן, מתוארת תסמונת בה מתרחשים שינויים בפנים ובאצבעות.
  • תרופות כימותרפיות- מתן תרופות כימותרפיות בטרימסטר הראשון להיריון כרוך בסיכון משמעותי להפלות ולמומים ביילוד.
  • קומרין-גורם לתת התפתחות של האף וקדמת הפנים. התקופה הקריטית לשינויים אלו היא שבועות 6–9 להיריון.
  • פנוברביטל-גורמת להפרעות בגדילה, פגיעות התפתחותיות, מומי לב ושסעים באזור השפה.
  • רטינואידים-גורמים לשינויים במבני הפנים והגולגולת, מומים במערכת העצבים ומומי לב.
  • די אתיל סטילבסטרול- גורמים לשינויים מבניים באברי הרבייה הגבריים והנשיים בעובר. כמו כן, עלול לגרום לגידולים שפירים וממאירים של הנרתיק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]