שליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השִׁלְיָהלטינית: פְּלָצֶנְטָה, Placenta) היא איבר שמתפתח יחד עם העובר במהלך ההיריון אצל נקבות יונקים שאינם יונקי כיס או יונקי ביב. תפקידה העיקרי לאפשר חילוף חומרים בין האם לעובר. תפקידים נוספים - ייצור והפרשת הורמונים וכן שכבת מגן נוספת המגנה על העובר מפני חבלות ומפני חדירת מיקרו-אורגניזמים אל העובר.

השליה נושאת את החומר התורשתי של העובר, אולם היא אינה חלק מהעובר ואינה חלק מהאם. השליה ממוקמת בדופן הרחם וממנה יוצא חבל הטבור. כלי הדם של האם מעבירים חמצן ומזון לשליה שם מתבצע חילוף חומרים בין דם האם לדם העובר ללא מגע ישיר ביניהם. העובר קולט את החומרים דרך חבל הטבור והפסולת שנאגרת בדמו עוברת בכיוון ההפוך על מנת שהאם תפריש אותה. השליה של העובר מפרישה בעצמה פרוגסטרון לאחר כשלושה חודשים של היריון.

זמן קצר לאחר הלידה, הרחם מתכווץ ופולט החוצה את השליה וחבל הטבור. באדם השליה נפלטת לאחר כ-15 דקות מזמן הלידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.