שליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שליה
Placento
Placenta he.png
תיאור ב אנציקלופדיה של אוטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
טרמינולוגיה אמבריולוגיקה E5.11.3.1.1.0.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A16.710 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D010920 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

השִׁלְיָהלטינית: פְּלָצֶנְטָה, Placenta) היא איבר שמתפתח יחד עם העובר במהלך ההיריון אצל נקבות יונקים שאינם חיות כיס או בעלי ביב (המהווים בת מחלקה שעל כן נקראת יונקי שליה או שלייניים). תפקידה העיקרי לאפשר חילוף חומרים בין האם לעובר. תפקידים נוספים - ייצור והפרשת הורמונים וכן שכבת מגן נוספת המגנה על העובר מפני חבלות ומפני חדירת מיקרו-אורגניזמים.


שליה אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השליה נושאת את החומר התורשתי של העובר, אולם היא אינה חלק מהעובר ואינה חלק מהאם. השליה ממוקמת בדופן הרחם וממנה יוצא חבל הטבור. כלי הדם של האם מעבירים חמצן ומזון לשליה שם מתבצע חילוף חומרים בין דם האם לדם העובר ללא מגע ישיר ביניהם. העובר קולט את החומרים דרך חבל הטבור והפסולת שנאגרת בדמו עוברת בכיוון ההפוך על מנת שהאם תפריש אותה. השליה מפרישה בעצמה פרוגסטרון לאחר כשלושה חודשים של היריון.

השליה יכולה להיות במיקומים שונים ברחם. למעט שליית פתח, כל המיקומים האפשריים של השליה, תקינים לגמרי. במידה והשליה קדמית, הדבר ממסך את תנועות העובר. נשים עם שליה קדמית מרגישות תנועות באיחור, וגם פחות תנועות מנשים שהשליה שלהם במיקום אחר[1]. מיקום השליה עלול להשפיע על מיקום החדרת מחט לרחם (למשל בביצוע דיקור מי שפיר או עירוי תוך רחמי).

זמן קצר לאחר הלידה, הרחם מתכווץ ופולט החוצה את השליה וחבל הטבור. באדם השליה נפלטת לאחר כ-15 דקות מזמן הלידה. במידה והשליה לא יוצאת, ישנו סיכון מוגבר לדמם לאחר לידה, ולכן יש לנקוט פעולה כירורגית כדי להוציא את השליה בשלמותה.

ישנו מנהג סיני שהיולדת אוכלת את השליה לאחר הלידה[2], מתוך אמונה שאכילת השליה תורמת לבריאות, משפרת את מצב הרוח ומעלה את רמת האנרגיה בגוף[3] אולם במחקר הרפואי לא נמצאו ראיות לדבר זה.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות הפוסקים דנו בכמה היבטים השייכם לשליה:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שליה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד״ר קריידן חרץ קרינה, שליה - קדמית אחורית ופתח, אתר תינוק ישראלי
  2. ^ ד"ר איתי גל, "טרנד: נשים אחרי לידה אוכלות השליה", באתר ynet, 26 ביוני 2012
  3. ^ ד"ר איתי גל, "סופית: האם אכילת שליה אכן טובה נגד דיכאון ותשישות?", באתר ynet, 7 ביוני 2015
  4. ^ הרב משה פיינשטיין אגרות משה, יורה דעה חלק ד סימן קמ"א. אליעזר יהודה וולדנברג ציץ אליעזר חלק י' סימן כה</
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ח, הלכה ג'
  6. ^ הרב ניסים אברהם אשכנזי, בספרו "נחמד למראה" חלק ב' נד: "ולפי זה הנשים פה העירה יע"א שזורקין אותה לבית הכיסא לא יפה הן עושין, דהטוב הוא לקבור אותה בארץ", הביאו הרב חיים חזקיהו מדיני בספרו "שדי חמד" מערכת ק' כלל ל"ז.
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ב', הלכה ג'
  8. ^ בן איש חי שנה שנייה פרשת אמור סעיף ז